דימוס (ירח)
דֵימוֹס (Deimos) הוא הירח הקטן והחיצוני מבין שני ירחי מאדים. הוא קרוי על שם האל דימוס מן המיתולוגיה היוונית.
 | |
| תמונת צבע משופרת של דימוס שצולמה על ידי מכשיר HiRISE של המקפת לסקר מאדים ב־21 בפברואר 2009 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | ירח |
| ירח של | מאדים |
| תאריך גילוי | 12 באוגוסט 1877 |
| מגלה | אסף הול |
| על שם |
דימוס  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | 23,460 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0002 |
| זמן הקפה |
30 שעות ו־18.7 דקות 1.262 ימים |
| נטיית מסלול | 0.93° |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 15×12×10 ק"מ |
| שטח פנים | 495.1548 קמ"ר |
| מסה | 1.4762×1015 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.47[1] גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 0.0039 מטר/שנייה2 |
| זמן סיבוב עצמי | 1.262 ימים |
| אלבדו | 0.068 |
| בהירות נראית | 12.4 |
| מהירות מילוט | 0.0056 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה ממוצעת | ~233 K |
  | |
.svg){kind=small}
גילוי עריכה
חישובים הראו שאם יש ירח למאדים אז מסלולו צריך להיות מאוד קרוב לכוכב הלכת, אחרת הכוחות הפועלים עליו יגרמו לו להסחף ולא להישאר במסלולו. דבר זה הקשה על גילוי הירחים, אך ב-1877 מאדים היה במרחק יחסי מאוד קרוב לכדור הארץ, והדבר אפשר תצפות וחיפוש אחר הירחים.
ב-12 באוגוסט 1877 האסטרונום האמריקאי אסף הול גילה את פובוס, ולאחר מספר ימים את ירחו השני של מאדים, דימוס.[2][3][4]
את שמותיהם הציע הנרי מדאן, מתוך הספר ה־15 של האיליאדה, בו ארס מזמן את הפחד (דימוס) והאימה (פובוס).
מאפיינים עריכה
דימוס הוא ככל הנראה אסטרואיד שהוסט על ידי צדק למסלול שאיפשר למאדים "ללכדו". לדימוס מבנה בלתי מעוגל למדי, בדומה לגופים בעלי מסה דומה, וגודלו עומד על 15×12×10 ק"מ לערך.
דימוס מורכב מקרח ומסלעים עשירים בפחמן. על פניו מופיעים מכתשים רבים, אך הוא עדיין חלק יותר מאשר הירח פובוס. לשני המכתשים הגדולים ניתנו שמות: מכתש סוויפט ומכתש וולטר.
במבט מדימוס אל מאדים, נראה כוכב לכת זה גדול פי 1,000 ובהיר פי 400 מהירח בליל ירח מלא.
במבט ממאדים אל דימוס, לדימוס קוטר זוויתי של 2.5 דקות המעלה בלבד, ועל כן עין בלתי מזוינת רואה אותו ככוכב. במצבו הבהיר ביותר ("ירח מלא") הוא בהיר כמו נוגה, כפי שזו נראית מפני כדור הארץ; ברבע הראשון והשלישי הוא בהיר כמו וגה. כאשר דימוס חולף על פני השמש, קוטרו הזוויתי גדול רק פי 2.5 מזה של נוגה (בתצפית מכדור־הארץ, בעת שחולף על פני השמש).
זמן ההקפה של דימוס סביב מאדים (30.5 שעות) עולה על הזמן בו מאדים סובב סביב צירו (24.5 שעות) כך שהקפה אחת של דימוס סביב מאדים אורכת למעשה 2.7 ימים (עבור צופה בקו המשווה).
מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאוד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°. לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הרצאות נאס"א על פובוס ודימוס, הרצאה מס' 1 14.9.15
- ^ "Notes: The Satellites of Mars". The Observatory. 1 (6): 181–185. 20 בספטמבר 1877. Bibcode:1877Obs.....1..181. נבדק ב-4 בפברואר 2009.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hall, Asaph (17 באוקטובר 1877). "Observations of the Satellites of Mars". Astronomische Nachrichten (Signed 21 September 1877). 91 (2161): 11/12–13/14. Bibcode:1877AN.....91...11H. doi:10.1002/asna.18780910103.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Morley, Trevor A. (בפברואר 1989). "A Catalogue of Ground-Based Astrometric Observations of the Martian Satellites, 1877–1982". Astronomy and Astrophysics Supplement Series. 77 (2): 209–226. Bibcode:1989A&AS...77..209M.
{{cite journal}}: (עזרה) (Table II, p. 220: first observation of Phobos on 18 August 1877.38498) - ^
The Moons of Mars Explained -- Phobos & Deimos, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:54) (באנגלית)
