דימות רפואי
| ערך מחפש מקורות | |
דימות רפואי הוא שימוש בבדיקות שונות לצורך הדגמה חזותית של חלקים פנימיים של גוף נבדק. טכנולוגיה זו משמשת לאבחון קליני, למחקר פיזיולוגי ולסיוע בעת פעילות פולשנית. טכנולוגיות דומות פותחו גם עבור יישומים תעשייתיים.
הדימות הרפואי נחלק לשני תחומים: דימות מבני ודימות תפקודי.
הדימות המבני נותן מידע אנטומי על צורה של מבנים בגוף, ועמו נמנים צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת, דימות תהודה מגנטית ובדיקת אולטרה סאונד רפואית. סוג זה של דימות מצטיין בפירוט אנטומי מדוקדק, לרבות איברים קטנים מאוד, ובתיאור היחסים המרחביים בין האיברים.
דימות תפקודי, המשמש בתחום הרפואה הגרעינית, מאפשר באמצעות חומרים רדיואקטיביים במינון נמוך הנקלטים ברקמות מטרה, בחינה של פעילות רקמה, מטבוליזם ותהליכים בתוך איבר או רקמה בזמן מחלה.
שיקוף היא שיטה שיכולה להדגים גם מבנה וגם תפקוד. לדוגמה: בזמן צנתור בעורקים הכליליים ניתן לראות גם את האיבר עצמו (הלב) וגם את הפעילות שלו (התכווצות והרפיה).
הסוגים השונים של הדימות הרפואי משמשים לבחינת איברים שונים בגוף, על פי אטימותם או תגובתם לקרינה. לעיתים נצבע האיבר הנבדק בחומר הנראה בבירור בבדיקה, כאשר האיבר עצמו שקוף לבדיקה המבוקשת. למשל, ניתן להחדיר לאיבר חומר ניגוד, כגון בריום בצילום רנטגן. לכל שיטת דימות יתרון בגילוי סוג מסוים של פתולוגיה גופנית, ולעיתים הרופאים משתמשים במספר שיטות או בשיטה משולבת כדי להגיע לאבחנה.
הדימות הרפואי מתבצע באמצעות ציוד ייעודי ממוחשב, המורכב משלושה חלקים עיקריים: מקור קרינה (או גלים), גלאים המתאימים לגלים שמשדר המקור ומקום בגוף הנבדק. הקרינה הנפלטת מהמקור, אשר יכולה להיות חיצונית כמו בדימות המבני או פנימית כמו בדימות התפקודי, נקלטת בגלאים ונשמרת במחשב כערך מספרי בהתאם לעוצמת הקליטה. ערכים אלו נקראים הדגימות. הדגימות מעובדות בכלים מתמטיים מתקדמים ליצירת תמונה המייצגת את פנים הגוף (המקטע הנסרק). התוצר המחושב מציג חתך בתוך הגוף, ובעיבוד נוסף על כמה פרוסות סמוכות, ניתן לייצר תמונה תלת־ממדית של איבר בתוך הגוף. את התמונות שמפיק ציוד הדימות מפענח רופא רדיולוג.
אחד העקרונות החשובים ביותר בדימות רפואי בו נעשה שימוש בקרינה מייננת, הוא עקרון ALARA – As Low As Reasonable achievable. משמעות הדבר היא שהרנטגנאי שואף להשתמש בכמות הקרינה הנמוכה ביותר האפשרית, מבלי לפגוע באיכות התמונה וביכולת להפיק ממנה מידע אבחנתי עבור הרופאים. הדבר מושג במספר אמצעים, לדוגמה באמצעות הקטנה של זמן החשיפה של הנבדק לקרינה, דבר שרלוונטי במיוחד בצילומים של ילדים, או כאלה הקשורים לתנועתיות כגון מערכת העיכול שלה יש תנועה פריסטלטית טבעית ובלתי רצונית.
קישורים חיצוניים עריכה
- עופר בן חורין, ניידות הרנטגן הראשונות- המלחמה של מארי קירי, באתר MRI הפורטל הישראלי
