דניאל אירופיאוס
דוד עמנואל דניאל (טנלי) אירופיאוס (בפינית: Daniel Europaeus; 1 בדצמבר 1820 – 15 במאי 1884) היה בלשן וחוקר פולקלור פיני. ידוע בין השאר בשל תרומתו ליצירת המהדורה השנייה של הקאלוואלה, האפוס הלאומי של פינלנד.
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1820 Savitaipale, פינלנד  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1884 (בגיל 63) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייטניימי |
| השכלה |
אוניברסיטת הלסינקי |
  | |
חייו עריכה
אירופיאוס נולד בסאביטאייפאלה (Savitaipale) בדרום קרליה (כיום רפובליקת קרליה ברוסיה). מכיוון שאביו של אירופיאוס היה מכר של הנריק גבריאל פורטן, גדל אירופיאוס בחוגים אינטלקטואליים. סיים את לימודיו בתיכון בויפורי ב-1844, אז המשיך לאוניברסיטת הלסינקי ללימודי בלשנות. בקריירה האקדמאית שלו פרסם מאמרים רבים בנושא מאקרו-משפחת השפות ההינדו-אוראליות - תאוריה הגורסת כי השפות ההודו-אירופיות והאורליות קשורות זו בזו.
במהלך השנים 1845–1854, ערך אירופיאוס מספר נסיעות לקרליה. שם פגש משוררים רבים, מהם ליקט חומרים עבור אליאס לונרוט, עורך הקאלוואלה. תרומתו העיקרית של אירופיאוס לקאלוואלה היא ליקוט החומרים של הסיפור על קולרבו עבור המהדורה השנייה המורחבת של הקלוואלה שתוכננה לצאת לאור ב-1849. בין השאר, אירופיאוס גם אסף מסורות סאמיות. כבלשן, הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה המוקדמת של השפה הפינית והעם הפיני. הוא נחשב למייסד האונומסטיקה בפינלנד. ורבים מהתחדישים שלו לשפה הפינית עודם בשימוש יומיומי בשפה עצמה.[1]