דניס מנצ'וב
דניס מנצ'וב (ברוסית: Денис Николаевич Меньшов; נולד ב-25 בינואר 1978 באוריול) הוא רוכב אופני כביש רוסי שפרש מרכיבה מקצועית. מנצ'וב נחשב לרוכב שהתחרה בקביעות על הזכייה בדירוגים הכלליים במרוצי קטעים, וכן למטפס מצטיין. הוא ניצח שלו בוואלטה אספניה ב-2007 ובג'ירו ד'איטליה ב-2009, שניים משלושת הגרנד טורס.
.jpg) | |
| דניס מנצ'וב | |
| לידה |
25 בינואר 1978 (בן 46) אוריול שברוסיה  |
|---|---|
| גובה |
180 ס״מ  |
| משקל |
65 ק"ג |
| תחום | כביש |
| התמחות | רב-גוני |
| קבוצה נוכחית | קטיושה |
| קבוצות עבר |
בנסטו (2000-2004) רבובנק (2005-2010) Geox-TMC (2011) קטיושה (2013-2012) |
| הישגי שיא |
 וואלטה אספניה (2007)  ג'ירו ד'איטליה (2009) |
|
www | |
  | |
קריירה עריכה
מנצ'וב החל את הקריירה המקצוענית שלו בשנת 2000, כאשר חתם בקבוצת בנסטו, שאימן חוסה מיגל אצ'ברי. הוא הגיע לראשונה להצלחה משמעותית ב-2001, כאשר זכה בטור דה ל'אווניר, מרוץ קטעים המיועד לרוכבים מקצועניים צעירים. בשנה שלאחר מכן הוא ניצח בקטע במרוץ דופינה ליברה, וסיים במקום הראשון בקטגוריית מלך ההרים. את התקדמותו הגדולה הוא עשה בשנת 2003, כאשר סיים במקום ה-11 הכללי בטור דה פראנס, וזכה בחולצה הלבנה של הרוכב הצעיר המוביל (מתחת לגיל 25). שנת 2004, שהייתה האחרונה שלו בבנסטו, הייתה מוצלחת מאוד עבורו. הוא זכה בטור של חבל הבסקים, ניצח בקטעים בוואלטה ארגון ובפריז - ניס, ואף ניצח בקטע החמישי של הוואלטה אספניה, שנמשך מסרגוסה למורלה.
חוזהו של מנצ'וב בקבוצת בנסטו הסתיים בספטמבר 2004, והוא עבר לקבוצה ההולנדית רבובנק, עם חוזה למשך שנתיים. הוא הפך לרוכב המוביל של הקבוצה לאחר עזיבתו של לוי ליפהיימר. הוא היה המועמד הראשי של רבובנק לזכייה בטור דה פראנס של 2005, אך סבל מקור וסיים במקום ה-85 בלבד, שעתיים ו-35 דקות מאחורי לאנס ארמסטרונג שזכה במרוץ. מרוץ הוואלטה אספניה באותה שנה היה מוצלח יותר עבורו. הוא ניצח בקטע הראשון ובקטע התשיעי, שהיו נגד השעון, ולבש את החולצה הזהובה של המוביל במרוץ למשך מספר קטעים. עם זאת, הוא איבד את ההובלה בקטע ה-15 לאחר שנכנע בטיפוס לרוברטו הראס, וסיים במקום השני הכללי. מאוחר יותר נמצא כי הראס השתמש בחומרים אסורים, ובעקבות כך קודם מנצ'וב בדירוג למקום הראשון והפך זמנית לזוכה בוואלטה אספניה, אולם ב-2011 בוטלה פסילת הראס והניצחון במרוץ הושב לו ולמנצ'וב הוענקה הסגנות.
בטור דה פראנס ב-2006, ניצח מנצ'וב בקטע ה-11, שהיה הקטע ההררי השני במרוץ. הוא השיג את הניצחון לאחר שגבר במאוץ בסיום על האמריקאים לוי ליפהיימר מקבוצת גרולשטיינר ופלויד לאנדיס מקבוצת פונאק. הוא ניצב חזק בתמונת הזכייה במרוץ לאחר ניצחונו בקטע זה, אך בשבוע האחרון של הטור הוא לא הצליח לשמור על יכולתו, וירד מהמקום השלישי למקום השישי באלפים.
בשנת 2007, בטור דה פראנס, פרש מנצ'וב מהמרוץ בקטע ה-17, יום לאחר שמייקל ראסמוסן הושעה מקבוצת רבובנק. מאוחר יותר באותה שנה הוא זכה בפעם השנייה בקריירה שלו בוואלטה אספניה. הוא לבש את החולצה הזהובה החל מהקטע התשיעי, ושמר על ההובלה לאורך כל שאר המרוץ, תוך שהוא לא נכנע להתקפות הרבות של יריביו בקטעים ההרריים. בנוסף לזכייה בדירוג הכללי הוא ניצח גם בקטע העשירי של המרוץ, מה שסייע לו לבסס את יתרונו, ואף סיים ראשון בקטגוריית מלך ההרים ובמקום הראשון בדירוג המשולב.
ב-2008 החליט מנצ'וב שלא לנסות ולהגן על תוארו בוואלטה אספניה, אך הציב את הטור דה פראנס כמטרתו באותה שנה. הוא סיים את המרוץ במקום הרביעי בדירוג הכללי, ללא שניצח בשום קטע. ברנרד קוהל שסיים במקום השלישי נתפס על שימוש בחומרים אסורים, אך תוצאותיו בטור דה פראנס לא בוטלו. הוא סיים באותה שנה גם במקום החמישי בג'ירו ד'איטליה. בקיץ 2008 השתתף מנצ'וב במדי הנבחרת הרוסית באולימפיאדת בייג'ינג, כאשר החליף את ולדימיר גוסב שהושעה מקבוצתו בשל חשד לשימוש בחומרים אסורים. מנצ'וב לא נחל הצלחה רבה באולימפיאדה, וסיים במקום ה-60 במרוץ הכביש ובמקום ה-20 במרוץ נגד השעון.
בשנת 2009 החליט מנצ'וב להשתתף פעם נוספת בג'ירו ד'איטליה, בתור הכנה לטור דה פראנס של אותה שנה. הוא גילה יכולת מצוינת במרוץ וניצח בקטע ה-12 שהיה מרוץ אישי נגד השעון. בעקבות ניצחונו זה עלה לראשות הדרוג הכללי על חשבונו של דנילו די-לוקה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של די-לוקה, מתחרהו העיקרי במרוץ, לתקוף אותו בקטעי ההרים, ולמרות נפילה בקטע האחרון נגד השעון, הצליח מנצ'וב לשמור על יתרונו ועל חולצת המוביל הוורודה עד לסיום וניצח בג'ירו.
לאחר שהשיג את המקום השני בוואלטה מורסיה ובטור דה רומאנדי ב-2010, המשיך מנצ'וב והשיג את המקום השלישי בדרוג הכללי בטור דה פראנס באותה שנה. בפברואר 2012 הוא קודם למקום השני בטור דה פראנס של 2010 לאחר שאלברטו קונטדור, מנצח המרוץ, נפסל עקב שימוש בחומרי אמרוץ אסורים.[1]
ב-2011 רכב מנצ'וב בקבוצה הספרדית, Geox-TMC. הוא סיים את הג'ירו ד'איטליה במקום ה-8. קבוצתו לא הוזמנה לטור דה פראנס והוא זינק לוואלטה אספניה. הוא סיים במקום החמישי בדרוג הכללי והיה המסייע הראשי לבן קבוצתו, חואן חוסה קובו, שניצח במפתיע במרוץ.
בשנים 2012–2013 רכב מנצ'וב בקבוצה הרוסית קטיושה. ב-20 במאי 2013, בן 35, הודיע מנצ'וב על פרישה מרכיבה תחרותית.[2]
ביולי 2014 נפסלו הישגיו בטור דה פראנס בשנים 2009, 2010 ו-2012 בעקבות אי סדירות בתוצאות הדרכון הביולוגי (אנ') שלו.[3]
הישגים עריכה
|
|
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דניס מנצ'וב- דניס מנצ'וב, באתר olympedia.org
- דניס מנצ'וב, באתר Cycling Archives
- פרופיל באתר Cycling Website
- רשימת ההישגים של מנצ'וב
- אמיר ענבר, אופניים: מאחוריכם. או לפניכם, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ מנצחי 201 באתר הרשמי של הטור דה פראנס
- ^ Menchov announces retirement, באתר cyclingnews.com, 20 במאי 2013
- ^ רשימת סנקציות על רוכבי אופניים בגין עבירות שימוש בחומרים אסורים, באתר ה-UCI