האופרה והבלט הלאומיים בסופיה

האופרה והבלט הלאומיים בסופיהבולגרית: Национална опера и балет או Софийска опера и балет) הם מוסד תרבות לאומי לאופרה ובלט בסופיה, בירת בולגריה. הוא ידוע גם כ"אופרה והבלט הלאומיים הבולגריים". להקת האופרה הראשונה בבולגריה הוקמה בשנת 1890 כחלק מהלהקה לאופרה ולדרמה של עיר הבירה (דרמטיצ'סקו-אופרנה טרופה). היו חברים בה, בין השאר, הבריטון דרגומיר קזקוב, הטנור איוואן סלבקוב והמנצח אנגל בוקורשלייב.[1] שני האגפים - לאופרה ולדרמה נפרדו ב-1891 ללהקת התיאטרון "סאלזה אי סמיאך" ולאופרה הבולגרית שהציגה את המופע הראשון שלה באולם החברה לתרבות "סלביאנסקה בסדה".[1] אמנם להקת האופרה התפרקה כעבור שנה בגלל קשיי כלכליים וחוסר מימון ממשלתי.

האופרה והבלט הלאומיים בסופיה
Софийска опера и балет
בניין תיאטרון האופרה והבלט הלאומיים בסופיה. צילום משנת 2009
בניין תיאטרון האופרה והבלט הלאומיים בסופיה. צילום משנת 2009
מידע כללי
סוג חברת תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרשות המקומית סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1908
תאריך פתיחה רשמי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°41′51″N 23°19′50″E / 42.6975°N 23.3305°E / 42.6975; 23.3305
www.operasofia.bg
(למפת סופיה רגילה)
 
האופרה והבלט הלאומיים בסופיה
האופרה והבלט הלאומיים בסופיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברת האופרה הבולגרית ("בולגרסקה אופרנה דרוז'בה") נוסדה בשנים 1907- 1908 על ידי קבוצה של זמרים שחזרו מחו"ל ובראשם הטנור קונסטנטין מיכאילוב-סטויאן (בעבר סולן באופרה בולשוי), דרגומיר קזקוב, הבאס איוואן וולפה, ואשתו הסופרן בוגדנה גיוסלבה-וולפה. הלהקה הציגה את מופע הראשון שלה בתיאטרון הלאומי (נארודן תיאטר) ב-18 באוקטובר 1908, תחת שרביטו של הנריך ויזנר, עם קטעים מהאופרות "פאוסט" מאת שארל גונו ואיל טרובטורה מאת ורדי.[2] האופרה הראשונה שהוצגה במלואה במסגרת האופרה הבולגרית הייתה "פליאצ'י" מאת ליאונקוואלו בשנת 1909. בתקופה הזאת הוצגו בה גם אופרות מקוריות בולגריות, כמו "סירומחקיניה" מאת אמנואיל מנולוב, "קאמן אי צנה" מאת איוואן איוואנוב ווצלאב קאוצקי, "בוריסלב" מאת גאורגי אטנאסוב ו"טחיר בגוביצה" מאת דימיטר חג'יגאורגייב.

עם הזמן התגבש צוות קבוע של סולנים שכלל שמות כמו פאנאיוט דימיטרוב (טנור),גאורגי דונצ'ב (בס), כריסטינה מורפובה (סופרן), ליודמילה פרוקופובה (סופרן), אנה טודורובה (מצוסופרן), פטר ראיצ'ב (טנור), סטפאן מקדונסקי (טנור)[1] וכן מקהלה, תזמורת, להקת רקדנים וצוותים טכניים ושל הפקה שיצרו עד ל-10 מופעי בכורה לאופרה ובלט בשנה, בנוסף לתוכניות קונצרטים. הרפרטואר התבסס על אופרות מאת מלחיני האופרה בעולם (בעיקר מאיטליה ורוסיה) ומאת מלחינים בולגרים.[1] עם הזמרים שהתחילו את הקריירה שלהם על במת האופרה בסופיה נמנו מגדולי הסולנים של המאה ה-20 כמו ניקולאי גיאורוב, ניקולא גיוסלב, גנה דימיטרובה ואירנה פטקובה. המנצח הראשי ותקופה מסוימת מנהל האופרה היה משה זלאטין.

המוסד הוכרז כמוסד לאומי וקיבל לראשונה סבסוד מהמדינה בשנת 1922 ושינה אז את שמו ל"אופרה הלאומית הממלכתית" (דרז'אבנה נרודנה אופרה). הוקמה גם להקת בלט שהציגה את המופע הראשון שלה בשנת 1928. מאז המוסד נקרא בשמו הנוכחי - "האופרה והבלט הלאומיים בסופיה". החל משנת 1929 מופעי האופרה התקיימו באולם התיאטרון הלאומי "איוואן ואזוב".[1] האופרה בסופיה הפסיקה את פעילותה זמן קצר אחרי הפצצת סופיה על ידי בעלות הברית בשנת 1944, אבל פתחה קוב את שעריה זמן קצר אחר כך במימון מוגבר מטעם הממשלה.

הבניין הנוכחי של התיאטרון לאופרה ולבלט תוכנן עוד בשנת 1921 על ידי האדריכל לזר פאראשקבאנוב, אך נבנה ברובו תחת המשטר הקומוניסטי בין שנת 1947 ושנת הפתיחה שלו 1953. החל משנת 1966 איפשרו השלטונות הקומוניסטים סיורים של להקת האופרה במערב אירופה, מחוץ למסך הברזל. בעלת מוניטין ברחבי העולם, בשנת 1992 ערכו חברי להקת האופרה הלאומית הבולגרית סיור הופעות ראשון בישראל.

החל משנת 1961 האופרה של סופיה לקחה חלק בארגון התחרויות הבינלאומיות לזמרים צעירים, הנקראות כעת ע"ש בוריס כריסטוף. במסגרת תחרויות אלו פרצה הקריירה של זמרים חשובים כמו דימיטר פטקוב, סילביה שאש, רוזלינד פּלורייט ומרי סלוראק.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה