האלמו (סרט, 1960)

האלמו
The Alamo
בימוי	ג'ון ויין
הופק בידי	ג'ון ויין
תסריט	ג'יימס אדוארד גרנט
עריכה	סטיוארט גילמור
שחקנים ראשיים	ג'ון ויין; ריצ'רד וידמרק; לורנס הארווי; צ'יל ווילס; לינדה קריסטל
מוזיקה	דימיטרי טיומקין
צילום	ווילאם קלוטיר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Batjac Productions
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	24 באוקטובר 1960
משך הקרנה	167 דקות; גרסה מורחבת: 202 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מערבון, סרט מלחמה, סרט דרמה
תקציב	12 מיליון דולר (מוערך)
הכנסות באתר מוג'ו	alamo60
פרסים	פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר,; פרס גלובוס הזהב לפסקול
	דף הסרט ב־IMDb

האלמו הוא סרט מלחמה אמריקני משנת 1960, המתאר את קרב אלמו שהתרחש בשנת 1836. קרב שהיה חלק מהמהפכה הטקסנית לעצמאותה של טקסס, בין רפובליקת מקסיקו וכוחות המרד הטקסנים בסן אנטוניו. את הסרט ביים ג'ון ויין, שגם כיכב בתפקיד הראשי כדייווי קרוקט. עוד משתתפים בסרט ריצ'רד וידמרק כג'יימס בואי, לורנס הארווי כויליאם ב. טרוויס, ראובן פדילה כגנרל סנטה אנה, צ'יל וילס כביקיפר, לינדה קריסטל כפלקה, ג'ואן או'ברייאן כסו דיקינסון וריצ'רד בון כסם יוסטון.

עלילה עריכה

סם יוסטון מוביל את הכוחות של טקסס נגד מקסיקו וזקוק לזמן לבנות צבא. הכוחות המקסיקניים היריבים, בראשות הגנרל אנטוניו לופז דה סנטה אנה, חזקים יותר מבחינה מספרית וכן חמושים ומאומנים טוב יותר. עם זאת, לטקסנים יש רוח והמורל נשאר גבוה בדרך כלל. על לוטננט קולונל ויליאם טראוויס מוטלת על המשימה להגן על מבצר אלאמו, מנזר לשעבר בסן אנטוניו. ג'יימס בואי מגיע עם חיזוק והמגנים מתכוננים. בינתיים, דייווי קרוקט מגיע עם קבוצה של אנשי טנסי.

הכוחות המקסיקניים בפיקוד גנרל סנטה אנה מגיעים ומקיפים את המבצר. המצור מתחיל. שגרירות מהצבא המקסיקני מתקרבת לאלמו, וכשהם מפרטים את תנאי הכניעה, טרוויס יורה בתותח, ומאותת על סירובו להיכנע. בפשיטה לילית, הטקסנים מחבלים בתותח גדול המשמש את המקסיקנים. הם שומרים על תקווה כשאומרים להם שכוח חזק בראשות קולונל ג'יימס פאנין בדרך לשבור את המצור. עם זאת, קרוקט, שחש בהתקפה קרובה, שולח את אחד מאנשיו הצעירים, סמיטי, לבקש מיוסטון עזרה, בידיעה שזה אולי יחסוך את חייו של סמיטי.

המקסיקנים תוקפים חזיתית את אלאמו. המגנים מחזיקים מעמד וגורמים למקסיקנים אבדות כבדות, אם כי ההפסדים של הטקסנים עצמם אינם מבוטלים, ובואי סובל מפצע ברגל. המורל יורד כששליח מודיע לטראוויס שהתגבורת של פאנין נערכה ונטבחה על ידי המקסיקנים. טראוויס בוחר להישאר עם הפיקוד שלו ולהגן על אלאמו, אבל הוא נותן למגנים האחרים את האפשרות לעזוב. קרוקט, בואי ואנשיהם מתכוננים לעזוב, אבל מחווה בהשראת טרוויס משכנעת אותם להישאר ולהילחם עד הסוף. הלא-לוחמים, כולל רוב הנשים והילדים, עוזבים את אלאמו. ביום השלושה עשר למצור, הארטילריה של סנטה אנה מפגיזה את האלמו, והצבא המקסיקני מסתער קדימה ותוקף מכל עבר. המגינים הורגים מקסיקנים רבים, אך המתקפה מוכרעת וחומות המבצר נפרצו. טרוויס מנסה לגייס את הגברים, אך נורה ונהרג. קרוקט מוביל את הטקסנים בהגנה הסופית של המבצר, אבל המקסיקנים שוטפים פנימה ומביסים את המגנים. קרוקט נהרג בתוך הכאוס כאשר הוא נפגע מרומח ובהמשך מפיצוץ כשהוא מצית את מחסן התחמושת. בואי,הפצוע במיטתו, הורג כמה מקסיקנים אבל נפגע מכידון ומת. כשהטקסני האחרון נהרג, החיילים המקסיקנים מגלים את מקום המחבוא של אשתו וילדתו של המגן הטקסני קפטן דיקינסון שהיא גם בת דודו של טראוויס.

הקרב מסתיים בניצחון מוחלט למקסיקנים. גנרל סנטה אנה צופה בקטל ומספק מעבר בטוח לגברת דיקינסון ולילדתה. סמיטי חוזר מאוחר מדי, מתבונן מרחוק. הוא מוריד את הכובע בכבוד ואז מלווה את גברת דיקינסון הרחק משדה הקרב.^[1]

עלילת המשנה עוקבת אחר הקונפליקט הקיים בין טראוויס, בואי וקרוקט. טרוויס מגן בעקשנות על החלטותיו כמפקד חיל המצב מפני הצעותיהם של השניים האחרים - במיוחד בואי שאיתו מתפתח הסכסוך המר ביותר - וכן מנסה לשמור על משמעת בקרב כוח המורכב בעיקר מאנשי גבולות ומתנחלים בעלי אופקים עצמאיים. קרוקט, האהוב על בואי וטרוויס כאחד, הופך בסופו של דבר למתווך בין השניים האחרים כאשר בואי מאיים כל הזמן לנטוש עם אנשיו במקום להתמודד עם טרוויס. למרות הקונפליקטים האישיים ביניהם, שלושתם לומדים למתן את המחלוקות ביניהם, ובסופו של דבר, כורכים את עצמם יחד באקט של אומץ כדי להגן על המבצר מפני תבוסה בלתי נמנעת.