הארמייה ה-15 (ארצות הברית)
הארמייה ה-15 של ארצות הברית הייתה עוצבה של צבא ארצות הברית, שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא הוצבה בזירת מערב אירופה וניהלה בה פעילות קרבית מוגבלת.
 | |
| תג הכתף של הארמייה החמש-עשרה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1944–1946 (כשנתיים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
היסטוריה עריכה
הקמת הארמייה עריכה
הארמייה ה-15 הוקמה בטקסס שבארצות הברית ב-21 באוגוסט 1944 – הארמייה האחרונה שהקים צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. כמפקדה הראשון נתמנה מייג'ור גנרל ג'ון לוקאס (John P. Lucas). במהלך חודשי נובמבר ודצמבר באותה שנה פיקד על הארמייה (למעשה רק המטה שלה) קולונל לואיס קומפטון (Louis Compton).
הגעה לאירופה עריכה
קבוצת חלוץ של מטה הארמייה הפליגה מארצות הברית לסקוטלנד ב-3 בנובמבר 1944 והתמקמה באחוזת דודינגטון הול שבחבל צ'שייר. המטה העיקרי של הארמייה הגיע לבריטניה ב-22 בנובמבר. ב-25 לחודש הוכפפה הארמייה לקבוצת הארמיות ה-12. סמוך לאחר מכן יצאה קבוצת החלוץ של הארמייה לאירופה והקימה מטה בבלגיה, אך נאלצה לפנותו לאחר תחילת קרב הארדנים עקב ההתקדמות הגרמנית בבלגיה ולהתמקם מחדש בצפון צרפת. המטה העיקרי של הארמייה הצטרף אליה בראשית ינואר 1945, לאחר שהספינה בה הפליג מבריטניה טורפדה בתעלת למאנש ב-28 בדצמבר על ידי צוללת גרמנית וטבעה (13 מנוסעי הספינה הוכרזו כנעדרים).
ב-2 בינואר 1945 מונה מייג'ור גנרל ריי פורטר (Ray E. Porter) כמפקד הזמני של הארמייה, וב-16 בינואר בא במקומו לוטננט גנרל לאונרד ג'רואו (Leonard T. Gerow).[1] ממחצית ינואר ועד לחודש מרץ עסקה הארמייה במשימה של ציוד מחדש, אימון ושיקום של עוצבות שונות של קבוצת הארמיות ה-12, אשר סבלו אבדות כבדות בקרב הארדנים. כמו כן היא הופקדה על קליטת עוצבות אמריקניות חדשות שהגיעו לנמלי צפון-מערב אירופה עד להצבתן בין יחידות קבוצת הארמיות ה-12.
לחימה עריכה
באמצע מרץ קיבלה הארמייה את הפיקוד על היחידות אשר קיימו את המצור על הכוחות הגרמניים, שנאחזו עדיין בכמה מן הנמלים האטלנטיים של צרפת וטרם נכנעו.
בחודש מרץ 1945 צלחו הארמיות האמריקניות ההראשונה והתשיעית את נהר הריין מזרחה והחלו לתקוף בתנועת מלקחיים במגמה לכתר את חבל הרוהר התעשייתי שממזרח לריין. ב-4 באפריל הושלם הכיתור ובכיס הרוהר נלכדו 21 דיוויזיות גרמניות. לאחר תחילת המתקפה הוטלה על הארמייה החמש-עשרה המשימה להחזיק את קו החזית מול הגזרה המערבית של כיס הרוהר שהלך ונוצר. לאחר השלמת הכיתור צלחה הארמייה את הריין. יחידותיה השתתפו בחיסול הכיס בשיתוף פעולה עם הארמייה התשיעית, ולאחר מכן הן שחררו אותה להמשך התנועה מזרחה. הכוחות הגרמנים בכיס הרוהר – 325 אלף איש - נכנעו ב-21 באפריל. במחצית אפריל עמדה הארמייה בשיא כוחה הצבאי ופיקדה על שש דיוויזיות וביניהן הדיוויזיה המוטסת ה-82.
סיום המלחמה ופירוק הארמייה עריכה
בחודש אפריל החלה הארמייה החמש-עשרה לעסוק גם בתפקידי ממשל צבאי בחלק מהמחוזות בחלקה המערבי של גרמניה, ובמסגרת זאת עסקה בטיפול בשבויים גרמנים ובפליטים ועקורים באותם אזורים. מטה הארמייה התמקם בעיר בד נאוהיים (Bad Nauheim), כ-35 קילומטרים מצפון לפרנקפורט. לאחר כניעת גרמניה הועברו מרבית השטחים הגרמניים שבהם קיימה הארמייה ממשל צבאי לשליטה בריטית וצרפתית (במסגרת אזורי הכיבוש בגרמניה). על הארמייה הוטל להקים את המועצה הכללית של הזירה (Theatre General Board) – גוף שמשימתו הייתה לאסוף מידע, לתעד ולהפיק לקחים מן המבצעים הצבאיים שערכו כוחות ארצות הברית בזירה זו. תיעוד זה הפך למשימתה העיקרית של הארמייה ביתרת חודשי קיומה.
ב-14 באוקטובר 1945 מונה גנרל ג'ורג' פטון למפקד הארמייה, לאחר שהודח למעשה מן הפיקוד על הארמייה השלישית האמריקנית. הוא פיקד עליה עד מותו ב-21 בדצמבר בעקבות תאונת דרכים שעבר. בראשית ינואר 1946 נטל את הפיקוד על הארמייה מייג'ור גנרל הוברט גיי (Hobart R. Gay), ראש מטה הארמייה.[2] הוא פיקד על הארמייה עד לפירוקה ב-31 בינואר 1946.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בתפקידו הקודם פיקד ג'רואו על הקורפוס האמריקני החמישי, אשר הוציא לפועל את הנחיתה בחוף אומהה בנורמנדי.
- ^ גיי היה גם ראש המטה של הארמייה השלישית בתקופה שבה פיקד עליה פטון.