הארמייה התשיעית (ארצות הברית)
הארמייה התשיעית של ארצות הברית היא עוצבה של צבא ארצות הברית, שמפקדתה מוצבת באיטליה. היא ידועה בעיקר בזכות לחימתה במסגרת כוחות בעלות הברית במערב אירופה במלחמת העולם השנייה. מפקדה הראשון והיחיד אז היה לוטננט גנרל ויליאם סימפסון.
 | |
| תג הכתף של הארמייה התשיעית | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1944–הווה (כ־80 שנה)  |
| מלחמות |
מלחמת העולם השנייה |
  | |
היסטוריה עריכה
הארמייה הוקמה ב-15 באפריל 1944 בטקסס שבארצות הברית ונקראה בתחילה הארמייה השמינית. ב-22 במאי באותה שנה, לאחר שהגיעה מפקדתה לבריטניה, שונה שמה לארמייה התשיעית, על מנת שלא יחול בלבול בינה לבין הארמייה השמינית הבריטית.
הארמייה נועדה לקבל את הפיקוד על חלק מן הדיוויזיות האמריקניות שהוזרמו לצרפת לאחר הפלישה לנורמנדי והפריצה של בעלות הברית מנורמנדי אל צפון צרפת. הארמייה הפכה למבצעית ב-5 בספטמבר 1944 במסגרת קבוצת הארמיות ה-12. התפקיד הראשון שהוטל עליה היה הכנעת חיל המצב הגרמני שנותר בעיר הנמל ברסט שבברטאן, בעוד שהארמיות האמריקניות האחרות בצרפת (הראשונה והשלישית) התקדמו באותה עת מזרחה. בהמשך החודש, לאחר כניעת הגרמנים בברסט, יצאה הארמייה מזרחה ותפסה את מקומה בין הארמייה הראשונה מצפון לבין הארמייה השלישית מדרום. בחודש נובמבר הועברה הארמייה התשיעית צפונה, לאגפה של קבוצת הארמיות ה-12, כשהארמייה הראשונה מימינה ומשמאלה הארמייה הבריטית השנייה, שהשתייכה לקבוצת הארמיות ה-21. באותו חודש תקפה הארמייה התשיעית את קו ההגנה הגרמני על גבול בלגיה-גרמניה (קו זיגפריד) ובדצמבר החלה לתקוף את מערכי הגרמנים בסמוך לנהר הרואר (Roer).
עם תחילת קרב הארדנים ב-16 בדצמבר 1944 נמצאה הארמייה בצפון בלגיה, מצפון לגזרת הפריצה הגרמנית בארדנים, בעוד שמפקדת קבוצת הארמיות ה-12 נמצאה מדרום לגזרת ההתקפה הגרמנית. על כן הועברה הארמייה ב-20 בדצמבר תחת פיקודה של קבוצת הארמיות ה-21 (ביחד עם הארמייה האמריקנית הראשונה). רבות מיחידות הארמייה התשיעית הועברו תחת פיקוד הארמייה הראשונה כדי לתגבר אותה בלחימתה נגד הגרמנים בקרב הארדנים, בעוד הארמייה התשיעית עוסקת בעיקר במגננה.
בפברואר ובמרץ 1945, לאחר סיום קרב הארדנים, תקפה הארמייה התשיעית אל תוך גרמניה במסגרת קבוצת הארמיות ה-21 והשתתפה במערכה על חבל הריין. ב-23 בפברואר חצתה הארמייה את נהר הרואר. עד ה-10 במרץ הגיעה הארמייה אל גדת נהר הריין לכל אורך גזרתה וב-20 במרץ היא החלה לצלוח אותו. לאחר הצליחה תקפה הארמייה מזרחה והיוותה את האגף הצפוני של תנועת המלקחיים האמריקנית, אשר כיתרה כ-300 אלף חיילים גרמנים בכיס הרוהר. ב-4 באפריל הועברה הארמייה חזרה לפיקודה של קבוצת הארמיות ה-12. אחד מן הקורפוסים שלה - הקורפוס ה-16 השתתף בחיסולו של כיס הרוהר, והאחרים הוסיפו להתקדם מזרחה, הגיעו אל נהר האלבה וחצו אותו. ב-15 באפריל נמצאה הארמייה 120 קילומטרים ממערב לברלין והייתה העוצבה הקרובה ביותר אליה של בעלות הברית המערביות. היא עמדה לפתוח בהתקפה קרקעית על מנת להגיע לעיר, אך נצטוותה לסגת לעברו המערבי של האלבה, בהתאם להסכמים שבין מנהיגי בעלות הברית.[1] ב-2 במאי התייצבו כוחות הארמייה לאורך קו העצירה שנקבע מול הצבא האדום שבגזרתה.
באפריל 1945 פעלו במסגרת הארמייה 13 דיוויזיות אמריקניות, מהן תשע דיוויזיות רגלים, שלוש דיוויזיות משוריינות ודיוויזיה מוטסת אחת (ה-17).[2]
מפקדת הארמייה התשיעית הוחזרה לארצות הברית לאחר תום המלחמה ופורקה ב-10 באוקטובר 1945.
ב-2012 הוקמה מחדש כפיקוד כוחות הצבא בפיקוד אפריקה של ארצות הברית.
