הברדלס (סרט)

הברדלס (באיטלקית: Il Gattopardo) הוא סרט קולנוע שהופק ב-1963 על בסיס ספרו של ג'וזפה תומאזי די למפדוזה, "הברדלס". את הסרט ביים לוקינו ויסקונטי ומככב בו צוות בינלאומי של שחקנים ובהם ברט לנקסטר, אלן דלון וקלאודיה קרדינלה. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן והיה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב תלבושות.

הברדלס
Il Gattopardo

כרזת הסרט באיטלקית
מבוסס על	הברדלס
בימוי	לוקינו ויסקונטי
הופק בידי	ג'ופרדו לומבארדו
תסריט	פסקוואל פסטה קמפניל, הנריקו מדיולי, מסימו פרנציוזה, לוקינו ויסקונטי, סוזו קצ'י דה אמיקו ע"פ ספרו של ג'וזפה תומאזי די למפדוזה
עריכה	מריו סרנדרי
שחקנים ראשיים	ברט לנקסטר קלאודיה קרדינלה אלן דלון סרז' רג'יאני מריו ג'ירוטי
מוזיקה	נינו רוטה
צילום	ג'וזפה רוטונו
מדינה	צרפת, איטליה
חברת הפקה	Titanus
חברה מפיצה	פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	28 במרץ 1963 (איטליה) 15 ביולי 1963 (ארצות הברית)
משך הקרנה	161 דקות (רשמי בארצות הברית) 185 דקות (רשמי באירופה)
שפת הסרט	איטלקית
סוגה	סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
פרסים	פרס דקל הזהב
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

"הברדלס" מתאר את שקיעתה של משפחת אצולה סיציליאנית, אשר סמל האצולה שלה הוא ברדלס, בתקופה רבת תמורות במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר גריבלדי איחד את איטליה. העלילה, המתרחשת כביכול בעיירה דמיונית בשם "דוֹנָאפוּגָטָה" (ככל הנראה בת דמותה של העיירה סנטה מרגריטה די בליצ'ה, 100 ק"מ דרום-מערבית לפלרמו), פוגשת את המשפחה במספר נקודות בזמן בין מאי 1860 למאי 1910 ובמרכזה דמותו של הנסיך דון פבריציו קורברה, נסיך סאלינה (בגילומו של ברט לנקסטר), המשלבת את דמויותיהם של המחבר, אביו ובעיקר סבו.

ציר העלילה של הסרט מתרכז בשידוכו של אחיינו הצעיר של הנסיך, טנקרידי (אלן דלון), לבת משפחה מבוססת, אנג'ליקה (קלאודיה קרדינלה), כך שיוכל להמשיך את השושלת. הסצנה המשמעותית ביותר בסרט היא סצנת הנשף בה רוקדים קרדינלה ולנקסטר למוזיקה מאת נינו רוטה.

הפקת הסרט

בעקבות הצוות הרב-לאומי הופקו גרסאות של הסרט באיטלקית ובאנגלית. בגרסה האיטלקית מדובב ברט לנקסטר על ידי שחקן דובר איטלקית. לנקסטר שובץ ככוכב הסרט על ידי המפיקים על מנת להבטיח שהסרט יופץ בארצות הברית, וזאת מבלי להיוועץ עם הבמאי. עובדה זו יצרה מתח בימי הצילום הראשונים, אך התבררה בדיעבד כבחירה מוצלחת, שכן לנקסטר מבצע בסרט את אחד הטובים שבתפקידיו.

העריכה הראשונית של הסרט הייתה בת 205 דקות; ויסקונטי קיצר אותה ל-185 דקות, בהן ראה אורך אידיאלי, וכך הופץ הסרט באירופה. אורכה של גרסת ההפצה האמריקאית הרשמית, שנעשתה על ידי פוקס המאה ה-20, 161 דקות.

לקריאה נוספת

• דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "הברדלס", עמ' 158–160

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הברדלס בוויקישיתוף

• "הברדלס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הברדלס", באתר נטפליקס
• "הברדלס", באתר AllMovie (באנגלית)
• "הברדלס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הברדלס", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הברדלס", באתר אידיבי
• "הברדלס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• רוג'ר איברט, סקירה של הסרט (באנגלית)