הברון גורני
סר ג'ון גורני (באנגלית: Sir John Gurney; 14 בפברואר 1768 – 1 במרץ 1845), הידוע גם בשם הברון גורני (באנגלית: Baron Gurney), היה שופט ובריסטר בריטי.
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1768 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1845 (בגיל 77) לינקולנ'ס אין, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
הכנסייה הקדושה סנט פנקראס |
| השכלה |
בית הספר סנט פול |
| בן או בת זוג |
Maria Hawes |
| פרסים והוקרה |
Knight Bachelor |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גורני נולד בלונדון ב-14 בפברואר 1768 למשפחה ידועה של סטנוגרפים, ביניהם ג'וזף גורני (אנ') (אביו), ויליאם ברודי גורני (אנ') (אחיו) ותומאס גורני (אנ') (סבו). הוא למד בבית הספר סנט פול (אנ') ואחר כך אצל הכומר סמית' בסאפוק. אחרי שליווה את אביו לבית המשפט התפתח אהבת החוק אצל הברון גורני. כתוצאה מכך, הוא התחיל לעבוד כשופט באינר טמפל ב-3 במאי 1793. לאחר שהבחין במשפט לשון הרע, גורני מונה ליועץ זוטר במגוון משפטים ממלכתיים במהלך שנות ה-90 של המאה ה-18. לאחר מספר מקרים נוספים שהתרחשו בראשית המאה ה-19, הוא מונה לברון ממלכתי (אנ') ב-13 בפברואר 1832.
חודשיים לאחר שהתחיל כפרקליט, הוא נשכר כיועץ זוטר להגן על דניאל איזק איטון בגין לשון הרע לאחר שהסניור שלו לא הצליח להופיע בבית המשפט. הוא כל כך הצליח להגן על דניאל איזק איטון, כך שהוא נשכר כיועץ זוטר במהלך המשפטים של תומאס הדרי (אנ') וג'ון הורן טוקי (אנ') בגין בגידה.[1]
מאוחר יותר, הגן גורני על רוברט תומאס קרוספילד על שותפות בעלילת הפופגן (אנ'), ואז העמיד לדין את תומאס קוקרן בגין הפצת שמועות על מות נפוליאון כדי להרוויח כסף בבורסה. כתוצאה ממקרה זה והתביעה נגד קשר רחוב קאטו (אנ') ב-1820, הוא קיבל את יועץ הממלכה (אנ'), וב-13 בפברואר 1832 קיביל תואר אבירות ומונה לברון ממלכתי (אנ'). בנובמבר 1835 הוא הפך לשופט האחרון באנגליה שהעניק עונש מוות בגין מעשי סדום, והרשיע את ג'יימס פראט וג'ון סמית' לפי סעיף 15 לחוק העבירות נגד האדם 1828 (אנ') (שהחליף את חוק מעשה סדום (אנ') מ-1533).[2]
באוקטובר 1843 התעלם מתחינות הרחמים וגזר את ג'ון יוז (ג'ק ט'אשה) לגלות למשך 20 שנה עבור חלקו במהומות רבקה (אנ') בפונטרדולאיס (אנ'), ולגלות למשך שבע שנים לדוד ג'ונס ולג'ון יו.[3]
גורני צוין כשופט עצמאי ונוקשה, ומילא את התפקיד למעלה מעשור עד שנאלץ להתפטר בינואר 1845 בגלל בריאותו, ונפטר כחודשיים לאחר מכן ב-1 במרץ 1845.[4]
הוא נקבר בקבר גדול בצורת סרקופג בחצר הכנסייה הקדושה סנט פנקראס (אנ') שבלונדון, מצדה המזרחי של הכנסייה, דרומית לאנדרטה הייחודית לסר ג'ון סואן (אנ'), והוא מופיע בכנסיית הזיכרון בורד-קוטס (אנ'). שרידיו הועברו לחלק המערבי של בית הקברות הייגייט ב-1849, שם קבורים גם אשתו ובני משפחה אחרים.
לקריאה נוספת עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Foss 1870, p. 318.
- ^ Old Bailey Proceedings Online (אורכב 23.10.2020 בארכיון Wayback Machine) (www.oldbaileyonline.org, version 7.0, 08 March 2013), September 1835 (t18350921)
- ^ Derek Draisey, The Rebecca Riots within ten miles of Swansea (Draisey Publishing, 2010), p. 44.
- ^ Hamilton, J.A. (2004). "Oxford DNB article: Gurney, Sir John (subscription needed)". Oxford University Press. ארכיון מ-2020-05-28. נבדק ב-7 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)