הד באנגינג (אנגלית: Headbanging) או הד באנג, מעין סוג של ריקוד מקובל בתרבות המטאל, המבוסס על מגוון תנועות כוחניות ואגרסיביות בו לצלילי המוזיקה. האיברים העיקרים שמעורבים בריקוד זה הם הצוואר והראש. איכותו הוויזואלית של הריקוד מגיעה לכדי מיצוי כאשר למבצעו שיער ארוך. התנועות מתבצעות הן על ידי המוזיקאים בהופעות חיות וקליפים והן על ידי קהל השומעים.

הד באנגינג במועדון ביוהנסבורג
פרטו קיווילאסקו, נגן צ'לו מלהקת אפוקליפטיקה, עושה הד באנגינג בהופעה חיה.

מקורות עריכה

תנועות עם הראש לצלילי המוזיקה מופעים במקומות רבים, גם מחוץ לסצנות הרוק והמטאל. אך תנועות אגרסיביות שכוללות הנעה של השיער החלו להיות פופולריות במטאל בשנות ה-70 של המאה ה-20. ככל הנראה הראשונים שהביאו אלמנט זה למטאל הם לד זפלין, בהופעה חיה בארצות הברית ב-1969. מקור נוסף הוא הופעה חיה של בלאק סבאת' בפריז ב-1970.[1]

בנוסף, ניתן לציין את תנועותיו של איאן גילן, סולן להקת דיפ פרפל, על אף שהוא טוען שתנועותיו לא נחשבים להד באנג. אנגוס יאנג מלהקת AC/DC תרם רבות לפופולריות של הד באנגינג.

למי, סולן להקת מוטורהד טען שהשם Headbang הוא השלכה לשם הלהקה שלהם, Motorheadbanger.[2]

סוגים נפוצים עריכה

 
פלור ינסן, מלהקת נייטוויש מבצעת הד באנג

ישנו גיוון בסוג התנועות ובצירופים שלהן היות שמדובר בריקוד חופשי אך ניתן להבחין בתנועות בסיס מסוימות:

  • תנועה אנכית - הנעת הראש מלמעלה למטה.
  • תנועה מעגלית - הנעת הראש בתנועה מעגלית, תנועה המכונה גם תנועת "טחנת הרוח", כאשר מדובר בתנועה מעגלית קדמית בה הראש ממוקם קדמית לשאר הגוף או תנועת ה-"הליקופטר", כאשר מבוצעת באמצעות הראש התנועה המעגלית הרחבה ביותר שאפשרית מבחינה פיזית.
  • תנועה חצי-מעגלית - תנועה מעגלית בסגנון טחנת הרוח שאינה מושלמת, כאשר הראש מונע מצד לצד בצורת קשת תחתית, כאשר הראש ממוקם קדמית לשאר הגוף.
  • תנועה מתומנת - הנעת הראש בצורה המזכירה את הספרה 8 (דוגמה טובה מאוד לצורה זו, היא סטיב דיג'ורג'יו, הבאסיסט של הלהקה דת' בקליפ של השיר: "Lack of Comprehension" מאלבומם הרביעי, "Human").
  • תנועה אופקית - הנעת הראש מצד לצד בקו הכתפיים.

לרוב ניתן להבחין במבצע הד באנגינג המניע יחד עם הראש והצוואר את שאר הגוף בתנועת קדימה אחורה בהתאם לקצב המוזיקה.

הערות שוליים עריכה