הונאה משמחת
הונאה משמחת או הטעיה בת מזל (באיטלקית: L'inganno felice) היא אופרה בת מערכה אחת מאת ג'ואקינו רוסיני. דוניצטי כתב אופרה בשם דומה, "הטעיה משמחת", כעשר שנים מאוחר יותר. הלברית של "הונאה משמחת" נכתבה על ידי ג'וזפה פופה (Giuseppe Foppa). הצגת הבכורה של האופרה נערכה ב-8 בינואר 1812 בתיאטרון סאן מואיזה (Teatro San Moisè) בוונציה שכבר אינו קיים היום.
 | |
| עמוד השער של הלברית | |
| מלחין | ג'ואקינו רוסיני |
|---|---|
| ליברטיסט | ג'וזפה פופה (Giuseppe Foppa) |
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 1 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1812 |
| מקום התרחשות העלילה | איטליה |
הדמויות עריכה
| דמות | קול |
|---|---|
| איזבלה | סוֹפּרָן |
| הנסיך ברטרנדו | טֶנוֹר |
| באטונה | בַּס |
| טאראבוטו | בַּס |
| אורמונדו | בַּס |
עלילה עריכה
הרקע עריכה
אורמונדו השפל מאוהב באיזבלה הנשואה באושר לנסיך ברטרנדו. כשהאישה מסרבת להצעתו של אורמונדו, הגבר מתחיל להפיץ עליה שמועות מרושעות ומשלם לגבר בשם באטונה כדי שישיט את איזבלה בסירה לים וישאיר אותה שם. עם זאת, כורה מקומי, טאראבוטו, מציל את איזבלה, אותה הוא מסתיר כאחייניתו בשם "ניסה" במשך עשר שנים.
המערכה עריכה
העלילה נפתחת עשר שנים מאוחר יותר כאשר ברטרנדו מבקר במכרות. איזבלה, שעדיין מאוהבת בבעלה, חושפת את זהותה האמיתית לטאראבוטו, שמבטיח לעזור לה. הנסיך מגיע למקום עם אורמונדו ובאטונה וגם הוא עדיין אוהב את אשתו שנעלמה, אף על פי שהאמין לשמועות שהיא בגדה בו. באטונה רואה את "ניסה" ומבין שהיא בעצם איזבלה בתחפושת. הוא מתכנן עם אורמונדו לחטוף את האישה באותו הלילה, אבל טאראבוטו מצותת לשיחתם. שני הנבלים נחשפים בטרם מצליחים לחטוף את איזבלה, שסיפורה האמיתי מתגלה כשהיא מראה את בגדי הנסיכה שלה ואת תמונת הנסיך שהיא שמרה איתה כל הזמן. ברטרנדו ואיזבלה מוצאים זה את זה שוב.
אריות מפורסמות עריכה
- אוברטורה
- Cosa dite - דואט טאראבוטו ואיזבלה
- Qual tenero diletto - האריה של ברטרנדו
- Una voce m'ha colpito - האריה של באטונה
- Quel sembiante, quello sguardo - טריו של ברטרנדו, טאראבוטו ואיזבלה
- Tu mi conosci - אריה של אורמונדו
- Và taluno mormorando - דואט של באטונה וטאראבוטו
- Al più dolce e caro oggetto - אריה של איזבלה
- Tacita notte amica - פינלה (באטונה, איזבלה, טאראבוטו, ברטרנדו ואורמונדו)
הקלטות עריכה
| שנה | הדמויות: איזבלה, ברטרנדו, טאראבוטו, באטונה |
המנצח, בית האופרה והתזמורת |
תגית [1] |
|---|---|---|---|
| 1996 | Annick Massis, Raúl Giménez, Rodney Gilfry, Pietro Spagnoli |
Mark Minkowski, Le Concert des Tuileries Orchestra (Recorded at performances in the Théâtre de Poissy, 12–17 June) |
Audio CD: ERATO Cat: 0630 17579-2 |
| 1999 | Carmela Remigio, Luigi Petroni, Lorenzo Regazzo, Paolo Rumetz, Roberto Scaltriti |
Giancarlo Andretta, Orchestra del Teatro La Fenice (Recorded Padova October 24, 1998) |
Audio CD: Monda Musica Cat: MFON 20142 |
| 2005 | Corinna Mologni, Kenneth Tarver, Marco Vinco, Lorenzo Regazzo |
Alberto Zedda, Brno Chamber Soloists (Recorded at concert performances in the Kurtheater, Rossini in Wildbad, July) |
Audio CD: Naxos Records Cat: 8.660233-34 |
לקריאה נוספת עריכה
- Holden, Amanda (ed.) (2001), The New Penguin Opera Guide, New York: Penguin Putnam. ISBN 0-14-029312-4
- Osborne, Charles (1994), The Bel Canto Operas of Rossini, Donizetti, and Bellini, Portland, Oregon: Amadeus Press. ISBN 0-931340-71-3
- Osborne, Richard (1992), L'inganno felice in The New Grove Dictionary of Opera, ed. Stanley Sadie, London. ISBN 0-333-73432-7
- Booklet notes accompanying the Minkowski recording
