החומר השחור
החומר השחור (בלטינית substantia nigra - SN) הוא גרעין בסיס במוח האמצעי (מזאנצפלון) המשפיע על התנהגויות כמו התמכרות, חיזוק ותנועה. החומר נראה שחור עקב כמות גבוהה של מלנין בנוירונים הדופמינרגים.
 | |
| שיוך |
רגליות המוח  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (802) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
substantia nigra |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.06.111 |
| TA2 (2019) |
5881 |
| מזהה נרולוקס |
birnlex_789 |
| מזהה נרוניימס |
536 |
| FMA |
67947 |
| קוד MeSH |
A08.186.211.132.659.687 |
| מזהה MeSH |
D013378 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0038590 |
  | |
החומר השחור מכיל תאי עצב המשחררים דופאמין לתוך הגרעין הזנבי והפוטמן, השייכים לגרעיני הבסיס[1].
החומר השחור מחולק לשני חלקים המפרישים נוירוטרנסמיטורים שונים באזורים שונים: פארס קומפקטה (pars compacta), המפריש דופמין בעיקר בסטריאטום ופארס רטיקולטה (pars reticulata) המפריש גאבא בעיקר בתלמוס וב-Superior colliculus.
מחלת פרקינסון נגרמת עקב מוות של תאים דופמינרגים בפארס קומפקטה של החומר השחור. מקור נוסף לדופמין במוח הוא הטגמנטום הגחוני (Ventral Tegmental Area (VTA הסמוך לחומר השחור ומפריש דופמין בעיקר בקורטקס הפרונטלי ובסטריאטום הונטרלי. באופן כללי, הדופמין של החומר השחור משפיע יותר על תנועה והדופמין של ה-VTA משפיע יותר על מצבים קוגניטיביים.
תפקוד לקוי של הפארס רטיקולטה קשור ככל הנראה להפרעות תנועה[2].
השלוחות הדופמינרגיות מהחומר השחור והטגמנטום הגחוני מגיעות להיפוקמפוס, שם הן מווסתות את הפלסטיות הסינפטית ואת תפקודי הזיכרון[3].
החומר השחור מקושר לנטייה לחיפוש חידושים Novelty seeking, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דומפין לבין היכולת היצירתית של האדם[4].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ אלון נבט, גנלה מוריס, גיא סבן, נינה פינשטיין, חגי ברגמן, Discharge Rate of Substantia Nigra Pars Reticulata Neurons Is Reduced In Non-Parkinsonian Monkeys With Apomorphine-Induced Orofacial Dyskinesia, J Neurophysiol. 2004 Oct;92(4):1973-81. Epub 2004 Apr 28.
- ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
- ^ Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
