החורש
החורש, או הסתדרות החורש (קרוי גם "הסתדרות הפועלים החקלאיים"), היה ארגון פועלים עברי שפעל בשנים 1909-1907, בתקופת העלייה השנייה. "החורש" הוקם על ידי פועלים בגליל אשר עבדו במושבות ובחוות חקלאיות של ההסתדרות הציונית. בין מייסדיה היו ישראל שוחט, אליעזר שוחט ושלמה צמח מאנשי הפועל הצעיר וישראל גלעדי וסעדיה פז מפועלי ציון[1]. מטרותיה היו לעודד התיישבות חקלאית בארץ ישראל, ברוח הציונות המעשית, לקדם את תנאי החיים וההעסקה של הפועלים באמצעות התארגנות כוללת של הפועלים. חבריה נמנו עם מתיישבי דגניה א' בשנת 1909, מייסדי הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל וחברים בארגון "השומר" שהוקם ב-1909.
בתחילת 1908, בהשפעת אנשי בר גיורא נוסף לתקנות הארגון "להנהיג בין החברים התעמלות וללמד אותם לאחוז בנשק", אולם סעיף זה לא מומש[2].
לקריאה נוספת עריכה
- אליהו גולומב, חביון עֹז, א', תל אביב, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, תש"י-1950, עמ' 243-242.
- מאיר חזן, "החורש" : ערש חיי הציבור הפוליטיים של תנועת העבודה, קתדרה, 130, תשס"ט, עמ' 130-103.
קישורים חיצוניים עריכה
- החורש, באתר תנועת העבודה הישראלית
- שלמה צמח, "החורש", דבר, 10 באפריל 1958
הערות שוליים עריכה
- ^ מאיר חזן, לראשית המתינות במפלגת הפועל הצעיר, עיונים בתקומת ישראל 12, עמ' 247
- ^ מאיר חזן, לראשית המתינות במפלגת הפועל הצעיר, עיונים בתקומת ישראל 12, עמ' 248
