החור השחור של כלכותה

צינוק בעיר כלכותה, בו נספו 123 שכירים הודים של 'חברת הודו המזרחית' בלילה אחד. האירוע היווה טראומה בריטית ונקודת מפנה ביחס החברה למקום בו פעלה

החור השחור של כלכותה היה צינוק במצודת ויליאם שבכלכותה שבהודו. גודל הצינוק היה 5.5 מטרים אורכו ו-4.5 מטרים רוחבו. הצינוק נודע לשמצה שבתוכו נספו 123 בריטים ביום אחד.

מצבה לנספי החור השחור בכנסיית סנט ג'ון שבכלכותה. שיחזור משנות הארבעים של המאה ה-20 למצבה שהוקמה 30 שנה קודם לכן בכיכר דלהאוז בסביבת הצינוק המקורי, שנעלם בבניית מצודת ויליאם החדשה
"החור השחור" מוקף בגדר, 1908. כאן נדחסו 146 בריטים

רקע עריכה

ראשיתה של כלכותה בשנת 1690 בהיאחזות חברת הודו המזרחית הבריטית בתחום שבו לא היו אלא שלושה כפרים דלים, שאחד מהם נקרא קליקאטה. בשנת 1696 בנתה שם החברה את מצודת ויליאם (על שם ויליאם השלישי). במאה ה-18 הפכה המצודה שבמחוז בנגל למרכז מסחרי חשוב, למורת רוחו של השליט המקומי ((הנוואב של בנגל(אנ')). הנוואב היה השליט המקומי, שכמוהו עדיין שלטו ברבים מן המחוזות בהודו, וחלקם לא אהדו את הסוחרים הזרים שהתחרו בניצול עושרה של מולדתם.

היסטוריה עריכה

כשמבוקש הודי ברח אל כלכותה בשנת 1756 סירב מושלו הבריטי של המבצר להסגירו לידי הנוואב של בנגל, סיראג' אוד-דאולה(אנ'), שירש את השלטון מדי סבה של אשתו, עלי וארדי חאן. הנוואב החליט לפתוח במתקפה. ב-20 ביוני אותה שנה כבש צבאו את המצודה. רוב הבריטים הצליחו להימלט אך 146 מהם (מרביתם הודים בשירות חברת הסחר) נישבו. הם נכלאו בצינוק של בית הסוהר בתוך המצודה. כל הלילה נאבקו בחום הכבד על מעט אוויר שנכנס משני חלונות קטנים. למחרת בבוקר הוצאו משם רק 23 אנשים חיים. על מספר העצורים ומספר הניצולים ישנה מחלוקת, ולא ברור האם היה זה בידיעתו של סיראג' אוד-דאולה, אולם המיתוס התקבע כנקודת מפנה וכטראומה בריטית. שנה אחרי כן חזר רוברט קלייב וכבש את כלכותה, בסמנו את ראשית המעבר מחברת סחר לישות קולוניאלית.

הצינוק נהרס בעת בניית מבצר ויליאם החדש.

מורשת עריכה

מונומנט שנבנה לזכר האירוע בכיכר דלהאוז (היום גן ע"ש שלושה מוצאים להורג - B.B.D. Bage) ב-1901 נהרס בשנות הארבעים ושוחזר בחצר כנסיית סנט ג'ון הסמוכה.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא הודו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.