ויקיפדיה

החיים הם חלום

החיים הם חלום (בספרדית: La vida es sueño) הוא מחזה שנכתב בשפה הספרדית בידי פדרו קלדרון דה לה ברקה. הוא ראה אור לראשונה ב-1635 (או אולי בראשית 1636), [1] זוהי אלגוריה הדנה במצב האדם ובמסתורין החיים. [2] במרכז המחזה ניצבת דמותו של זיגיזמונד, נסיך פולין, המחזה מתמקד בעימות בין הרצון החופשי לגורל. זהו אחד ממחזותיו הידועים והנחקרים ביותר של קלדרון.

תחריט ברונזה לזכר לה ברקה במדריד

תקציר העלילה עריכה

פתיחת המחזה עריכה

אשתו של מלך פולין כרעה ללדת ובחלומה היא ראתה את בנה הופך לרע ואכזר. כשילדה אותו, היא נפטרה בלידתה, באותו היום השמיים קדרו. בזיל, מלך פולין, ראה כל זאת כאות לכך שבנו יגדל להיות אדם רע ושליט רע, הוא הודיע בפומבי שבנו נולד מת ובסתר כלא אותו במגדל, שם גדל. רק קלוטלד, יועצו הנאמן של המלך הורשה להיכנס לתחומי המגדל והוא גם הופקד על חינוכו של הבן, ששמו זיגיזמונד. המלך ציווה שיש להמית כל אדם אחר שייכנס לתחומי המגדל.

המחזה נפתח ביום בו בזיל, המלך הזקן, עומד להכריז על יורשו העתידי. הוא מזמין לחצר את שני אחייניו: הנסיכה אסטרלה ואסטולף, דוכס מוסקבה. אבל הוא מחליט להעמיד במבחן את זיגיזמונד בנו ולבדוק האם צדק בניבוי העתיד. הוא מורה לקלוטלד להעביר את זיגיזמונד בשנתו לארמון וכשיתעורר לגלות לו את עובדת היותו הנסיך ויורש העצר. הוא מזמן את שני אחייניו ומספר להם כל זאת ואומר שאם יחלוף יום וטבעו של זיגיזמונד יתברר כטוב, הוא יהיה יורשו החוקי, אם יחלוף היום ויתברר שטבעו הוא רע, הוא יעביר את כס השלטון לשני אחייניו. במקרה כזה, זיגיזמונד יורדם, יושב לכלאו במגדל למשך שארית חייו וכשיתעורר ייאמר לו שהכול היה חלום.

עלילת המשנה עריכה

רוזאורה, בת למשפחת אצילים נמוכת דרג ממוסקבה מגיעה לפולין בלוויית משרת קלרין. היא ניהלה פרשיית אהבים עם אסטולף נסיך מוסקבה וזה נטש אותה כי מעמדה היה נמוך משלו. היא מספרת זאת לאימה ואימה אומרת לה למצוא את אסטולף ולהכריח אותו להינשא לה ואם לא תנקום ותהרוג אותו. אמה של רוזאורה מפקידה בידיה חרב ואומרת לה שאת החרב קיבלה ממאהבה, שנשט אותה מאותה סיבה ופרי אהבתם הוא רוזאורה. היא מספרת לה שאביה נמנה עם אצילי החצר של מלך פולין ואם תראה לו את החרב יעזור לה. רוזאורה ומשרתה קלרין טועים בדרך ומגיעים למגדל בו כלוא זיגיזמונד, רוזאורה חדורת הנקם, שומעת את סיפורו מר הגורל של זיגיזמונד ורחמיה נכמרים עליו. קלוטר אוסר אותם, רוזאורה מספרת לו את סיפורה ומראה לו את החרב, ומבין שהוא אביה. הוא אינו מספר לה זאת כי נאמנותו למלך גוברת על נאמנותו לבתו. קלוטרד מביא אותם למלך כדי שיחרוץ את גורלם, המלך מורה לשחררם.

המשך המחזה עריכה

זיגיזמונד מתעורר בארמון וקלוטרד מספר לו שהוא הנסיך יורש העצר ומציע לו שיתנהג בדרך ארץ, אחרת יתעורר ויגלה שכל מה שקרה לו לא היה אלא חלום. זיגיזמונד מלא זעם, מטביע למוות את אחד השומרים. בינתיים רוזאורה מצליחה להיכנס לארמון נעשית בת לווייתה של הנסיכה אסטלה השוהה בארמון. היא עושה זאת על-מנת להתקרב לנסיך אסטולף, השוהה גם הוא בארמון, כדי להכריחו להינשא לה. היא נקלעת במקרה לחדר בו זיגיזמונד נמצא, הוא מוקסם מיופייה ומנסה לאנוס אותה. קלוטרד ששומע זאת מנסה להגן עליה וזיגיזמונד מכה אותו. לחדר מגיע אסטולף מכניע את זיגיזמונד. המלך מוזעק לחדר ומחליט להשיב את זיגיזמונד לכלאו למאסר עולם וממליך את דוכס מוסקבה אסטולף ואת הנסיכה אסטרלה. כשזיגיזמונד מתעורר משנתו ונזכר בקורותיו בארמון קלוטרד מספר לו שהוא חלם חלום.

סיום המחזה עריכה

למגדל מגיעים חיילים, מספרים לזיגיזמונד שהוא הנסיך החוקי שלהם ושהם אינם רוצים את אסטולף, השליט הזר שימלוך עליהם. למגדל מגיע קלוטרד, החיילים שובים אותו, זיגיזמונד זועם בתחילה, אך עוצר בעד זעמו. זיגיזמונד מציע לקלוטרד להיות יועצו, אבל קלוטרד אומר שהוא נאמן למלך, זיגיזמונד משחרר אותו ואומר לו שהם ייפגשו בשדה הקרב. צבא סר למרותו של זיגיזמונד והוא יוצא להילחם באביו המלך ובאסטולף. הוא פוגש בדרכו את רוזאורה, הוא מוקסם מיופיה, אך עוצר בעד עצמו ולא נוגע בה לרעה. זיגיזמונד מביס את צבא המלך, כובש את הארמון ושובה את אביו ושני הנסיכים. אביו כורע לפניו ברך וזיגיזמונד מקים אותו כורע לפני אביו ואומר לו שהוא נתון לחסדיו. אביו אומר לו: ”בני, במעשה זה אתה נולד בתוכי מחדש. ניצחת את הכוכבים, לך התהילה וזרי הדפנה, מעשיך מזכים אותך בכתר.” רוזאורה מתפרצת בשאגת קרב למקום וזיגיזמונד מבקש מאסטולף לקיים את הבטחתו לרוזאורה, כשאסטולף מביע ספקות, אומר לו קלוטרד שרוזאורה אצילה לא פחות ממנו כי היא בתו ואסטולף מבקש את ידה. אחר-כך זיגיזמונד מבקש את ידה של אסטרלה. הנוכחים משבחים את זיגיזמונד על חוכמתו ובסיום המחזה הוא אומר:

"דעו לכם, המורה שלי בדרכי חיים היה חלום ועדיין עודני אחוז חרדה שאקיץ פתאום ושוב אמצא את עצמי בבור כלא אפל. גם אם דבר כזה לא יתרחש בפועל, די שזה יבוא לי בחלום. כי מחלום למדתי שכל אושר אנושי חולף לבסוף - כמו חלום. והיום אני רוצה ליהנות מחלומי כל עוד הוא נמשך."

אודות המחזה עריכה

החיים הם חלום היא אחת מהעבודות הידועות והנלמדות ביותר של קלדרון. העניין נובע לא רק מהפילוסופיה המורכבת של המחזה, אלא גם מהמבנה הדרמטי שלו.

כמה רעיונות מרכזיים מרכיבים את הנושאים הפילוסופיים של המחזה: הניגוד בין הגורל לחירות, נושא החיים כחלום, וסוגיית הרצון החופשי. תמות אלה מאפילות על תמות אחרות שקיימות במחזה, כמו חינוכם של נסיכים, מודל השליט, כוח וצדק.

דבריו של זיגיזמונד מייצגים את תפישתו של קלדרון: "וחלומות כשלעצמם אינם אלא חלומות של חלומות", בכך הוא מתייחס ומדגיש לטבעם החולף של חיי האנוש והקיום הפיזי.

המחזה בישראל עריכה

המחזה עלה לראשונה בישראל בתיאטרון החאן ב-17 בספטמבר 2005, בבימויו של מיכאל גורביץ'.

יוצרים

השחקנים

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא החיים הם חלום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מבוא לספרו של קלדרון דה לה ברקה The Wonder-Working Magician, באתר barca.classicauthors.net
  2. ^ Brockett & Hildy, p.145
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החיים_הם_חלום&oldid=34009479"