החיים הם נס
החיים הם נס (בסרבו-קרואטית: Život je čudo) הוא סרט קולנוע משנת 2004 בבימויו של אמיר קוסטריצה שגם השתתף בכתיבת התסריט וביצירת פסקול הסרט.
 | |
| עטיפת ה-DVD | |
| בימוי |
אמיר קוסטוריצה  |
|---|---|
| הופק בידי |
אלן סארד אמיר ומאיה קוסטוריצה |
| תסריט |
רנקו בוז'יק אמיר קוסטריצה |
| שחקנים ראשיים |
סלאבקו סטימק נטשה סולאק |
| מוזיקה |
אמיר קוסטוריצה |
| צילום |
Michel Amathieu |
| מדינה |
סרביה, צרפת, סרביה ומונטנגרו |
| הקרנת בכורה | 2004 |
| משך הקרנה | 155 דקות |
| שפת הסרט | סרבו-קרואטית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט מוזיקלי, סרט קומדיה, סרט מלחמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט מתרחש על רקע מלחמת בוסניה.
עלילה עריכה
הסרט מתרחש באזור כפרי הררי בבוסניה. לוקה (סלאבקו סטימק) הוא מהנדס סרבי שהגיע מבלגרד, יחד עם אשתו ג'דרנקה (וסנה טריוואליץ), זמרת אופרה מעורערת בנפשה, ובנו מילוש (ווק קוסטיץ'), שהוא שחקן כדורגל, לרגל סלילתה של מסילת רכבת העוברת בכפר, שתקשר את מזרח בוסניה עם סרביה. לוקה הגיע כדי לפקח על הסלילה ולתפעל את תחנת הרכבת.
לוקה עסוק בעבודתו, וסלילת המסילה מתקרבת לסיומה. מילוש חולם על קבלתו לקבוצת הכדורגל פרטיזן בלגרד. לוקה האופטימי מתעלם מסימני המלחמה שהחלה בקרואטיה ומאיימת להתפשט, ואילו אשתו חרדה מאוד מפני התפתחות זו.
כאשר המלחמה פורצת, מילוש מגויס לצבא הסרבי ובתום מסיבת הפרידה שנערכת לכבודו נעלמת ג'דרנקה בזרועותיו של מוזיקאי הונגרי. כעבור זמן קצר מגיע הדוור, וליה (אלכסנדר ברסק), ומספר ללוקה שבנו נפל בשבי המוסלמים הבוסנים. ידידיו של לוקה מביאים לו את סאבחה (נטשה סולאק) מוסלמית בוסנית צעירה ונאה שעבדה כאחות בבית החולים המקומי, והפכה לשבויה. הם מספרים ללוקה שסאבחה היא ממשפחה מיוחסת, ולכן יוכל להחליף אותה בבנו השבוי, מיד כשסאבחה תודיע למשפחתה על העסקה המוצעת.
לוקה מחזיק את סאבחה בביתו, ולבקשתו היא כותבת את המכתב המציע חילופי שבויים, אך כעבור זמן מגלה לו שהיא אינה ממשפחה מיוחסת, אלא במקרה שם משפחתה הוא כשם של אותה משפחה. לוקה נמלא זעם ומנסה לגרש את סאבחה, אך היא מעדיפה להישאר אתו.
לוקה וסאבחה מתאהבים, תוך כדי המולת הקרבות סביבם, והעניינים מסתבכים כאשר ג'דרנקה חוזרת הביתה. לוקה וסאבחה מנסים להימלט לאזור הסרבי באמצעות חציית הנהר דרינה, אך צלף בוסני יורה בסאבחה ופוצע אותה. במאמץ רב מוביל לוקה את סאבחה לבית החולים, תוך שבדרך היא מאבדת דם רב, היוצר פס אדום בשלג. הרופאים נאבקים על חייה ומצליחים להצילה.
מוכרזת הפסקת אש בפיקוח חיילי האו"ם, ומתחילים חילופי שבויים. סאבחה רוצה להישאר עם לוקה, אך מוחזרת נגד רצונה, ומילוש חוזר אף הוא. משפחתו של לוקה מתאחדת, אך לוקה ממשיך להיות מאוהב בסאבחה. הוא מחליט להתאבד על פסי הרכבת, אך הרכבת המתקרבת נעצרת משום שאתון עומדת על המסילה. לוקה מאושר שחייו נצלו בנס, ולהפתעתו סאבחה נמצאת ברכבת, והשניים מסתלקים לדרכם על גבה של האתון.
פרסים עריכה
בשנת 2005 זכה הסרט בפרס סזאר לסרט הטוב ביותר מהאיחוד האירופי.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
"החיים הם נס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"החיים הם נס", באתר AllMovie (באנגלית)
"החיים הם נס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "החיים הם נס", באתר אידיבי
- "החיים הם נס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"החיים הם נס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
