היוריסטיקת הזמינות

"קיצור דרך" חשיבתי (היוריסטיקה)

הריוסטיקת הזמינותאנגלית: Availability Heuristic)[1] היא "קיצור דרך" חשיבתי (היוריסטיקה) שאנשים עושים במצב של אי-ודאות כשהם נדרשים לבצע הערכה של נפיצותו, שכיחותו או הסתברותו של מאורע כלשהו. אנשים עושים זאת על בסיס הקלות שבה הם יכולים להעלות במחשבתם דוגמאות למאורע. כתוצאה מכך, מוערכת הסתברותם של מאורעות שניתן לדמיין בקלות, כגבוהה יותר ממאורעות שקשה להעלות בדמיון. השימוש בהיוריסטיקה זו יוביל, בדרך כלל, להחלטות נכונות, אך לעיתים השימוש בהן מוביל להטיות בשיפוט, מה שקרוי הטיות קוגניטיביות. אלו הן הטיות משום שהשיפוטים של האדם בפועל חורגים מהסטנדרט, או מהאומדן הנכון שנקבע על ידי המודל הנורמטיבי של הסטטיסטיקה וההסתברות. למעשה, הקביעה שמדובר בהטיה, כפופה לעובדה שהפרדיגמה המחקרית בה נעשה שימוש היא של השוואת מודלים נורמטיביים למודלים דסקריפטיביים.

דוגמה טיפוסית ליישום של היוריסטיקת הזמינות ניתן למצוא בסברה הנפוצה שהסיכוי למות מהיטרפות על ידי כריש גבוה יותר מהסיכוי למות מהיפגעות על ידי חלקי מטוס נופלים, אף על פי שהסיכוי לאחרון גבוה פי 30. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בעובדה שהתקפות כריש זוכות לחשיפה רחבה יותר באמצעי התקשורת ובסרטים. כתוצאה, קל לאדם לדמיין את מלוא אימתן. נפילת חלקי מטוס, לעומת זאת, פחות מסוקרת ויש בה מידה רבה של אקראיות. דוגמא יותר עכשווית המושפעת אף היא משכיחות הדיווח באמצעי התקשורת, היא אומדן שניתן לכמות הפגועים ביהודה ושומרון (בחודש האחרון או בשנת 2022). סביר שניתן אומדן גבוה יותר לשיעור זה אם אנו מבקרים באמצעי תקשורת שנוטים לסקר זאת (למשל בחדשות 0404), מאשר נחשפים לאמצעי התקשורת שנוטים פחות לסקר למידע זה[2].

מידת השליטה הממשית או הנתפשת של אנשים באירוע שבמוקד, משפיעה אף היא על מידת ההטיה המתקבלת מהשימוש בהיוריוסטיקה זו. לדוגמה, אנשים חוששים יותר מהתרסקות מטוס או מהיפגעות בפעולה טרוריסטית מאשר מתאונה העלולה להתרחש עקב נהיגה במכונית. זאת אף על פי שמבחינה סטטיסטית הסיכוי להיפגע בתאונת מכונית גבוהה יותר מהסיכוי להיפגע מהתרסקות מטוס או מפעולת טרור. הסבר אפשרי לכך היא העובדה שבהתרסקות מטוס או בפעולת טרור מידת השליטה הנתפשת והממשית של המעורב בה היא קטנה מאוד, בעוד שבנהיגה במכונית תחושת השליטה גבוהה הרבה יותר.

תופעה זו דווחה לראשונה על ידי הפסיכולוגים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שזיהו גם את היוריסטיקת היציגות והיוריסטיקת ההתאמה והעגינה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tversky, A., & Kahneman, D. (1974), Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases, . science, 185(4157), 1974, עמ' 1124-1131
  2. ^ אלישע בן קימון, הרבה יותר פיגועים ביו"ש, הרבה יותר נרצחים: נתוני השב"כ השנה לעומת אשתקד, באתר ynet, 28 בדצמבר 2022
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.