היו זמנים במערב

סרט משנת 1968

היו זמנים במערבאנגלית: Once Upon A Time In The West) הוא מערבון של סרג'ו לאונה. בכתיבת התסריט השתתפו ברנרדו ברטולוצ'י ודריו ארג'נטו.

היו זמנים במערב
Once Upon A Time In The West
בימוי סרג'ו לאונה
הופק בידי Bino Cicogna עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סרג'יו דונטי
סרג'ו לאונה
ברנרדו ברטולוצ'י
דאריו ארג'נטו
עריכה נינו ברגאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קלאודיה קרדינלה
צ'ארלס ברונסון
הנרי פונדה
מוזיקה אניו מוריקונה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום טונינו דלי קולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס, Xfinity Streampix עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בדצמבר 1968
משך הקרנה 160 דקות
175 דקות (גרסת DVD)
שפת הסרט אנגלית
סוגה מערבון ספגטי, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט פלאשבק, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט הוא "מערבון ספגטי" שנעשה בעזרת צוות איטלקי ושחקנים אמריקנים.

עלילת הסרט עריכה

העלילה נסובה אודות עיירה (דמיונית) בשם פלגסטון, במערב הישן של ארצות הברית עם שריף (קינן ווין).

בסצנת הפתיחה, שלושה אקדוחנים ממתינים בפונדק דרכים לאדם מסתורי (צ'ארלס ברונסון) שיורד מהרכבת. הזר, שמכונה לאורך העלילה "הרמוניקה" (על שם המפוחית שבה הוא מנגן) גובר על שלושת האקדחנים, ומחסלם.

לאחר מכן אנו פוגשים בברט מקביין (פרנק וולף). מקביין הוא בעלים של חלקת אדמה בשם סוויט-ווטר (מים מתוקים). מקביין רכש את האזור מתוך הנחה שמסילת הרכבת עתידה לעבור בשטח זה. מנועי הקיטור יהיו תלויים באספקת המים של מקביין, מאחר שזהו מקור המים היחיד באזור.

ברון מקומי בשם מורטון (גבריאל פרזיטי) שם את עינו על חלקת האדמה הזו, והוא שולח שכיר חרב מטעמו, פרנק (הנרי פונדה) על מנת להפחיד את משפחתו של מקביין, ולאלצם לפנות את השטח. פרנק הורג את מקביין ושלושת ילדיו, ושותל ראיות מפלילות המצביעות על עקבותיו של שיין (ג'ייסון רוברדס) פושע נמלט מוכר.

נראה כי מזימתו של מורטון עלתה יפה, וכי אין דורש בעלות על הקרקע. אך עתה מופיעה במקום אישה בשם ג'יל, זונה לשעבר (קלאודיה קרדינלה) שמתברר שנישאה למקביין בטרם נרצח, מה שהופך אותה לבעלים של הקרקע.

הזר המסתורי מסביר לשיין, שג'יל עשויה לאבד את הבעלות על הקרקע, אם לא תעמוד בתנאי החוזה, הדורשים הקמת תחנה במקום עוד לפני שהמסילה תתקדם עד נקודה זו. שיין, שנוטה חסד לג'יל, ממנה את הזר לפיקוח על צוות הבנייה המקומי.

מורטון מנסה לסגור עסקה עם ג'יל, אך פרנק מתנגד לכך, ומורטון (הנכה) לא יכול לעמוד מולו. פרנק כופה עצמו על ג'יל, ומאלץ אותה למכור את הקרקע במכירה פומבית. המכירה נערכת, תוך שאנשיו של פרנק מונעים באיומים על המתמודדים, ועומדים לנצח במכרז במחיר נמוך במיוחד. אולם אז מופיע הזר המנגן, ומציע מחיר של 5,000 דולר. את התשלום הוא מציע באופן מיידי בדמותו של שיין המבוקש תמורת פרס כספי בסכום זהה, ובאיומי אקדח הוא מוביל את שיין, היישר לידי הרשויות. שיין מוסגר, ומועלה על רכבת לכלא יומה, אך אנו רואים שאנשיו רוכשים כרטיסים לנסיעה זו, ומתעתדים לשחררו בדרך.

פרנק נפגש עם הזר, ו"מציע" לו את הסכום ששילם על הקרקע בתוספת דולר אחד. הזר לא מתרגש מאיומיו, ומסרב לדרישתו. לא בפעם הראשונה, פרנק שואל לזהותו של הזר. גם הפעם הלה מציג עצמו בשמות שונים של דמויות שפרנק רצח בעברו, אך מבטיח לגלות את שמו רק כשיגיע זמנו של פרנק למות. כשהם נפרדים לדרכם, הזר מבין שאנשיו של פרנק מכינים לו מארב (שכן מורטון שילם להם). למורת רוחה של ג'יל הוא מציל את פרנק, אך כפי שמתברר, הוא עושה זאת על מנת שסיפק יהיה בידו להורגו במו ידיו שלו. פרנק ממהר אל מעונו של מורטון, ושם הוא מגלה ששיין ואנשיו הרגו את מורטון ושאר חברי הכנופיה שלו.

פרנק מגיע אל הזר המסתורי. בשיא העימות, אנו רואים פלאשבק של הזר, בו כילד הוא ואחיו מאוימים על ידי פרנק כשודד בתחילת דרכו. אחיו תלוי על חבל, כשרגליו נתמכות על כתפיו הקטנות של הילד שפרנק תוחב לפיו מפוחית ומכריחו לנגן. הילד קורס לבסוף, ואחיו נתלה באוויר ומת.

בחזרה להווה. הזר ופרנק ניצבים זה מול זה בדו קרב אופייני למערבונים, הזר מקדים ויורה בפרנק, וכשהלה שוכב פצוע, הוא תוחב לפיו מפוחית, ובכך, רגע לפני מותו, פרנק מתוודע סוף סוף לזהותו של ההלך הזר.

הזר ושיין נפרדים לשלום מג'יל שמפקחת על סיום העבודות להקמת התחנה. כשהם יוצאים לדרך רכובים, מתברר ששיין נפצע בקרב עם מורטון ואנשיו של פרנק. הפצע שהוסתר עד עכשיו הולך ומכריע את שיין. הזר מעמיס את שיין על סוסו, והם עוזבים את המקום יחד, כשברקע, הרכבת הראשונה מגיעה אל סוויט-וואטר, וג'יל מחלקת מים לעובדי המסילה.

הפצה עריכה

בישראל קיבל הסרט היתר מהמועצה לביקורת סרטים ומחזות ב-7 באוקטובר 1969 שהתיר את הצגתו למבוגרים מגיל 16.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא היו זמנים במערב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה