היידן ומוזיקת עם
הערך עוסק בהשפעת מוזיקת-עם על יצירתו של המלחין יוזף היידן (1732-1809)
רקע עריכה
היידן בא ממשפחה צנועה, מצב החורג אולי מן המקובל כשמדובר במלחין מפורסם. הוריו היו ממעמד הפועלים; אמו הייתה טבחית לשעבר, ואביו היה יצרן גלגלים מומחה. הם התגוררו בכפר מרוחק, ולא הייתה להם כל הכשרה מוזיקלית. אין זה בא לומר, שהיו בלתי-מוזיקליים; מתיאס (האב) היה כמסתבר מוזיקאי-עממי. לפי הזכרונות שהיידן העלה בזקנתו, אביו "ניגן בנבל ללא קריאת תווים[1]", אמנות שלמד בכוחות עצמו תוך כדי מסעותיו כבעל מלאכה נודד. לפי הביוגרפיות הוותיקות ביותר של היידן (שנכתבו על סמך ראיונות עם המלחין עצמו), משפחת היידן, עם שכניה, נהגה להתכנס לשירה בצוותא. הביוגרף של שנותיו הראשונות של היידן, גיאורג אוגוסט גריזינגר, כתב, בהתבססו על ראיונות עם המלחין: "הטבע... חנן [את מתיאס] בקול טנור טוב, ואשתו, אנה-מריה, נהגה לשיר בלוויית הנבל. המנגינות הללו נחקקו עמוק בזיכרונו של היידן, כך שגם בגיל מתקדם עוד יכול היה להעלותן בזכרונו[2]".
עוד לפני שהגיע לגיל שש, נשלח יוזף היידן ממשפחתו על מנת לקבל חינוך מוזיקלי מסודר. כבר מאז היותו ילד רך, בלט היידן בכישרונו המוזיקלי (כפי שסיפר מזכרונותיו, "כבר בגיל חמש שרתי נכונה את כל המנגינות [של אבי] הקלות והפשוטות"[3]"), ולכן הוגן לומר שהיידן החל את דרכו כמוזיקאי-עממי.
מלומדים רבים טענו, שהקשר המוקדם למוזיקת עם נותר עמו לשארית חייו; לאורך הקריירה שלו היידן השתמש במלודיות עממיות ושילב אותן בצורה אסטרטגית ביצירותיו. הביוגרף המוקדם של היידן, ג'וזפה קרפני (Carpani), טען אף שהיידן עשה "עבודת שטח" ואסף שירי עם מהאנשים כדרך שעשו בארטוק ו-ווהן ויליאמס[4] כעבור יותר ממאה שנים.
נטען שהיידן שאל מנגינות עממיות ממספר קבוצות אתניות, ביניהן אוסטרים, צוענים וקרואטים. בנוסף קיימות השפעות טורקיות, שהיו אופייניות מאוד לווינה של התקופה- האופרה L'incontro Improvviso, בדומה לאופרה 'החטיפה מההרמון' של מוצרט, מתרחשת במזרח ושואלת אלמנטים מהמוזיקה הטורקית הכפרית. באופרה 'הרוקח'(Lo Speziale) ניתן למצוא השפעות ממוזיקה מזרחית יותר. האריה סלאמליכה- בלינק הבא: this link
מוזיקת עם אוסטרית עריכה
ה"קפריצ'ו בסול מז'ור על שיר העם (Acht Sauschneider müssen sein" Hob. XVII:1 1765") הוא דוגמה למנגינה אוסטרית עממית במוזיקה של היידן. היצירה הזו היא נושא ווריאציות על שיר ילדים. המילים לשיר בלינק הבא: this link.
מוזיקת עם צוענית עריכה
השפעה חשובה יותר על היידן הייתה נגינתם של מוזיקאים צוענים. הם לא היו מוזיקאים עממיים במובן הצר של המילה, מכיוון שהיו מוזיקאים מקצועיים בעלי רקע "עממי" ברור. מדי פעם הם כתבו את יצירותיהם בתוים, או בקשו מאחרים שיעשו זאת בשבילם. המוזיקאים הצוענים הועסקו על ידי הפטרונים של היידן, משפחת אסטרהאזי, לשתי מטרות: הנגנים עברו בפונדקים וליוו במוזיקה את המגויסים לצבא, כשהם מנגנים שירי צבא, וכן הועסקו בקביעות לנגן מוזיקה קלה בחצר הארמון. במקרים כאלה, אין ספק שלהיידן הזדמן לשמוע את המוזיקה של הצוענים. מספר מלומדים גורסים, שהיידן שילב אותם מדי פעם באנסמבל שלו.
היידן חלק כבוד למוזיקאים הצוענים בשלוש יצירות לפחות:
- טריו הפסנתר המפורסם בסול מז'ור Hob XV:25 הידוע בשמו "הצועני". הוא מסיים בפרק שהיידן קרא לו (בהוצאה האנגלית) "רונדו בסגנון הצוענים".
- למינואט מרביעיית כלי הקשת אופוס 20 מס' 4 ניתנה הכותרת "Alla zingarese", שמשמעותו באיטלקית "בסגנון הצוענים". המינואט מיוחד בכך שהוא כתוב במשקל של שלושה רבעים, אך נשמע שהוא כתוב כביכול במשקל שני רבעים.
- לפינאלה של הקונצ'רטו למקלדת ברה מז'ור ניתנה הכותרת Rondo all'ungherese. מתייחסים את הכותרת הזו כמתייחסת למוזיקה צוענית, ולא למוזיקה הונגרית עממית. למעשה, מוזיקה עממית-הונגרית אותנטית לא הייתה ידועה ברבים אז ורק זמן רב לאחר מכן התפרסמה הודות לעבודת השטח שעשו ברטוק, קודאי ואחרים.
מוזיקת עם קרואטית עריכה
החוקר הראשון שגרס, שהמוזיקה של היידן משופעת במנגינות-עם קרואטיות היה האתנולוג הקרואטי פראניו קוכאץ' (Franjo Kuhač), שאסף מספר רב של מנגינות כאלה בעבודת שטח שעשה בעצמו. נקודת מבטו של קוכאץ' התחדדה יותר בארצות דוברות האנגלית הודות לעבודתו של המוזיקולוג הנרי האדאו Henry) Hadow), בספרו "מלחין קרואטי" (1897) ובכמה הוצאות של מילון גרוב. קוכאץ' והאדאו פרסמו מספר קבצים של מנגינות עם קרואטיות שנאספו בעבודת שטח וטענו, כי כמה מנגינות שולבו ביצירותיו של היידן.
העובדה שהיידן מעולם לא ביקר בקרואטיה אינה סותרת גישה זו. אזור הגבול האוסטרו-הונגרי, שבו בילה המלחין את שנותיו הראשונות, כולל אוכלוסייה גדולה של תושבים, החיים במובלעת אתנית-קרואטית.
להלן כמה נושאים מיצירותיו של היידן, שיש החושבים אותן למנגינות-עם קרואטיות:
- על הנושא הפותח של הפינאלה של הסימפוניה מס' 104 (סימפוניית "לונדון") נאמר, שהוא מבוסס על שיר קרואטי מסורתי "Oj, Jelena, Jelena, jabuka zelena" ("ילנה, ילנה, תפוח ירוק שלי").
- הפינאלה של הסימפוניה מס' 103 מתחיל בנושא, שיש גורסים כי הוא מבוסס על שיר עם קרואטי "Divojčica potok gazi" ("ילדה קטנה צועדת על הגשר").
- יש הסבורים, כי מקורו של המנון הקיסר שכתב היידן "Gott erhalte" הוא בשיר עם מאזור מדימוריה Medjimurje שהוא מחוז בצפון קרואטיה. שם השיר הוא Stal se jesem.
- שיר הידוע בכל קרואטיה "Nikaj na svetu lepšega ni, nego gorica kad nam rodi" ("אין בעולם דבר יפה יותר מגבעה עמוסת פרי") מופיע בקסציונה בסול מז'ור של היידן משנת 1765.
הבדלים בין שירי העם לגרסה של היידן עריכה
במקרים מסוימים המנגינה העממית והגרסה המקבילה לה ביצירתו של היידן זהות. אך לעיתים קרובות יש אי זהות בין הגרסאות, כשהגרסה של היידן פחות סימטרית ויותר אקספרסיבית ועשירה מבחינה מוזיקלית. כפי שהצביע האדאו, הגרסאות השונות מתחילות לרוב באופן זהה ומתפצלות בסופן. אפשר להגיד, שהשונות הזאת משקפת את היצירתיות של היידן כמלחין. הוא משתמש בגרעין הראשוני הנתון ומפתח אותו בהתאם לדרכים הקבועות בסגנונו ובשפתו המוזיקלית-הקלאסית.
תאוריית התמסורת הנגדית עריכה
יש לנקוט משנה זהירות בכל מקרה בו נטען שהיידן עשה שימוש במנגינה עממית ביצירה, משום שלא ניתן להיות בטוחים שכיוון התמסורת היה מן המוזיקה העממית אל היצירה של היידן, ולא להפך. ההנחה האלטרנטיבית היא שמנגינות עממיות שנאספו על ידי חוקרי שטח מקורן בהיידן, והן פזורות בגרסאות שעברו שינויים בשימוש עממי. המוזיקולוג מישל ברנה (ציטוט בספרו של המוזיקולוג מ. סקוט 1950) הצהיר על הנחה זו כדלהלן: "למה שהנחות היסוד לא תתהפכנה? בזמן שהותו של היידן באייזנשטאדט או באסתרהאזי, כשהמוזיקה שלו הושמעה השכם וערב בארמון הנסיך ובגניו, הרי ייתכן ששירים משלו, או לפחות קטעי מלודיות שלו, התגנבו מבעד לחלון פתוח ונחקקו בזיכרונות העובדים במקום, ומהם נפוצו הלאה, אל האוכלוסייה בסביבות הארמון." תיאורית התמסורת הנגדית מעלה הסבר שונה לשאלה, מדוע הדמיון בין המלודיות של היידן לגרסאות הנפוצות בקרב העם ניכר יותר בראשיתן מאשר בסופן – צפוי, שזמרים כפריים יקלטו ביתר קלות את חלקה הראשון של המלודיה מאשר את ההמשך, שמתפצל מהסגנון העממי ונעשה שונה וקשה יותר לזכירה.
באשר להיתכנותה של תאוריית התמסורת הנגדית, ייתכן שיש בידנו עדות לכך מהיידן בעצמו. באורטוריה שלו, "העונות", המלחין מתאר איכר כפרי, השורק מנגינה מסימפוניה שלו עצמו, הלוא היא סימפוניה מס' 94, "ההפתעה". אין לדעת, אם הכוונה הייתה בעצם לבדיחה, או שהיידן אכן שם לב לכך, שמנגינות קליטות מחלחלות בדרך כזו או אחרת מארמונות האצולה אל בתי הכפר.
שאילה מכוונת ממוזיקה של עמים שונים עריכה
הפרק השני מתוך הסימפוניה מס' 85 (La Reine) מתואר על ידי המוזיקולוג ה. צ'. רובינס לנדון כ"סט של וריאציות על שיר-עם צרפתי עתיק 'La gentille et jeune Lisette '"[5]. זוהי בחירה הולמת, מאחר שסימפוניה מס' 85 היא אחת משש סימפוניות "פריז", אשר נכתבה בהזמנה עבור הקהל הפריזאי ואף נוגנה בפני החצר המלכותית של צרפת.
ערך מורחב – עיבודים לשירי עם סקוטיים וולשיים (היידן)
כמו לאופולד קוזלוך, ובר, הומל ובטהובן שאחריו, היידן כתב מספר רב מאוד של עיבודים לשירי עם סקוטיים וולשיים למו"לים בריטים (ויליאם נפיר, ג'ורג' תומסון וויליאם וואיט). כתיבת העיבודים החלה בשנת 1791 ונמשכה עד שלהי קריירת ההלחנה של היידן, בערך בשנת 1804. העיבודים נכתבו לקול אחד או שניים, ולטריו פסנתר.