היפראקוזיס (Hyperacusis) היא תופעה של רגישות יתר לרעש, או חוסר סבילות לרעשים.

היפראקוזיס
Hyperacusis
תחום רפואת אף אוזן גרון עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 29099
MeSH D012001
סיווגים
ICD-10 H93.2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החולים הסובלים מהיפראקוזיס מגיבים באי-נוחות וכעס לרעשים שאינם חזקים במיוחד. במקרים קיצוניים החולים נמנעים מפעילות משפחתית וחברתית, נוטים להסתגר ומשתמשים לעיתים קרובות באטמי אוזניים. התופעה יכולה לגרום למתח רב ועצבנות, וב-85% מהמקרים החולים סובלים גם מטיניטוס (טנטון).

במקרים רבים סובלים החולים דווקא מליקוי שמיעה (חרשות) - ותופעת ההיפראקוזיס מקשה מאוד על שיקום השמיעה. על פי מחקרים בעולם, הטיפול המתאים במיוחד להיפראקוזיס הוא TRT (אנ'), שהוא טיפול הדומה בעיקרון לטיפול בטיניטוס. מאחר שמרבית החולים סובלים גם מטיניטוס, הטיפול דורש התאמה מיוחדת של מכשירי שמיעה או מחוללי רעש מיוחדים, ורק אחרי שיפור בתחושת חוסר הסבילות לרעש מתקדמים לטיפול בטיניטוס. חשוב לעבור בירור אצל רופא אף אוזן גרון ובדיקות שמיעה מכוונות להיפראקוזיס.

לפעמים נוספת גם תופעה של מיסופוניה, אי-סבילות לקולות מיוחדים, בלי קשר לעוצמתם, לרוב, קולות המופקים על ידי בני אדם כמו רעשי אכילה, נשימה, כחכוחי גרון ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מחלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.