הכחשה
בפסיכולוגיה, הכחשה היא מנגנון הגנה ראשוני ("פרימיטיבי") המאפשר לתוכן לא מודע לעלות למודעות, בתנאי שהוא מלווה בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון.
הכחשה היא אחד ממנגנוני ההגנה שנכתב על-ידי זיגמונד פרויד. לטענתו, ישנה מערכת של מנגנוני הגנה שמטרתה שמירה על האדם מפני היתקלות בתכנים שקשה לנפש להכיל. פעילות מנגנונים אלו חיונית לשם איזון החוויה הנפשית ומסוגלותו של האדם להסתגל לאירועי המציאות ואף לסיטואציות מאיימות. מנגנון ההכחשה גורם לאדם להימנע מהתמודדות עם אירועי המציאות, דבר שיכול להשפיע עליו בצורה הרסנית ולכן נחשב כמנגנון פרימיטיבי ולא יעיל.[1]
נהוג לחשוב על מקורו של מנגנון ההכחשה בתקופת הינקות והילדות המוקדמת, כאשר הילד האגוצנטרי מאמין שכל עוד הוא אינו מכיר בקיומה של מציאות כלשהי, הרי שזו אינה מתרחשת באמת.[2] שרידים של מנגנון זה נשמרים אצל כולנו, ובאים לידי ביטוי למשל בנטייה להגיב בביטויים כמו "לא נכון!" (או "הו, לא!") לנוכח אירוע מצער או מצב קשה.
מרבית בני האדם משתמשים במנגון ההכחשה באופן שגרתי, מתוך ניסיון למסך את החלקים הקשים יותר של מציאות היומיום - פנימית או חיצונית. אדם שריגשותיו נפגעו בסיטואציה שבה הקוד החברתי אינו מאפשר בכי, יכחיש בדרך כלל את דבר הפגיעה. מפעם לפעם אנו שומעים על מי שפעל להצלת חייהם של הקרובים לו (או של זרים גמורים) מתוך הכחשה של הסכנה הנשקפת לו תוך כדי כך. בצד הפתולוגי של הסקאלה, הכחשה עשויה להביא לתוצאות הפוכות. כך למשל אדם הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; או אחר המתעקש שאינו מכור להימורים. ההפרעה הנפשית הידועה כמאניה מערבת בתוכה אלמנט חזק של הכחשה, כאשר הפרט אינו מכיר במגבלות שמציבה בפניו המציאות, כמו הצורך בשינה, היעדר אמצעים כלכליים ואפילו היותו בן-תמותה.
ממצאי מחקר עריכה
במחקר שבוצע על חולי סרטן נמצא שמבוגרים נוטים להכחיש את המחלה יותר מאשר צעירים. בנוסף, צעירים בדרך כלל משתפים אחרים באבחון המחלה שלהם בעוד שמבוגרים פחות נוטים לשתף. יתרה מזאת, נעשו מחקרים שבוחנים את השפעת המגדר על הכחשת מחלת הסרטן ולא נמצאה הוכחה מוצקה איזה מגדר נוטה להכחיש יותר.[3]
הכחשה של ממצאים מדעיים היא תופעה נפוצה שנחקרת רבות. נמצא שהכחשה לממצאים של שינויי האקלים נפוצה ביותר בקרב מדינות אנגלו-אמריקאיות. מחקרים אמפיריים מצאו שהכחשת ממצאים מדעיים הנעשית בידי בעלי הון פוליטי או חברתי עלולה להשפיע על האופן שבו הסביבה תופסת ומגיבה לאיומים ובעיות חמורות. לכן, מחקרים רבים חוקרים אסטרטגיות למיגור תופעת הכחשת ממצאים סביבתיים על מנת שניתן יהיה להתמודד עם הבעיות כראוי ולא להעלים עין.[4]
יתרונות וחסרונות עריכה
ישנם יתרונות וחסרונות לשימוש-יתר בהכחשה. יש מצבים בהם הכחשת יתר מהווה יתרון הישרדותי, למשל מצב בו אדם נתון לסכנת חיים והוא חייב לאזור כל טיפת אנרגיה בשביל לשרוד ולא לאפשר לרגשות הקשים לטשטש לו את הדרך להישרדות. אך יש מצבים בהם הכחשת יתר עלולה לגרום לסכנת חיים, למשל נשים שמכחישות התעללות ואלימות מצד בעליהן.[5]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הכחשה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- יעל ברנבך-ברעם, הכחשת הפחד: בדיקה תאורטית ומעבדתית של תהליך הכחשת הרגש, באתר של אוניברסיטת חיפה, 1997
(דף הקטלוג של המאמר) - מילי רביד, מנגנוני הגנה | מה ההבדל בין מנגנונים פרימיטיביים לבשלים?, מכון טמיר לפסיכותרפיה
- רותי פרגר-מאור, משבר נפשי עמוק: דרכי התמודדות וניהול משברים אישיים, מכון דרור
הערות שוליים עריכה
- ^ הכחשה, באתר בטיפולנט
- ^ The Magic Years. Understanding and Handling the Problems of Early Childhood: By Selma H. Fraiberg. New York: Charles Scribner's Sons, 1959
- ^ M. S. Vos, J. C. J. M. de Haes, Denial in cancer patients, an explorative review, Psycho-Oncology 16, 2007-01, עמ' 12–25 doi: 10.1002/pon.1051
- ^ Karin Edvardsson Björnberg, Mikael Karlsson, Michael Gilek, Sven Ove Hansson, Climate and environmental science denial: A review of the scientific literature published in 1990–2015, Journal of Cleaner Production 167, 2017-11, עמ' 229–241 doi: 10.1016/j.jclepro.2017.08.066
- ^ מילי רביד, מהי הכחשה? | האם אתם מחוברים למציאות או חיים בהכחשה?, באתר מכון טמיר לפסיכותרפיה