הכתר המשולש של הספורט המוטורי

הכתר המשולש של הספורט המוטורי הוא הישג לא רשמי המתייחס לנהגי מרוצים שהשיגו ניצחונות בשלושת המרוצים היוקרתיים בעולם הספורט המוטורי: מרוץ 24 השעות של לה מאן, גרנד פרי מונקו ואינדיאנפוליס 500.

גרהאם היל, הנהג היחיד שזכה בכתר המשולש

במשך 11 שנים (19501960) היו גרנד פרי מונקו ומרוץ האינדיאנפוליס 500 חלק מאליפות הפורמולה 1. בשנת 1961 הוצא המרוץ בארצות הברית מהסבב[1]. החל משנת 1987 גרנד פרי מונקו והאינדיאנפוליס 500 מתקיימים באותו התאריך, כך שלא ניתן לנצח את שני המרוצים באותה השנה.

18 נהגים התחרו בשלושת המרוצים וניצחו לפחות אחד מהם. גרהאם היל הוא הנהג היחיד שהצליח לנצח את שלושת המרוצים.

נהגים שזכו בכתר המשולש עריכה

נהג אינדיאנפוליס 500 מרוץ 24 השעות של לה מאן גרנד פרי מונקו אליפות פורמולה 1
בריטניה  גרהאם היל 1966 1972 1963, 1964, 1965, 1968, 1969 1962, 1968
נהגים שניצחו בשני מרוצים
  טאציו נובולארי 1933 1932
צרפת  מוריס טרטינייה 1954 1955, 1958
בריטניה  מייק הות'ורן 1955 1958
ארצות הברית  פיל היל 1958, 1961, 1962 1961
ארצות הברית  א. ג'. פויט 1961, 1964, 1967, 1977 1967
ניו זילנד  ברוס מקלארן 1966 1962
בריטניה  ג'ים קלארק 1965 1963, 1965
אוסטריה  יוכן רינדט 1965 1970 1970
ארצות הברית  מריו אנדרטי 1969 1978
ברזיל  אמרסון פיטיפלדי 1989, 1993 1972, 1974
קנדה  ז'אק וילנב 1995 1997
קולומביה  חואן פאבלו מונטויה 2000, 2015 2003
ספרד  פרננדו אלונסו 2018 2006, 2007 2005, 2006

הגדרות אלטרנטיביות עריכה

אינדי עריכה

בין השנים 19711990 במרוצי האינדי באצרות הברית היה כתר משולש. עד לשנת 1980 הוא כלל שלושה מרוצי 500 מייל: אינדיאנפוליס 500, פוקונו 500 וקליפורניה 500. אל אונסר הוא היחיד שניצח את שלושת המרוצים בעונה אחת (1978). בשנת 1980 בוטל מרוץ בקליפורניה והוחלף על ידי מרוץ מישיגן 500. בשנת 1989 בוטל המרוץ בפוקונו.

הכתר המשולש חזר בשנת 2013 עם המרוצים באינדיאנפוליס, פוקונו ומרוץ ה-MAVTV 500, שהתקיים בקליפורניה. פרס של מיליון דולר הובטח לנהג שיזכה בשלושת המרוצים[2].

מרוצי סיבולת עריכה

הכתר המשולש של מרוצי הסיבולת מתייחס לזכייה במרוץ 24 השעות של לה מאן, מרוץ 24 השעות של דייטונה ומרוץ 12 השעות של סברינג. עשרה נהגים ניצחו את שלושת המרוצים: אי. ג'י. פויט, הנס הרמן, ג'קי אוליבר, ג'קי איקס, אל הולברט, הארלי הייווד, מאורו בלדי, אנדי וולאס, מרקו ורנר וטימו ברנהרד.

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה