הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה הכילה 12 חודשים ירחיים, המתחילים כל אחד במולד הירח, ולפי הצורך נוסף חודש מעובר אחד. הלוח מבוסס על לוח שומרי של השושלת השלישית של אור שהתגלה כלוח אומה של שולגי מהמאה ה-21 לפנה"ס.
החודשים עריכה
השנה התחילה באביב, וחולקה לעונות "התחלה" (reš šatti), "אמצעית" (mišil šatti) ו"סוף השנה" (kīt šatti). השם למילה "חודש" היה arḫu (ובסמיכות araḫ). במשך המאה השישית לפנה"ס, בזמן גלות בבל, אומצו שמות החודשים לתוך הלוח העברי. השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, אף הם נגזרו מלוח זה, כמו ניסן, אייר, תמוז, אב, אלול, תשרי ואדר.
| הלוח הבבלי | ||||||
| עונה | שם החודש | האל השולט | סימן המזלות | מקבילה בלוח העברי | מקבילה בלוח הגריגוריאני | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| Reš Šatti | 1 | Araḫ Nisānu
'חודש הקודשים' |
אנו ו-בל | KU (טלה) | ניסן | מרץ\אפריל |
| 2 | Araḫ Āru
'חודש השור' |
אֶאָה | אייר | אפריל\מאי | ||
| 3 | Araḫ Simanu
|
סין | BI (KAŠ) (תאומים) | סיוון | מאי\יוני | |
| 4 | Araḫ Dumuzu
'חודש התמוז' |
תמוז | תמוז | יוני\יולי | ||
| Mišil Šatti | 5 | Araḫ Abu
|
āru | אריה | אב | יולי\אוגוסט |
| 6 | Araḫ Ulūlu
|
עשתר | אלול | אוגוסט\ספטמבר | ||
| 7 | Araḫ Tišritum
'חודש ההתחלה' (הכוונה לתחילת מחצית השנה השנייה) |
שמש | (מאזניים) | תשרי | ספטמבר\אוקטובר | |
| 8 | Araḫ Samna
'חודש התחלת היסודות' |
מרדוך | (עקרב) | חשוון | אוקטובר\נובמבר | |
| Kīt Šatti | 9 | Araḫ Kislimu
|
נרגל | (קשת) | כסלו | נובמבר\דצמבר |
| 10 | Araḫ Ṭebētum
'חודש בוא הגשם' |
פפ-סוקל | saḫ
'ibex' (גדי?) |
דצמבר\ינואר | ||
| 11 | Araḫ Šabaṭu
|
qā
(דלי?) |
שבט | ינואר\פברואר | ||
| 12 | Araḫ Addaru
~ Araḫ Adār 'חודש האדר' |
ארה | (דגים) | אדר | פברואר\מרץ | |
| חודש מעובר | 13 | Araḫ Makaruša Addari
~ Araḫ Ve-Adār |
אשור | פרט לשנה ה-17 מתוך מחזור של 19 שנים, שאז החודש המעובר בא אחרי - Araḫ Ulūlu
. | ||
עד המאה החמישית לפנה"ס הלוח נעקב בקפידה, אולם בערך משנת 499 לפנה"ס החלו לעקוב אחר לוח ירחי-שמשי של 19 שנים השווים ל-235 חודשים. למרות השם "המחזור המטוני", כנראה שמטון (432 לפנה"ס) למד את המחזור מהבבלים. פרט לשלושה מקרים, עד 380 לפנה"ס עקבו חודשי השנה אחרי המחזור ללא תקלות. במחזור של 19 שנה, נוסף חודש אדר ב', פרט לשנה ה-17 במחזור, שבה נוסף חודש אלול ב'. במחזור זה, היום הראשון של כל חודש (הימים החלו בשקיעה) המשיך להיות היום בו אובחן מולד ירח חדש. לא היה מספר קבוע של ימים לאף חודש.
ימים עריכה
בסופרם מכל תחילת חודש חדש, הבבלים ציינו כל יום שביעי כ"יום קדוש" הנקרא גם "יום רע" (במובן שאין לערוך בו פעילויות אסורות). בימים אלה נאסר על פקידי הציבור לעשות פעילויות מסוימות, ומגבלות הוטלו אף על האדם הפשוט. היום ה-28 נודע כ"יום מנוחה". בימים אלו הוגשו מנחות לאלים ולאלות השונים, כנראה בלילה כדי לעקוף את האיסורים. למורדוך ועשתר ביום השביעי, לנינליל ולנרגל ביום ה-14, לסין ולשמש ביום ה-21, ולאנכי ולמה ביום ה-28. לוחות מהמאה השישית, בתקופת כורש וכנבוזי השני מצביעים שהתאריכים היו לעיתים מחושבים בקירוב. מחזור ירחי הכולל 29 או 30 יום, הכיל שלוש תקופות בנות שבעה ימים ותקופה אחרונה בת שמונה או תשעה ימים, שוברת את מחזור השבועות.[1] הבבלים ציינו גם את היום ה-19 בחודש כ"יום רע" מיוחד, "יום הזעם", משום שהוא היום ה-49 של החודש הקודם, ובכך משלים "שבוע של שבועות". קורבנות הוקרבו ל-נינורתה והיום הוקדש לנינטינוגה, וייתכן שהגבלות נוספות הוטלו ביום זה.
בנוסף, משחזור לוחות אובחן היום ה-15 כ-Sapattum או Sabattum ביום הירח המלא. מילה זו תואמת למילה העברית שבת, אך היא במחזוריות חודשית ולא שבועית. כנראה היא נגזרת מ-sa-bat האשורית ("אמצע-מנוחה"), וכך גם באכדית um nuh libbi ("יום מחצית המנוחה"). מסקנה זו משחזור האנומה אליש בו נכתב: "[Sa]bbath shalt thou then encounter, mid[month]ly."[1]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Parker, Richard A. and Waldo H. Dubberstein. Babylonian Chronology 626 BC.–AD. 75. Providence, RI: Brown University Press, 1956.
- Structure of the Babylonian calendar
- W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature (1892).
- Sacha Stern, "The Babylonian Calendar at Elephantine" in Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 130 (2000) 159–171 (PDF document, 94KB)]
- Fales, Frederick Mario, “A List of Umma Month Names”, Revue d’assyriologie et d’archéologie orientale, 76 (1982), 70–71.
- Gomi, Tohru, “On the Position of the Month iti-ezem-dAmar-dSin in the Neo-Sumerian Umma Calendar”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie, 75 (1985), 4–6.
- Pomponio, Francesco, “The Reichskalender of Ur III in the Umma Texts”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiastische Archäologie, 79 (1989), 10–13.
קישורים חיצוניים עריכה
- הלוח הבבלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Pinches, T.G. (2003). "Sabbath (Babylonian)". In Hastings, James (ed.). Encyclopedia of Religion and Ethics. Vol. 20. Selbie, John A., contrib. Kessinger Publishing. pp. 889–891. ISBN 9780766136984. נבדק ב-2009-03-17.