הלל פורסטנברג

מתמטיקאי ישראלי

הלל (הארי) פורסטנברגגרמנית: Hillel Fürstenberg; נולד ב-29 בספטמבר 1935) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית, שנודע בזכות יישומים של תורת המידה והסתברות לתורת המספרים ולחבורות לי. זכה, בין היתר, בפרס ישראל, בפרס א.מ.ת, בפרס וולף (במשותף עם סטפן סמייל (אנ')) והוא הישראלי הראשון שזכה בפרס אבל (לשנת 2020, במשותף עם גרגורי מרגוליס (אנ')).

הלל פורסטנברג
Hillel Fürstenberg
פורסטנברג ב-2020
פורסטנברג ב-2020
פורסטנברג ב-2020
לידה 29 בספטמבר 1935 (בן 88)
ברלין, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ארצות הברית, ישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סלומון בוכנר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט ויטלי ברגלסון, David Gurarie, Barak Weiss, יהודה שלום, Ytzhak Weit, דוד מאירי, עמוס נבו, Dov Bronislaw Wajnryb, Alexander Fish, אורי שפירא, Shmuel Eli Glasner, Daniel Berend, יובל פרס, אלכסנדר לובוצקי, משה ירדן, Radu Zaharopol, שחר מוזס, תמר ציגלר, בועז צבאן, עמוס אלטשולר, Tzvi Scarr עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

הלל פורסטנברג נולד ב-29 בספטמבר 1935 בברלין שבגרמניה הנאצית. בשנת 1939, מיד לאחר ליל הבדולח וזמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היגר עם משפחתו לניו יורק שבארצות הברית[1]. הוא סיים את לימודי התואר הראשון והשני בגיל 20, בישיבה יוניברסיטי. בתקופה זו מצא את הוכחתו הטופולוגית המקורית לקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים[2]. לאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פרינסטון[3] תחת הנחייתו של סולומון בוכנר (אנ'), מומחה בעל שם באנליזה הרמונית ובתחומים אחרים. את עבודת הדוקטורט, על תהליכים סטוכסטיים, סיים ב-1958. הוא המשיך לעבוד כמרצה באוניברסיטת פרינסטון עד לשנת 1959.

בין השנים 1959 ל-1960 שימש מרצה על שם קל"א מור (אנ') במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, תפקיד שבו שימשו בעבר כמה מגדולי המתמטיקאים, כמו ג'ון נאש, וולטר רודין (אנ'), אליאס סטיין (אנ'), וכמה זוכי מדליית פילדס כמו פול כהן, דניאל קווילן, קארטיס טי. מקמאלן (אנ') ואקשאי ונטאקש (אנ').

בין 1961 ל-1963 שימש כפרופסור עוזר באוניברסיטת מינסוטה, ולאחר שנתיים שבהן חזר לאוניברסיטת פרינסטון כחוקר אורח[4], קיבל קביעות באוניברסיטת מינסוטה והוכתר כפרופסור מן המניין.

בשנת 1965 עלה לישראל, וקיבל משרת פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. פעילותו תרמה למעמדו של מכון איינשטיין כמרכז בינלאומי חשוב במתמטיקה.

 
פורסטנברג, 2008

בשנת 1974 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[5], ובשנת 1977 זכה בפרס רוטשילד[6]. בשנת 1989 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

פרסים והערכה עריכה

ועדת הפרס ציינה כי השניים היו

"חלוצים בשימוש בשיטות מתחומי ההסתברות והדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה"

וכי

"העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה עיונית ומתמטיקה שימושית. פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שעשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה."

בנוסף למינויו כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית, קיבל פורסטנברג תוארי פרופסור לשם כבוד גם בישיבה יוניברסיטי (1990), באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003) ובאוניברסיטת רן (אנ') (2007).

עבודתו המדעית עריכה

לעבודתו העמוקה בתורה הארגודית ובתורת ההסתברות הייתה השפעה מובהקת על התפתחותם של תחומים אלה. ב-1977 הציע הוכחה ארגודית של משפט סמרדי (אנ'), שחיזקה את הקשר בין תורת ההסתברות לקומבינטוריקה. ספרו "Stationary Process and Prediction Theory" נתן כיוון חדש וייחודי לבעיות המרכזית של הסקה בסדרות עתיות, והרעיונות והשיטות שפותחו בו השפיעו השפעה מכרעת על התחום.

פורסטנברג היה חלוץ בחקר מכפלות של מטריצות מקריות והראה איך ההתנהגות הגבולית שלהן קשורה עמוקות למשפטי המבנה של חבורות לי. לתוצאות אלה הייתה השפעה רבה על העבודה בתחום תורת ההסתברות והפיזיקה הסטטיסטית.

חלק מעבודותיו נעשו בשיתוף עם פרופסור בנימין וייס מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1975 ארגנו שניהם שנת מחקר בנושאי התורה הארגודית באוניברסיטה העברית, שזכורה כבעלת השפעה עולמית על התפתחות הדינמיקה בכלל והתורה הארגודית בפרט.

פורסטנברג העמיד תלמידים רבים. חלקם ממשיכים לעבוד כחוקרים מובילים באוניברסיטאות שונות בישראל. עם תלמידיו לדוקטורט נמנים חתן פרס ישראל אלכס לובוצקי, יובל פרס, תמר ציגלר, בועז צבאן, שחר מוזס, משה ירדן, יהודה שלום, ברק וייס, ויטלי ברגלסון ועמוס נבו.

חיים אישיים עריכה

ב-1958 נישא פורסטנברג לרושל (רחל), עיתונאית ומבקרת ספרות. לזוג חמישה ילדים, ביניהם הבמאי ישעיה פורסטנברג, יאיר פורסטנברג ואריאל פורסטנברג, שישה עשר נכדים, ומספר רב של נינים.

הזוג מתגורר בשכונת רחביה שבירושלים, ומנהל אורח חיים דתי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הלל פורסטנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה