המודל הנורדי

המודל הנורדי הוא כינוי המתייחס למספר מודלים חברתיים-כלכליים אשר מתקיים בארצות הנורדיות דנמרק, איסלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.

מאפיינים

המודל הנורדי הוא דגם של כלכלת שוק חופשי קפיטליסטי, אשר שמה דגש על ניהול מדיניות רווחה אוניברסלית לעומת זו המתנהלת במדינות מפותחות אחרות. מדיניות הרווחה על פי המודל הנורדי, מכוונת להגדלת האוטונומיה של היחידים, הבטחת זכויות האדם והאזרח הבסיסיות וייצוב הכלכלה. איכות החיים במדינות המודל הנורדי היא גבוהה במיוחד, יותר מאשר במדינות לא נורדיות, בהן מדינת הרווחה מצומצמת, והמגזר הציבורי קטן יותר.

המודל הנורדי הוא מודל אשר נבנה על ידי המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה עד לתקופת מלחמת העולם השנייה, אשר פעל על פי הסוציאליזם הדמוקרטי ולאחר מכן השתנה לפעול על פי המודל הקפיטליסטי. מה שנשאר במדינות הסקנדינביות כתוצאה מהתקופה המוקדמת הסוציאליסטית של המדינה הם דברים כגון:

1.מדיניות של הרחבת המגזר הציבורי, הרחבה זו מאפשרת שליטה ממשלתית, של רשויות מקומיות ושל קואופרטיבים על אמצעי הייצור ובכך במגזר הציבורי ניתן לגרום לכך שיהיו בו רמות שכר שוויוניות, תנאי תעסוקה טובים ושרווחי החברות הממשלתיות ילכו לצרכים חברתיים ולא למטרת עשיית רווח נוסף, כלומר סוציאליזציה של הבעלות על חלק גדול מאמצעי הייצור (למשל: בסביבות 40 אחוז מהעובדים בנורווגיה ובשוודיה מועסקים במגזר הציבורי). בנוסף לכך אחוזי ההתאגדות במדינות סקנדינביה הם גבוהים מאוד והכיסוי של ההסכמים הקיבוציים חל כמעט על כלל העובדים דבר שמאפשר רמות שכר גבוהות ושוויוניות ותנאים טובים עבור העובדים.

2.מדיניות מיסוי פרוגרסיבי המאפשרת מתן שירותים חברתיים נדיבים ואוניברסליים, כלומר עבור כלל האוכלוסייה, למשל חינוך חינם עד תואר ראשון באוניברסיטה, שירותי בריאות מסובסדים על ידי המדינה, קצבאות ודמי אבטלה ברמה גבוהה ומנגנון פנסיה ממלכתית.

3.שליטה ציבורית על רוב ההון במדינות סקנדינביה מאפשרת צבירה של הון בגופים ממשלתיים, קואופרטיביים ובאיגודים מקצועיים, למשל צבירת פנסיה בקרנות בשליטת הממשלה ובשליטת איגודי העובדים, חברות ביטוח אשר משתמשות בהון שנצבר בהן כדי להוזיל את עלויות הביטוחים.

בנוסף, זכויות השביתה במדינות המודל הנורדי הן נרחבות יותר מאשר במדינות אחרות. כך לדוגמה, רק במדינות אלו מותרת זכות שביתת החרם, שבמסגרתה בנוסף על שביתת עובדים רגילה, עובדים מאוגדים אחרים מסרבים לתת שירות או לשתף פעולה עם עסק שמסרב לחתום על הסכם קיבוצי עם איגודי העובדים או שמפר הסכם זה (משמעות שביתת החרם היא שחשמלאים ושיפוצניקים יסרבו לתקן תקלות, עובדי זבל יסרבו לפנות את הפחים, נהגים יסרבו לשנע סחורה, פקידים בבנק יסרבו לתת שירות וכדומה). מכיוון שבמדינות המודל הנורדי מרבית העובדים מאוגדים, שביתה זו מאוד יעילה, ומהווה למעשה מכת מוות לעסק שעליו מוכרזת שביתה שכזו. משום כך מרבית העובדים במגזר הפרטי במדינות המודל הנורדי מכוסים בהסכמים קיבוציים. על מנת לממן את הרווחה הנרחבת במדינות הסקנדינביות, הוחל בהן המודל הקפיטליסטי המקדם שוק חופשי.

למרות מאפיינים אלו, המודל הנורדי אינו מודל אחד ויחיד, אלא מאפיין כללי של הארצות הנורדיות. כל אחת מארצות אלו בעלת כלכלה ייחודית ומודלים כלכליים משל עצמה, אשר לעיתים שונים משמעותית מאלו של שכנותיה.

קישורים חיצוניים

• עמי וטורי, שיעור רביעי: הסוציאליזם הדמוקרטי בסקנדינביה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2006
• שי ניב, ‏לא תמצאו אוהלים: כך עובד המודל הסקנדינבי לרווחה, באתר גלובס, 20 ביולי 2011
• עמי וטורי, האמת על המודל הנורדי, באתר "העוקץ", 12 בפברואר 2013.
• עמי וטורי, ככה זה נראה בשבדיה, באתר "העוקץ", 16 באוקטובר 2016.
• ג'ורג' לייקי, כלכלה ויקינגית, הקיבוץ המאוחד (2021).

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.