המועצה המחוקקת הפלסטינית

המועצה המחוקקת הפלסטיניתערבית: المجلس التشريعي الفلسطيني; תעתיק מדויק: אלמג'לס אלתשריעי אלפלסטיני) הוא בית המחוקקים של הרשות הפלסטינית. במועצה המחוקקת יש 132 מושבים, שנבחרים ב-16 מחוזות בחירה ביהודה ושומרון ורצעות עזה. שיטת הבחירות למועצה המחוקקת היא שיטה מעורבת בה חצי מהמועצה נבחר בבחירות אזוריות והחצי השני בבחירות יחסיות. בבחירות הראשונות למועצה ב-1996 נבחרו למועצה 88 מושבים בשיטה האזורית. המועצה הפסיקה להתקיים הלכה למעשה ולא התכנסה מ-2007, לאחר העימות בין חמאס לפת"ח בעזה.

המועצה המחוקקת הפלסטינית
المجلس التشريعي الفلسطيني
המועצה המחוקקת ה-2
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
סוג בית מחוקקים חד-ביתי
היסטוריה
תקופת הפעילות 7 במרץ 1996 – הווה (28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הרכב
מספר מושבים 132 עריכת הנתון בוויקינתונים
קב' פוליטיות

ממשלה (74)

אופוזיציה (58)

בחירות
בחירות קודמות 25 בינואר 2006
מנהיגים
יושב ראש עזיז דוויק[1], חמאס
מאז 2009
משכן
רמאללה
אתר אינטרנט
www.plc.ps(הממשלה ברצועת עזה)
http://www.pal-plc.org(הממשלה בגדה המערבית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בבחירות 1996 התמודדו הרשימות השונות על 88 מושבים.[2] חלוקת המושבים הייתה כדלקמן:

  • פת"ח: 68 מושבים (47 רשמיים, 21 לא רשמיים, מסווגים כ"עצמאים").
  • חילוניים לא משויכים מפלגתית: 12 מושבים.
  • אסלאמיסטים לא משויכים מפלגתית: 7 מושבים.
  • האיחוד הדמוקרטי פלסטיני (FIDA): מושב אחד.

מאז 7 באוקטובר 2003 הפך יו"ר המועצה המחוקקת אחמד קריע לראש ממשלת הרשות הפלסטינית.

ביוני 2005 חוקקה המועצה המחוקקת חוק שהגדיל את מספר המושבים מ-88 ל-132, וקבע כי חצי מהמושבים יבחרו בבחירות יחסיות והחצי השני בבחירות אזוריות (כפי שהיה לפני כן).

ב-25 בינואר 2006 נערכו שוב בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. הפעם השתתף החמאס בבחירות. בבחירות אלו זכה החמאס ברוב סוחף של 42.9% מהקולות שהתבטא ב-76 מושבים במועצה (כ-58% מסך המושבים), הפת"ח ב-43 (כ-33% מסך המושבים) ומספר רשימות עצמאיות נוספות זכו במספר בודד של מושבים. האיחוד האירופי שלח משלחת של 260 משקיפים ברשות חברת הפרלמנט הבלגית ורוניק דה קייזר לפקח על תקינות הבחירות.[3] המשקיפים אישרו שהבחירות התנהלו בצורה תקינה.[4]

חלוקת המושבים הייתה כדלקמן (בסוגריים - החלוקה בין מושבים בבחירות היחסיות והאזוריות ואחוז הקולות בבחירות היחסיות):[5]

  • השינוי והרפורמה (חמאס): 76 מושבים (30/46, 42.9%)
  • פת"ח: 43 מושבים (27/16, 39.8%)
  • החזית העממית: 3 מושבים (3/0, 4.1%)
  • האלטרנטיבה (קואליציה של החזית הדמוקרטית, מפלגת העם, FIDA ועצמאים): 2 מושבים (2/0, 2.8%)
  • פלסטין העצמאית (מוסטפא ברגותי ועצמאים): 2 מושבים (2/0, 2.6%)
  • הדרך השלישית (סלאם פיאד, חנאן עשראווי ואחרים): 2 מושבים (2/0, 2.3%)
  • עצמאים: 4 מושבים (4/0)

אזורי הבחירה למועצה המחוקקת עריכה

מחצית מחברי המועצה המחוקקת (שישים ושישה מושבים) נבחרים בבחירות אזוריות, על פי חלוקת נפות הרשות הפלסטינית כדלקמן:

סך הכול 66 מושבים (שישה שמורים לנוצרים).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דוויק אמור היה להיות יושב ראש הרשות הפלסטינית בפועל, מאחר שבאופן רשמי הסתיימה כהונתו של מחמוד עבאס, נציג הפת"ח, בשנת 2009.
  2. ^ תמר מרכוס, ‏מסמך רקע בנושא: בחירות ברשות הפלסטינית, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, ד' בתמוז תשס"ד, 23 ביוני 2004
  3. ^ Eeckelaert, Rouba Al-Fattal., Transatlantic trends in democracy promotion : electorial assistance in the Palestinian territories, Farnham: Ashgate Pub, 2013, עמ' 98
  4. ^ Kaya, Taylan Özgür., The Middle East peace process and the EU : foreign policy and security strategy in international politics, London: I.B.Tauris, 2012, עמ' 142
  5. ^ חברי המועצה המחוקקת שנבחרו בשנת 1996, 2006, באתר MiddleEastReference.org