המנון הרשות הפלסטינית

המנון לאומי

"פדאא'י"ערבית: فدائي), או "לוחם", הוא שמו של ההמנון הלאומי של אש"ף ושל הרשות הפלסטינית.

המנון הרשות הפלסטינית
بلادي
מילים סעיד אל-מזין עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן Ali Esmaeil עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוטני עריכה

החל בשנות השלושים של המאה העשרים היה "מוטני" (בערבית: موطني), או: "מולדתי", המנון הבלתי-רשמי של הפלסטינים. השיר חובר על ידי המשורר הפלסטיני אבראהים טוקאן בשנת 1936, והולחן על ידי המלחין הלבנוני מחמד פליפל. למרות שהוא נעדר מעמד רשמי, הוא זוכה לפופולריות בקרב הציבור הפלסטיני.

בשנת 2003 הוא נקבע כהמנון הלאומי של עיראק.

בילאדי, בילאדי, בילאדי עריכה

על רקע פריחת הפאן ערביות[1], אימצו הפלסטינים את השיר המצרי (שלימים הפך להמנון מצרים) "בילאדי, בילאדי, בילאדי" כהמנון בלתי רשמי. מאז נהוג לחשוב שזהו ההמנון הפלסטיני[2][3].

פדאא'י עריכה

"פדאא'י" נכתב על ידי סעיד אל-מוזיין והולחן על ידי המלחין המצרי עלי אסמאעיל. תנועת פת"ח השתמשה בו בעת הפיכת מוסדות התנועה למוסדות הלאומיים הפלסטיניים ועל כן נודע בשם "המנון המהפכה הפלסטינית".

החל משנת 1972, משמש כהמנון הרשמי של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף).

לאחר הקמת הרשות הפלסטינית הוא נקבע כהמנונה הרשמי.

מאפייני ההמנון עריכה

בהמנון ניכרת הרוח הלאומית, ובולטת בהיעדרה כל התייחסות בעלת גון דתי, למשל לעניין האסלאם, אזכור האל או הג'יהאד. תחת הערכים הדתיים, בולטים אתוסים לאומיים כגון נושא הלאומיות, המאבק והשיבה.




מילות השיר עריכה

תרגום לעברית תעתיק עברי ערבית

לוחם, לוחם, לוחם
הוי אדמתי, אדמת האבות
לוחם, לוחם, לוחם
הוי עמי, עם הנצח

בזכות נחישותי, והאש שלי, ובעוצמת נקמתי,
 ובגעגועֵי-דמִּי לארצי ולביתי,
עליתי על ההרים ויצאתי למאבק,
הבסתי את הבלתי-אפשרי וריסקתי את המגבלות

לוחם, לוחם, לוחם
הוי אדמתי, אדמת האבות
לוחם, לוחם, לוחם
הוי עמי, עם הנצח

בנשוב הרוח ולנוכח אש הנשק
ובעקשנותו של עמי על המאבק
פלסטין היא ביתי, היא אדמת ניצחוני
פלסטין היא נקמתי ואדמת העמידה האיתנה

לוחם, לוחם, לוחם
הוי אדמתי, אדמת האבות
לוחם, לוחם, לוחם
הוי עמי, עם הנצח

בשם השבועה, בצל הדגל,
בשם אדמתי, ובשם עמי, ובשם אש הכאב,
אחיה כלוחם, אשאר לוחם,
אמות כלוחם, עד אשר אשוב,
לוחם

פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י,
יא ארצ'י יא ארצ' אלג'דוד
פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י
יא שעבי, יא שעב אלח'לוד

בעזמי ונארי וברכאן ת'ארי
ואשואק דמי לארצ'י ודארי
צעדת אלג'באל וח'צ'ת אלנצ'אל
קהרת אלמחאל חטמת אלקיוד

פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י,
יא ארצ'י, יא ארצ' אלג'דוד
פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י,
יא שעבי, יא שעב אלח'לוד.

בעצף אלריאח ונאר אלסלאח,
ואצראר שעבי לח'וצ' אלכפאח,
פלסטין דארי וארצ' אנתצארי,
פלסטין ת'ארי וארצ' אלצמוד,

פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י,
יא ארצ'י, יא ארצ' אלג'דוד,
פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י,
יא שעבי, יא שעב אלח'לוד,

בחק אלקסמ, תחת ט'ל אלעלמ,
בארצ'י ושעבי ונאר אלאלם,
סאחיא פדאא'י ואמצ'י פדאא'י,
ואקצ'י פדאא'י אלא אן אעוד
פדאא'י.

فدائي.. فدائي.. فدائي
يا أرضي يا أرض الجدود
فدائي.. فدائي.. فدائي
يا شعبي يا شعب الخلود

بعزمي وناري وبركان ثاري
وأشواق دمي لأرضي وداري
صعدت الجبال وخضت النضال
قهرت المحال حطمت القيود

فدائي.. فدائي.. فدائي
يا أرضي يا أرض الجدود
فدائي.. فدائي.. فدائي
يا شعبي يا شعب الخلود

بعصف الرياح ونار السلاح
وإصرار شعبي لخوض الكفاح
فلسطين داري و أرض انتصاري
فلسطين ثاري وأرض الصمود

فدائي.. فدائي.. فدائي
يا أرضي يا أرض الجدود
فدائي.. فدائي.. فدائي
يا شعبي يا شعب الخلود

بحق القسم تحت ظل العلم
بأرضي وشعبي ونار الألم
سأحيا فدائي وأمضي فدائي
وأقضي فدائي إلى أن أعود
فدائي

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tamir Sorek, "Palestinian Commemoration in Israel: Calendars, Monuments, and Martyrs", Stanford University Press, page 78
  2. ^ אבינועם בר-יוסף, תושבי בית סחור: "אנו רוצים שלום!", מעריב, 19 בדצמבר 1988
  3. ^ קרני אלדד, חיסול אל בגדדי: לפעמים החיים הם כן שחור ולבן, באתר מקור ראשון, 3 בנובמבר 2019