המפלגה העממית הצרפתית
המפלגה העממית הצרפתית ( בצרפתית: Le Parti Populaire Français או P.P.F) הייתה מפלגה צרפתית ימנית קיצונית בסגנון פאשיסטי שנוסדה ב-28 ביוני 1936 בפרבר של פריז, "סן דני", על ידי ז'אק דוריו.
 | |
| מדינה |
צרפת  |
|---|---|
| מנהיגים |
Jacques Doriot |
| תקופת הפעילות |
28 ביוני 1936 – 1945 (כ־8 שנים) |
| אידאולוגיות | אנטישמיות, פשיזם צרפתי, אנטי קומוניזם, קורפורטיזם |
| מטה |
פריז |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
| צבעים רשמיים | כחול, אדום, לבן |
  | |
הגרעין המייסד של המפלגה כלל קומוניסטים לשעבר שהתנגדו לחזית העממית והתרחקו מהמרקסיזם, פעילים של איגודים מקצועיים, ויוצאי קבוצות ימניות לאומניות כמו "סולידריות צרפתית" (Solidarité Française) ו"הפעולה הצרפתית" (Action Française) הוותיקה.
בימי מלחמת העולם השנייה נמנו חברי מפלגה זו עם התומכים העיקריים בשיתוף הפעולה עם הכובש הנאצי ועם אושיות המשטר בווישי. מנהיגי המפלגה העממית הצרפתית ופעיליה השתתפו בהתלהבות ברדיפות נגד היהודים בצרפת וביישום התוכניות להשמדתם, וחלקם התגייסו כמתנדבים למאמץ המלחמתי הגרמני בחזית נגד ברית המועצות.
כסמל המפלגה נבחר "הצלב הקלטי".
המפלגה התחזקה בין השנים 1936–1937 הודות להגברת האנטי קומוניזם. בשנת 1937 דוריו ניסה להקים את עצמו כמנהיג לאומני מוביל בהקמת חזית של חירות כדי להתנגד לחזית העממית, עם המפלגה הרפובליקנית הלאומית והחברתית, בראשותו של פייר טטנז'ה (גלגול של הארגון "הנוער הצרפתי", שהתפרק גם כן ביוני 1936) מפלגת האיכרים החקלאית של פלראן אגריקולה והפדרציה הרפובליקנית, אחת משתי מפלגות הימין הגדולות באותה תקופה.
ב-1938 נמנעה מנהיגות ה-PPF מלהכניס את נושא היהודים והאנטישמיות למצעה ולהשקפת עולמה, והסבירה שלמפלגה יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לתקוף את היהודים, ובוודאי שלא להגן עליהם. בשנת 1938, פוסטר של PPF קורא לאזרחים אשר תומכים בו, כדי להמשיך את "פירוק המפלגה הקומוניסטית".
