המשחקים הגאים

המשחקים הגאיםאנגלית: Gay Games), או בשם הלא פורמלי אולימפיאדת הגייז, הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות ואירועי תרבות מגוונים, המתקיים אחת לארבע שנים ומאורגן עבור נשים וגברים המזהים עצמם כלהט"ב.

טקס הסיום של המשחקים הגאים 2006

רקע עריכה

המשחקים הגאים הראשונים התקיימו בשנת 1982 בסן פרנסיסקו ונוסדו על ידי ד"ר טום ואדל, רופא בכיר ואתלט אמריקאי, ומתקיימים מאז אחת לארבע שנים. אף שמדובר בתחרויות, אופי האירוע אינו תחרותי והמשחקים הם ברוח השוויון והשיתוף האוניברסליים. ואדל הגדיר את המשחקים הגאים כ"רעיון חדש, מהבחינה הזאת, שלמרות היותו ספורט הוא מבוסס על קבלה יותר מאשר על גירוש. כל אחד מורשה לקחת חלק במשחקים האולימפיים הגאים, בלי קשר לגזע, מין, מוצא, לאום, נטייה מינית או יכולת אתלטית"[1]. על מנת להתקבל למשחקים הגאים אין צורך בתקן מינימום להישגים, ודי ברצון להתחרות. כאירוע שהדגש בו הוא על תרבות של שוויון וקבלה יותר מאשר על תחרותיות, קרוי כל אירוע בשם ייחודי, הנילווה לשנת קיומו.

רשימת אירועי המשחקים הגאים עריכה

מספר שנה עיר מארחת שם האירוע מועד פתיחה מספר משתתפים מספר מדינות מספר ענפי ספורט
1 1982 סן פרנסיסקו
ארצות הברית  ארצות הברית
האתגר 28 באוגוסט - 2 בספטמבר 1600 12 17
2 1986 סן פרנסיסקו
ארצות הברית  ארצות הברית
הניצחון 10 - 17 באוגוסט 3500 17 18
3 1990 ונקובר
קנדה  קנדה
החגיגה 4 - 11 באוגוסט 9500 27 27
4 1994 ניו יורק
ארצות הברית  ארצות הברית
האחדות 18 - 25 ביוני 11,000 40 31
5 1998 אמסטרדם
הולנד  הולנד
החברוּת 1 - 8 באוגוסט 14,700 29
(ו-4 הדגמה)
6 2002 סידני
אוסטרליה  אוסטרליה
תחת שמיים חדשים 2 - 9 בנובמבר 12,000 מעל 70 34
7 2006 שיקגו
ארצות הברית  ארצות הברית
המקום בו נפגש העולם 15 - 22 ביולי 11,500 70 30
8 2010 קלן
גרמניה  גרמניה
היה חלק מכל זה 31 ביולי - 7 באוגוסט 12,000 68 35
9 2014 קליבלנד ואקרון
ארצות הברית  ארצות הברית
המשחק לכולם 9 - 16 באוגוסט 10,000 מעל 60 35
10 2018 פריז
צרפת  צרפת
כולם שווים 4 - 12 באוגוסט 10,317 91 36
11 2023 הונג קונג הונג קונג  הונג קונג
גוודלחרה מקסיקו  מקסיקו
אחדות בגיוון נובמבר
12 2026 ולנסיה
ספרד  ספרד

כרונולוגיה עריכה

האירוע הראשון של המשחקים הגאים עריכה

האירוע השני של המשחקים הגאים עריכה

האירוע השלישי של המשחקים הגאים עריכה

האירוע השלישי, החגיגה, נערך בוונקובר, קנדה מה-4 באוגוסט ועד ל-11 באוגוסט 1990.

בין המשתתפים היה השחיין אלוף אולימפי, אלוף משחקים הפאן-אמריקאיים ואלוף האוניברסיאדה ברוס הייז ובכך היה לאלוף האולימפי הראשון והיחידי שהשתתף וזכה במשחקים אלו.

האירוע הרביעי של המשחקים הגאים עריכה

האירוע הרביעי, האחדות, נערך בניו יורק, ארצות הברית מה-18 ביוני ועד ל-25 ביוני 1994. בין המשתתפים היה מארק צ'טפילד שיאן אולימפי.

במהלך המשחקים, שני ספורטאים אולימפיים יצאו מהארון. אחד מגדולי הקופצים למים בכל הזמנים, האלוף האולימפי ואלוף העולם גרג לוגניס מארצות הברית וסגן האלוף האולימפי באיגרוף (עד 60 ק"ג) מארק לדוק (ברצלונה 1992) מקנדה.

האירוע החמישי של המשחקים הגאים עריכה

האירוע החמישי, החברות, נערך באמסטרדם ארנה שבאמסטרדם, הולנד מה-1 באוגוסט ועד ל-8 באוגוסט 1998, לראשונה מחוץ לצפון אמריקה, באירופה. דנה אינטרנשיונל זמרת טרנסג'נדרית מישראל שזכתה באירויזיון שלושה חודשים לפני כן, הייתה הפרזנטורית של האירוע והופיעה בטקס הפתיחה.

בטקס הפתיחה הופיעו עוד: ז'אן-פול גוטייה, מרטינה נברטילובה נאמה מעל מסכי ענק, בנות וית'ר (אנ') עם הלהיט הגדול שלהן איטס ריינינג מן (אנ') ואמנים נוספים.

אלוף עולם בשחייה ואלוף הפאן פסיפיק בשחייה דן ויטץ' ואלוף המשחקים הפאן-אמריקאיים בשחייה אלכס קוסטיץ' שניהם מארצות הברית, השתתפו וזכו במשחקים אלו.

האירוע השישי של המשחקים הגאים עריכה

האירוע השישי, תחת שמיים חדשים, נערך בסידני, אוסטרליה מה-2 בנובמבר ועד ל-9 בנובמבר 2002.

האירוע השביעי של המשחקים הגאים, והפיצול בארגוני הספורט הלהט"בים עריכה

בשנת 2001 קבעה התאחדות המשחקים הגאים כי האירוע השביעי במספר בשנת 2006 יתקיים בעיר מונטריאול, קנדה. בהמשך, בעקבות חילוקי דעות קשים, בסוף שנת 2003 בין ההתאחדות לבין הוועדה המארגנת במונטריאול, החליטה ההתאחדות לבטל את האירוע במונטריאול ולהעבירו לשיקגו, ארצות הברית. ההתאחדות ערכה מכרז בין לוס אנג'לס ושיקגו שהשתתפו במכרז הקודם לאירוח האירוע של שנת 2002.

שלוש נקודות מרכזיות היו במחלוקת:

  • גודל האירוע
  • גודל התקציב
  • שקיפות כלכלית

הוועדה המארגנת תכננה אירוע ענק עם 24,000 משתתפים, גדול פי שניים מהמשחקים הגאים שנערכו בסידני 2002, ואילו ההתאחדות הייתה מעוניינת באירוע קטן יותר ותקציב שמרני. כמו כן, התעוררה בעיה כלכלית ולא הייתה שקיפות כלכלית מספיקה לדעתה של ההתאחדות.

הוועדה המארגנת של מונטריאול לא ויתרה והחליטה לייסד אירוע ספורט ותרבות דומה בשם האאוטגיימס העולמי הראשון במימון התאחדות הספורט הבינלאומי של ההומואים והלסביות וכן תמיכה של מחוז קוויבק וממשלת קנדה. האירוע החדש נערך מ-26 ביולי ועד 5 באוגוסט והשתתפו בו כ-10,248 ספורטאים ו-1,500 משתתפים בכנסים בינלאומיים בנושאים להט"בים וזכויות אדם. את האירוע הפעילו 5,200 אנשים בהתנדבות. מארק טוקסברי אלוף אולימפי קנדי, שימש בוועד המנהל של האאוטגיימס העולמי הראשון שנערך במונטריאול ועוזר הנשיא.

בעקבות הפיצול, נאלצו רבים מהמשתתפים לבחור בין שני האירועים שנערכו בהפרש של שבוע ימים זה מזה. טקס הסיום של המשחקים הגאים בשיקגו נערך ב-22 ביולי ואילו טקס הפתיחה של האאוטגיימס העולמי הראשון החל ב-29 ביולי. הקרבה בין האירועים, הפיצול והאילוצים הספורטיביים גרמו לירידה באיכות התחרויות בשני האירועים גם יחד. עבור משתתפים שבאו מיבשות אחרות או מארצות רחוקות, הקרבה בין האירועים הן מבחינת הזמן והן מבחינת המיקום, היווה יתרון וחיסכון כלכלי.

המשחקים הגאים בשיקגו הסתיימו ללא חוב כספי וכל החשבונות שולמו. לעומתו האאוטגיימס העולמי הראשון סיים בגירעון של 5.3 מיליון דולר קנדי. האאוטגיימס העולמי השני, נערך מ-25 ביולי ועד 2 באוגוסט 2009 בקופנהגן, דנמרק והאאוטגיימס העולמי השלישי, נערך מ-31 ביולי ועד 11 באוגוסט 2013, באנטוורפן, בלגיה.

האירוע השמיני של המשחקים הגאים עריכה

ב-16 במרץ 2005 התאחדות המשחקים הגאים הודיעה שהערים המועמדות לאירוח האירוע השמיני הן: קלן, יוהנסבורג ופריז. בסופו של דבר, במפגש השנתי שנערך בשיקגו ב-14 בנובמבר 2005 זכתה העיר קלן, גרמניה לארח את המשחקים הגאים מספר שמונה בשנת 2010.

האירוע התשיעי של המשחקים הגאים עריכה

ב-17 במרץ 2009 התאחדות המשחקים הגאים הודיעה שהערים המועמדויות לאירוח האירוע התשיעי הן: בוסטון, מסצ'וסטס, קליבלנד ווושינגטון די. סי.. בסופו של דבר, במפגש השנתי שנערך בקלן ב-29 בספטמבר 2009 זכתה העיר קליבלנד, אוהיו לארח את המשחקים הגאים מספר תשע בשנת 2014.

האירוע העשירי של המשחקים הגאים עריכה

באוקטובר 2013 התאחדות המשחקים הגאים הודיעה שהערים המועמדות לאירוח האירוע התשיעי הן: פריס, לימריק ולונדון. במפגש השנתי שנערך בקליבלנד העיר פריס לארח את המשחקים הגאים מספר עשר בשנת 2018

האירוע ה-11 של המשחקים הגאים עריכה

המשחקים הללו נועדו להתקיים כבר ב-2022 אך נדחו לנובמבר 2023 בין השאר בשל מגבלות הקורונה בעיר המארחת הונג קונג. כמו כן הוחלט לפצל את המשחקים וכך יארחו אותם במקביל הונג קונג וגוודלחרה במקסיקו וענפי הספורט יפוצלו בין המארחות.

ישראל במשחקים הגאים עריכה

עד שנת 1998 לא יצאה מישראל נבחרת מסודרת כלשהי. בתחרויות עצמן השתתפו ספורטאים ישראלים בודדים באופן פרטי. אך למרות הנוכחות הצנועה של ספורטאים גאים מישראל במשחקים העולמיים, העיר תל אביב המקדמת תיירות בינלאומית גאה, הגישה הצעה לאירוח המשחקים ב-2022 כשבהמשך נסוגה משלבי הבחירה הסופיים והצהירה כי בכוונתה להתמודד על אירוח המשחקים ב-2026 אך לא נכללה גם בין המועמדות הסופיות לאירוח ב-2026.

המשחקים הגאים 1994 - "האחדות", בניו יורק עריכה

יונתן דנילוביץ' השתתף בריצת מרתון.

 
המשלחת הישראלית למשחקים הגאים, 1998
 
ברברה בקר (מימין) והדס סנדלר לאחר זכייתן במדליות הראשונות לישראל, 1998

המשחקים הגאים 1998 - "החברוּת", באמסטרדם עריכה

לראשונה בתולדות מדינת ישראל יצאה נבחרת, שיזם והוביל שלמה שאול (שחייה), בת 39 ספורטאיות וספורטאים להשתתף באירוע, במימון עצמי. הנבחרת כונתה "גלית" ("Gay And Lesbian Israel Team"). הנבחרת השתתפה בענפי ספורט רבים, בהם: אופניים, אתלטיקה, באולינג, כדורסל נשים, סקווש, ריקודים סלוניים ושחייה. הבמאי רן קוצר צילם סרט תעודה על המשלחת "משחקים עליזים" שיצא לאקרנים בשנת 1999.

הזוכים במדליות עריכה

אופניים עריכה
  • אמיר ברטורה (קטגוריית גיל 29-18)
 ‏ רכיבה של 1.5 שעות[2]
שחייה עריכה

התחרות נערכה בבריכה אולימפית

  • הדס סנדלר (קטגוריית גיל 29-25):
 ‏ 100 מטר גב
 ‏ 200 מטר גב
 ‏ 400 מטר חופשי
 ‏ 200 מטר חופשי
 ‏ 800 מטר חופשי בתוצאה של 9:31.75 דקות
 ‏ 400 מטר חופשי בתוצאה של 4:32.96 דקות
  • ברברה בקר (קטגוריית גיל 54-50)
 ‏ 50 מטר גב[3]
זהב כסף ארד סה"כ
4 3 1 8

המשחקים הגאים 2002 - "תחת שמיים חדשים", בסידני עריכה

נבחרת בת 10 ספורטאים וספורטאיות יצאה להשתתף באירוע, במימון עצמי. הנבחרת השתתפה בענפי ספורט בהם: אתלטיקה, באולינג, טריאתלון, סקווש ושחייה. אחראי על הנבחרת היה יובל חץ[4].

הזוכים במדליות עריכה

שחייה עריכה

התחרות נערכה בבריכה האולימפית במרכז ספורט המים הבינלאומי סידני

 ‏ 1500 מטר חופשי בתוצאה של 18:15.65 דקות
 ‏ 800 מטר חופשי בתוצאה של 9:35.48 דקות
 ‏ 400 מטר חופשי בתוצאה של 4:33.41 דקות
 ‏ 200 מטר גב בתוצאה של 2:26.90 דקות[5]
אופניים עריכה
 מרוץ נגד השעון ל-15 ק"מ (21.54 דקות)
 ‏ מרוץ נגד השעון קבוצתי (קבוצה מעורבת ממספר מדינות) ל-22.5 ק"מ[6][7].
  • רות (קטגוריית גיל 44-40)
 ‏ 8.5 ק"מ בתוצאה של 22.09 דקות
 ‏ מרוץ נגד השעון קבוצתי (קבוצה מעורבת ממספר מדינות) ל-15 ק"מ[8][7].
זהב כסף ארד סה"כ
1 2 5 8

המשחקים הגאים 2006 - "המקום בו נפגש העולם", בשיקגו עריכה

לא יצאה משלחת מסודרת מישראל, אך באירוע עצמו השתתפו 7 ספורטאים וספורטאיות מישראל באופן פרטי.

אופניים עריכה

 ‏ מרוץ נגד השעון ל-10 מייל בתוצאה של 29.31 דקות
 ‏ מרוץ כביש ל-40 ק"מ[9][10]
 ‏ מרוץ נגד השעון קבוצתי, ביחד עם עוד שלושה רוכבים מסנט לואיס, ארצות הברית.
זהב כסף ארד סה"כ
0 2 1 3

המשחקים הגאים 2010 עריכה

משלחת בראשותם של יניב ויצמן ואדיר שטיינר ועשרה ספורטאים מישראל השתתפו במשחקים בתחרויות בשחייה, באתלטיקה, ובטריאתלון בתמיכתה של עיריית תל אביב יערך במשחקים ערב תרבות תל אביבי-ישראלי בהפקתו של די ג'יי יואב ארנון, שבמסגרתו הופיעו זמרים, אמני דראג ודי ג'יי תל אביביים מובילים[11].

הנבחרת הישראלית זכתה במדליית כסף אחת[12].

המשחקים הגאים 2014 עריכה

משלחת ישראלית מטעם אגודת הלהט"ב השתתפה באירוע, בראשות מנכ"לית האגודה ומיכל שר חברת הוועד המנהל ובחסות "אדידס". המשלחת כללה 7 ספורטאים שזכו כולם במדליות, 10 מדליות בסך הכל, מהן 4 מדליות זהב, 4 מדליות כסף ו-2 מדליות ארד[13].

במסגרת אירועי התרבות במהלך המשחקים הופיעה הזמרת הישראלית מיטל דה רזון. אליה הצטרפו משלחת של אמנים, ביניהם אמיר פרישר גוטמן ודי ג'יי יואב ארנון[14].

הזוכים במדליות עריכה

אתלטיקה עריכה
  • אביב קולן
 חצי מרתון בתוצאה של 1:24:22 שעות
 ריצת 5000 מטר בתוצאה של 18:46.5 דקות[15][16]
  • חני כרמל
 ריצת 10000 מטר בתוצאה של 48:40 דקות[17]
טריאתלון עריכה
  • ברק גרשון
 טריאתלון בתוצאה של 1:27:54 שעות[18]
שחייה עריכה

התחרות נערכה בבריכה אולימפית.

  • יקיר מלול
 ‏ 50 מטר חזה בתוצאה של 31.30 שניות
 ‏ 100 מטר חזה בתוצאה של 1:11.63 דקות
 ‏ 200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:28.20 דקות[19][20][21]
  • שגיא קריספין
 ‏ 50 מטר חזה (36.06 שניות)[19]
  • דניאל שליבו
 שחייה במים פתוחים ל-4 ק"מ
שיט עריכה
  • אלעד שטרומאיר
 ‏ צוות מעורב עם שייט מאוסטרליה ושייט מארצות הברית[22]
זהב כסף ארד סה"כ
2 5 2 9

המשחקים הגאים 2018 עריכה

המשלחת הישראלית הגדולה ביותר עד כה, 46 ספורטאים[23].

טניס עריכה
  • גיל גבעוני
 טניס לזוגות (רמה c)
שחייה עריכה

משלחת של 22 שחיינים, חברי TLV Nemos - קבוצת השחייה הגאה של תל אביב.
התחרות נערכה בבריכת 25 מטר.

  • נועה קלרמן (קטגוריית גיל 34-30)
 100 מטר חופשי בתוצאה של 1:21 דקות
 ‏ 200 מטר חופשי בתוצאה של 3:03.92 דקות
 ‏ 200 מטר גב בתוצאה של 3:32 דקות
  • איתי איתמר (קטגוריית גיל 29-21)
 ‏ 200 מטר חזה בתוצאה של 2:41.03 דקות
 ‏ 400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 5:27.39 דקות
 ‏ 50 מטר חזה בתוצאה של 33.59 שניות
 ‏ 200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:29.3 דקות
  • גלעד קרוננברג (קטגוריית גיל 39-35)
 ‏ 200 מטר חופשי בתוצאה של 2:10.71 דקות
 ‏ 400 מטר חופשי בתוצאה של 4:43.01 דקות
 ‏ 800 מטר חופשי בתוצאה של 10:06.37 דקות
  • שגיא קריספין (קטגוריית גיל 44-40)
 ‏ 200 מטר חופשי בתוצאה של 2:19.96 דקות
  • אבי אורן (קטגוריית גיל 39-35)
 ‏ 50 מטר חופשי בתוצאה של 25.2 שניות
 ‏ 100 מטר חזה
  • שליחים (אבי אורן, גלעד קרוננברג, איתי איתמר וגלעד רונן)
 ‏ משחה שליחים 4x50 מטר חופשי בתוצאה של 1:46.67 דקות
  • שליחים (איתי איתמר - גב, אבי אורן - חזה, שגיא קריספין - פרפר ואריאל דרוקמן - חופשי)
 ‏ משחה שליחים 4x100 מטר מעורב בתוצאה של 4:38.20 דקות
  • שליחים (גלעד קרוננברג - גב, אבי אורן - חזה, טל קרמר - פרפר, גלעד רונן - חופשי)
 ‏ 4x50 מעורב בתוצאה של 2:02.38 דקות

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי הספר "מאה גאים", מאת פול ראסל, הוצ' אסטרולוג, 2008, הפרק: 'ד"ר טום וואדל', עמ' 383-385
  2. ^ המנצחים והמנצחות באופניים, גיי גיימס, אמסטרדם 1998
  3. ^ המנצחים והמנצחות בשחייה, גיי גיימס, אמסטרדם 1998
  4. ^ אמיר בוגן, יובל חץ: "נשארתי ישראלי גאה, למרות הכל", באתר ynet, 22 בנובמבר 2002
  5. ^ Gay Games - Meet Results, תוצאות רשמיות, גיי גיימס, סידני 2002
  6. ^ תוצאות מרוץ נגד השעון ל-15 ק"מ, גיי גיימס, סידני 2002
  7. ^ 1 2 תוצאות מרוץ נגד השעון קבוצתי (קבוצה מעורבת ממספר מדינות) גברים ל-22.5 ק"מ ונשים ל-15 ק"מ, גיי גיימס, סידני 2002
  8. ^ תוצאות מרוץ ל-8.5 ק"מ, גיי גיימס, סידני 2002
  9. ^ תוצאות למירוץ נגד השעון ל-10 מייל, גיי גיימס, שיקגו 2006
  10. ^ תוצאות, גיי גיימס, שיקגו 2006
  11. ^ יואב זיתון, כבוד גרמני: אירוע תמיכה בישראל בעיר קלן, באתר ynet, 22 ביוני 2010
  12. ^ טבלת המדליות, קלן 2010(הקישור אינו פעיל, 31 באוקטובר 2017)
  13. ^ ג'ורג' אבני, ‏המשלחת הישראלית שזכתה בעשר מדליות בתחרות בינלאומית ולא שמעתם עליה, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2014
  14. ^ ג'ורג' אבני, ‏גאווה ישראלית: שלוש מדליות כחול-לבן במשחקי ה"גיי גיימס", באתר ‏מאקו‏, 10 באוגוסט 2014
  15. ^ תוצאות חצי מרתון, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  16. ^ תוצאות 5000 מטר, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  17. ^ תוצאות 10000 מטר, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  18. ^ תוצאות ספרינט טריאתלון, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  19. ^ 1 2 תוצאות 50 מטר חזה, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  20. ^ תוצאות 100 מטר חזה, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  21. ^ תוצאות 200 מטר מעורב אישי, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  22. ^ תוצאות תחרות שיט, גיי גיימס, קליבלנד 2014
  23. ^ תמר שבק, פריז, "ההתרגשות בשמיים": המשחקים הגאים יצאו לדרך, באתר ynet, 5 באוגוסט 2018