הנרי סקוט טיוק

הנרי סקוט טְיוּקאנגלית: Henry Scott Tuke;‏ 12 ביוני 1858 יורק, אנגליה13 במרץ 1932 קורנוול, שם), בוגר האקדמיה המלכותית לאמנויות, היה אמן שעסק באמנות חזותית, בעיקר כצייר אך גם כצלם.

הנרי סקוט טיוק
Henry Scott Tuke
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
לידה 12 ביוני 1858
יורק, אנגליה
פטירה 13 במרץ 1932 (בגיל 73)
קורנוול, אנגליה
לאום אנגלי אנגליהאנגליה
מקום לימודים בית הספר סלייד לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אימפרסיוניזם
הושפע על ידי אלפונס לגרוס, אדוארד פוינטר, Jean-Paul Laurens עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות All Hands to the Pumps, August Blue עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
(1893) "August Blue"
(1902) "Ruby, Gold and Malachite"
(1902) "Noonday Heat" בלי מכנסיים
(1902) "Noonday Heat" עם מכנסיים
"The Bathers"

עיקר עבודתו היה תחום האימפרסיוניזם ומוכרים במיוחד ציוריו המתארים עירום של נערים. בשל כך, ידוע טיוק כחלוץ בתחום אמנות הלהט"ב וההומואירוטיקה המודרנית.

ביוגרפיה ועבודה עריכה

חייו עריכה

טיוק נולד בעיר יורק שבאנגליה למשפחת קווייקרים ידועה. שורשי משפחת טיוק הם עתיקים ומגיעים עד לסר בריאן טיוק, שהחליף את תומאס מור בתפקיד יועצו של הנרי השמיני, מלך אנגליה. סב-סבו, ויליאם טיוק, ייסד בשנת 1792 את בית החולים הפסיכיאטרי ביורק, שהיה אחד מהמוסדות המודרניים הראשונים בתחום זה בצפון אנגליה. סבא רבא שלו, דודו וסבו היו גם הם פעילים חברתיים ידועים. אביו, דניאל הייק טיוק, היה רופא בתחום מחלות הנפש ופעיל למען מתן טיפול הולם לנפגעי נפש.

בשנת 1874 עברה משפחת טיוק ללונדון, שם נרשם הנרי לבית הספר לאמנות "סלייד" בלונדון (Slade School of Fine Art). לאחר שסיים את לימודיו עבר טיוק בשנת 1880 לאיטליה, ובין השנים 18811883 חי בפריז, שם למד עם צייר ההיסטוריה הצרפתי ז'אן-פול לורנס ופגש בצייר האמריקאי ג'ון סינגר סרג'נט, שעסק גם הוא בציורי עירום גברי.

במהלך שנות השמונים של המאה ה-19 הכיר טיוק את אוסקר ויילד ומשוררים וסופרים חשובים נוספים אשר רובם היו הומוסקסואלים (בעת ההיא נהוג היה לכנותם "Uranian"), אשר עסקו רבות ביצירתם בנעורים הגבריים. טיוק כתב את "הסונטה לנעורים" (Sonnet to Youth), אשר פורסמה בעילום שם במגזין "The Artist", וכן תרם מאמר למגזין "The Studio".[1]

טיוק שב לבריטניה ועבר להתגורר במושבת אמנים קטנה בניוליין שבקורנוול, שכללה את וולטר לנגלי, אלברט שוולייר טיילר ותומאס קופר גוטש, שהפך לחברו הטוב. אמנים אלה קרויים בפי היסטוריונים של האמנות "אסכולת ניוליין" (Newlyn School). בשנת 1885 עבר טיוק לפאלמות' (Falmouth), עיר דיג כפרית ומרוחקת בקורנוול, שבה שרר אקלים נוח, שהתאים יותר לפעילות נודיסטית מאשר באזורים אחרים בבריטניה. הוא רכש סירת דיג והסב אותה לסטודיו לאמנות ובית מגורים. על הסירה יכל לספק בפרטיות את תשוקתו לציור נערים, שאותם הציג לרוב שוחים ומשתעשעים על סירות או על חוף הים, בדרך כלל בעירום מלא או חלקי. טיוק צייר בנוסף גם ציורים בעלי נרטיב היסטורי, כאלה שיהיה קל יותר למכור. בציורים אלה הוא הציג את המודלים בעירום בקונטקסט מיתולוגי, אך הם לא זכו להערכה מצד מבקרי האמנות.

החל משנות ה-90 של המאה ה-19 נטש טיוק את נושא המיתולוגיה והתמקד בציורי חיי היום-יום של ילדים ונערים מקומיים בקרבת החוף בסגנון נטורליסטי יותר. השימוש שלו בצבעים הפך משוחרר יותר, והוא החל להשתמש בצבעים בולטים, נועזים וחדשניים יותר. אחד מציוריו הבולטים ביותר מתקופה זו (18931894) הוא "August Blue", הבוחן ארבעה נערים רוחצים בים מסירת דיג. האמנית האנגלייה לינדזי סמינגטון (18721942), שהייתה חברה טובה של טיוק, דגמנה עבורו את דמות הנער הבלונדיני הנתלה על הסירה מהמים.

טכניקה אומנותית וקבלת עבודתו עריכה

מבחינה טכנית העדיף טיוק משיכת מכחול גסה ובולטת, בעוד אמני התקופה והמבקרים העדיפו עדינות וגימורים רכים. היה לו חוש מעולה לצבע, והוא הצטיין בתיאורי אור השמש הטבעי העדין שאופייני לקיץ האנגלי. אף על פי שניכר כי ציוריו של הנרי סקוט טיוק כוּונו לגברים הומוסקסואלים שמצאו פיתוי בעירום הנערי, הם מעולם לא הציגו מיניות באופן מפורש: איברי-המין של הדמויות בציורים מוצנעים כמעט תמיד, לרוב אין ביניהם מגע ישיר, ובציורים רמזים לפעילות מינית. לטיוק הייתה חברות קרובה עם רבים מהנערים שהופיעו בציוריו, אך לא ידוע על קשרים מיניים שביסס איתם על רקע רומנטי או כספי.

טיוק התקשה למכור רבים מהציורים בגלל נושאם, למעט כאלה שנמכרו בקרב מעגל אספני אמנות הומוסקסואלים. יחד עם זאת, טיוק היה ידוע כצייר פורטרטים מוכשר, והוא החזיק סטודיו בלונדון שבו צייר את ההזמנות שקיבל לציורים אלה. מהידועים שבציורים אלה היה דיוקנו של תומאס אדוארד לורנס (הידוע בכינויו "לורנס איש עָרב").

על אף שנחשב לצייר נישה, זכה טיוק למוניטין; הוא הרוויח מספיק על מנת שיתאפשר לו לטייל אל מחוץ למדינה, והוא צייר בצרפת, איטליה והאיים הקריביים. בשנת 1900 נערך משתה לכבודו באגודה הפוליטכנית המלכותית של קורנוול. בשנת 1914 הוא נבחר לחבר האקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון. בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת, והוא נפטר בפאלמאות' בשנת 1929.

לאחר מותו עריכה

לאחר שמת טיוק נדמה היה כי נשכח, עד שבשנות ה-70 התגלו עבודותיו מחדש על ידי הדור החדש של אמנים ואספני אומנות להט"בים, ומאז הפך לדמות קאלט בקרב חוגי אמנות הלהט"ב, ומהדורות רבות של ציוריו התפרסמו ונמכרו בסכומים גבוהים מאוד במכירות פומביות.

הנצחה עריכה

מגורי הסטודנטים באוניברסיטת פאלמאות' (בעת שנבנו המגורים היה שמו של המוסד "אוניברסיטת פאלמאות' לאמנויות) קרויים על שמו של טיוק, כצייר וכתושב מפורסם של העיירה. בשנת 2007 נקרא על שמו בניין מגורים נוסף, באחת המכללות של אוניברסיטת לונדון.

תערוכות ופרסומים עריכה

במהלך השנה ה-150 להולדתו של הנרי סקוט טיוק נערכו תערוכות מיוחדות של עבודותיו. בנוסף, יצא ספר על אודותיהן בשם "Catching the Light: The Art and Life of Henry Scott Tuke" מאת קתרין וולאס, אשר ליווה את התערוכות:[2]

תאריכים שם התערוכה מקום
5/3/2008 - 12/7/2008 "Catching the light: the sunshine paintings of Henry Scott Tuke"[3] Falmouth Art Gallery
6/9/2008 - 27/9/2008 "Tall ships"
10/5/2008 - 12/7/2008 "Catching the Light: A Retrospective of Henry Scott Tuke" the Royal Cornwall Museum, Truro
7/6/2008 - 12/7/2008 "A Hidden Treasure Revealed: A selection of the works on paper by Henry Scott Tuke from the Royal Cornwall Polytechnic Society" the Royal Cornwall Museum, Truro
21/7/2008- 28/8/2008 "Catching the Light: The Art of Henry Scott Tuke" the Fine Art Society, New Bond Street

לקריאה נוספת עריכה

  • Emmanuel Cooper, The Life and Work of Henry Scott Tuke (with 35 colour and 25 monochrome plates), Heretic Books, 2003.
  • David Wainwright & Catherine Dinn, Henry Scott Tuke 1858-1929: Under Canvas (Sarema Press, 1991).
  • Youmans, Joyce M (2002). "Tuke, Henry Scott". glbtq.com. אורכב מ-המקור ב-2007-08-13. נבדק ב-2007-08-19.
  • Catherine Wallace Catching the Light: The Art and Life of Henry Scott Tuke 1858-1929, Atelier Books (2008) ISBN 1873830203
  • Catherine Wallace Henry Scott Tuke Paintings from Cornwall, Halsgrove (2008) ISBN 1841147052

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנרי סקוט טיוק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Studio: Art Journal, founded in 1893
  2. ^ Wallace, C. Catching the Light
  3. ^ "Catching the Light". Seasonal Exhibitions 2008. Falmouth Art Gallery. אורכב מ-המקור ב-2008-07-05. נבדק ב-2009-01-21.