הנרי ראולי בישופ

מלחין בריטי

סר הנרי ראולי בישופ (אנגלית: Sir Henry Rowley Bishop‏; 18 בנובמבר 1786 - 30 באפריל 1855) היה מלחין אנגלי. הוא התפרסם בשירו !Home! Sweet Home (למילים מאת ג'ון הווארד פיין), שמקורו באופרה הקומית שלו משנת 1823, "קלארי, או הנערה ממילאנו". הוא חיבר או ערך כ-120 יצירות דרמטיות, ביניהן 80 אופרות, אופרות קלות, קנטטות ובאלטים. בישופ כתב לכל התיאטראות החשובים בלונדון של זמנו - בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, התיאטרון המלכותי, תיאטרון דרורי ליין, ווקסהול גארדנס ותיאטרון היימרקט.

הנרי ראולי בישופ
Sir Henry Rowley Bishop
לידה 18 בנובמבר 1787
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1855 (בגיל 67)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מזרח פינצ'לי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לונדון רבתי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנה בישופ (18311839) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצירתו עריכה

האופרה הראשונה שלו, "הכלה הצ'רקסית" (1809) זכתה להצגה אחת ב"דרורי ליין", שאחריה נשרף התיאטרון והפרטיטורה אבדה. האופרות של בישופ נושאות דמיון רב יותר לסוגה המוקדמת, האנגלית במקורה, של האופרה באלאדה, או למחזות הזמר המודרניים מאשר לאופרה הקלאסית של אירופה הקונטיננטלית, המכילה רצ'יטטיבים. הסגנון והמתכונת שבהם כתב בישופ היו לטעמם של הקהל בתקופתו. "אלאדין" שלו (1827) מתואר לעיתים כיצירה המשמעותית ביותר שלו. היא נכתבה בהזמנת "דרורי ליין" כדי להתחרות ב"אוברון" של ובר בקובנט גארדן ותואמת יותר את הסגנון האירופאי הקלאסי - אם כי לא זכתה להצלחה בשעתה.

בישופ היה פרופסור למוזיקה, תחילה באוניברסיטת אדינבורו (1841) ואחר באוניברסיטת אוקספורד (1848); הוא היה בין מנהליה המקוריים של האגודה הפילהרמונית כשזו נוסדה ב-1813. הוא ניצח בקובנט גארדן ובקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית של לונדון.

בישופ התחתן פעמיים; הן הוא והן הנשים שנשא בזו אחר זו היו זמרים. כמה משיריו של בישופ ויצירות דומות שלו נמצאים עדיין ברפרטואר הווקאלי ואילו יצירותיו הגדולות יותר נשכחו מלב.

בישופ חיבר את המוזיקה לשורה של אופרות שייקספיריות בבימוי פרדריק ריינולדס בשנים שבין 1816 ל-1828.

בשנותיו המאוחרות פקדה אותו שערורייה, הוא נשא את אשתו השנייה, הזמרת אנה ריבייר שהייתה צעירה ממנו בעשרים וארבע שנים, בשנת 1831. ב-1839 נטשה ריבייר את בעלה ואת שלושת ילדיהם והסתלקה עם מי שהיה לה מאהב, נבלן ומלווה ניקולא-שארל בוקסה. (1789 - 1859). ריבייר עזבה את אנגליה ויצאה לסיור קונצרטים קבוע ברחבי העולם.[1]

בישופ קיבל תואר אבירות בשנת 1842, המוזיקאי הראשון שזכה בכבוד זה. אף כי במהלך חייו נהנה מהכנסות בלתי מבוטלות, במותו היה עני אביון. הנרי ראולי בישופ נולד ומת בלונדון ושם גם נקבר, בבית הקברות פינצ'לי.

יצירות חשובות עריכה

  • "אנג'לינה", 1804; אופרטה
  • "טאמרלן ובאייזט" 1806; בלט
  • "המטורף, או הגזלנים השווייצרים", 1810; אופרה
  • "אנדרטת הפליז", 1813; מלודרמה
  • "הטוחן ואנשיו", 1813; מלודרמה
  • "סאדאק וקאלאסטרדה, או מי השיכחה", 1814; אופרה
  • "אח ואחות", 1815; מופע בידור
  • "דצמבר ומאי", 81818; אופרטה
  • "לבו של מיד-לותיאן", 1819; דרמה מוזיקלית
  • "הקרב על בות'וול בריג", 18120; רומנסה מוזיקלית
  • "אנגלים בהודו", 1827; אופרה-קומיק
  • "ילוה, או היתום מרוסיה", 1829; דרמה מוזיקלית
  • "היום השביעי" 1833; קנטטת קודש

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנרי ראולי בישופ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Norman Gilliland, Grace Notes for a Year: Stories of Hope, Humor and Hubris From the World of Classical Music, Madison, Wisconsin, NEMO Productions, 2002; p.9.