הסבר מעגלי
הסבר מעגלי או הצדקה מעגלית היא קבוצת כשלים לוגיים בה ההנחה עליה נשענת המסקנה זקוקה להוכחה בדיוק כמו המסקנה עצמה. ההסבר המעגלי אינו כשל לוגי פורמלי, אלא פגם פרגמטי בוויכוח. המרכיבים שלו יכולים להיות תקפים מבחינה לוגית, כיוון שבהתאם לטענת אם-אז, אם ההנחה נכונה אז המסקנה חייבת להיות נכונה. אולם כל עוד ניתן תוקף לרישא, לא ניתן להסיק את הסיפא. לכן הסבר מעגלי לרוב נופל בגדר הנחה טעונת הוכחה.
ההסבר המעגלי מתקיימת לרוב בצורה של: "א' נכון כי ב' נכון וב' נכון כי א' נכון". הסבר מעגלי עלול להיות קשה לזיהוי אם מדובר בשרשרת ארוכה של טענות. לדוגמה: "א' נכון כי ב' נכון ; ב' נכון כי ג' נכון ; ג' נכון כי ד' נכון ; ד' נכון כי א' נכון".
דוגמאות עריכה
ד"ר דאגלס וולטון השתמש בדוגמה הבאה של הסבר מעגלי מוטעה:
הוא מציין שאף על פי שהטיעון תקף מבחינה לוגית, אין הוא יכול להוכיח כי ולינגטון נמצאת בניו זילנד משום שאין בהנחה ראיות שונות מן המסקנה, ולכן זהו כשל.
חוקרים נוספים מציגים דוגמאות דומות שעלולות יותר להטעות:
אמנם המשפט "כל מה שהוא פחות צפוף מהמים יצוף, כי כל מה שהוא פחות צפוף מהמים יצוף" נשמע מטופש, אבל "כל מה שהוא פחות צפוף מהמים יצוף, כי חפצים כאלה לא שוקעים" עלול להישמע כמו טיעון של ממש.
דוגמאות נוספות[1]:
- "מגיע לי ללכת לישון מאוחר יותר, אז את צריכה לתת לי להישאר בחוץ עד 22:00!"
- "התורה היא אמת, אז אסור לך לפקפק במילתו של ה'"
- "אתה צריך לחסוך מספיק כסף כדי לשלם את החשבונות שלך כל חודש, כי חשבונות צריך לשלם"
- "לגיטימי להרוס רכוש כשכועסים, כי אנשים כועסים נוטים להרוס דברים"
- "יש לו הרבה מה להסתיר, והכחשותיו רק מוכיחות את זה"
סוגי ההסבר המעגלי עריכה
ישנם מספר כשלי הסבר מעגלי. ביניהם:
- הסתמכות על המסתורין - שבו ההסבר המוצע לתופעה או עובדה הוא שתופעה זו אינה ניתנת להסבר.
- הסבר ריק - בו מוצע הסבר, אך מנגנון הפעולה שלו אינו בעל משמעות ברורה לבד מהיותו "מה שמסביר את התופעה". הסתמכות על מונחים כמו "גורל", "טבע הדברים", או "כך זה קרה" אופיינית לכשל זה.
- השערות מבטלות - בו מגנים על השערה אחת באמצעות העלאת השערה שנייה.
- בורות בלתי-מנוצחת
- הנחה טעונת הוכחה (פטיציו פרינקיפי)
- שאלה מתבקשת
- כשל מעגל קסמים
הערות שוליים עריכה
- ^ circular reasoning examples, Softschools