הפארק הלאומי גונונג מולו

פארק לאומי במלזיה

הפארק הלאומי גונונג מולומלאית: Taman Negara Gunung Mulu) נמצא במחוז מירי במדינת סאראוואק המלזית שבצפון האי בורנאו. הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2000, והוא נקרא על שם הר מולו, הנמצא בשטחו ואשר גובהו 2,376 מטרים. שטחו של הפארק הוא כ-528 קילומטרים רבועים.

הפארק הלאומי גונונג מולו
Taman Negara Gunung Mulu
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2000, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10
שטח האתר 52,864 קמ"ר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 52,864 קילומטר רבוע
מיקום
מדינה מלזיהמלזיה מלזיה
מיקום סראוואק, Marudi District עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 4°02′33″N 114°48′45″E / 4.0425°N 114.8125°E / 4.0425; 114.8125
www.mulupark.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפארק הלאומי גונונג מולו

פלורה ופאונה עריכה

בפארק יש 17 אזורי צמחייה שונים, והאזורים העיקריים הם יער גשם טרופי (40% מהשטח) ויער גשם ממוזג (20% מהשטח).

בפארק יש כ-3,500 מינים של צמחים וסקולאריים, כולל מספר רב של מינים אנדמיים הגדלים על מצע של אבן גיר. גונונג מולו נחשב לאחד האתרים העשירים בעולם מבחינת כמות עצי הדקליים, כיוון שגדלים בו 109 מינים ו-20 זנים.

במקום תועדו גם 80 מינים של יונקים ו-270 מינים של עופות, מתוכם 24 אנדמיים לבורנאו. מספר המינים בפאונת המערות, כולל בעלי החיים השוכנים בהן באופן קבוע, הוא כ-200. בפארק יש מספר רב של מיני זוחלים (55), דו-חיים (76), דגים (48) וחסרי חוליות (למעלה מ-20,000). יש בו גם כמות גדולה של מושבות עטלפים וסיסי מערות.

תיאור עריכה

 
צריחי הגיר המחודדים בפארק

חשיבותו של הפארק נובעת גם מהמאפיינים הקרסטיים שלו. בפארק נחקרו 295 קילומטרים של מערות כולל כמה מהמערות הגדולות ביותר בעולם. סוגי המערות הרבים נובעים מהתרוממות של לוחות טקטוניים בין תקופת הפליוקן לפליסטוקן. גילן של המערות הוא כ-2-3 מיליוני שנים והן מרוכזות באזור מלינאו וגונונג אפי. במערות שבפארק יש דוגמאות טובות לנטיפים העשויים מארגוניט וקלציט. מאפיין קרסטי נוסף בעל חשיבות הוא הצריחים, שהם גושי סלע בצורת להב שגובהם 50 מטרים, והם מזדקרים מתוך היער.

אחד המאפיינים הידועים של הפארק הוא אולם סאראוואק, שגודלו 600X415 מטרים וגובהו 80 מטרים. לפי מדריכי התיירים שבמקום, החלל מספיק גדול כדי להכיל את כל בזיליקת פטרוס הקדוש שבקריית הוותיקן או כמה מטוסי נוסעים מדגם בואינג 747. מערת האייל הסמוכה נחשבה, למשך שנים רבות, כמערה בעלת מעבר אחד הגדולה בעולם. מערות ידועות אחרות הן מערת בנאראט, מערת הצבי, מערת הרוח ומערת המים הצלולים. דרך המערות הללו נחשף נהר תת-קרקעי החוצה את הפארק.

מחקר ותיירות עריכה

הפארק התפרסם בזכות המערות ובזכות משלחות המחקר שטיפסו על ההרים כדי לחקור אותן ואת היערות שמסביבן, כאשר המשלחת הידועה ביותר הייתה זו מטעם החברה המלכותית לגאוגרפיה ששהתה באזור בין 1977 ל-1978. במשלחת זו היו חברים למעלה מ-100 מדענים בסך הכל.

כיום הפארק מציע למבקרים בו אפשרות לחקר מערות כפעילות אתגרית, או ביקור במספר מערות שהוכשרו לציבור הרחב, וכן מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות ומסלול הליכה על גשרים תלויים בין העצים שאורכו 480 מטר. ההנהלה מתמקדת בהגברת המודעות לחשיבות הפארק והסביבה הטבעית, באמצעות עידוד תיירות אקולוגית ופעילויות אחרות. בסמוך לפארק מלון יוקרתי בן 180 חדרים - "Royal Mulu Resort" היוצא דופן בשל מיקומו בלב יערות הגשם. הפארק מציע אפשרויות לינה צנועות יותר עבור כמה עשרות אורחים בלבד.

הפארק נמצא באזור קשה לגישה, ואין כביש בינו למרכזים עירוניים באזור. מרבית המבקרים מגיעים באמצעות טיסה לשדה התעופה של הפארק, בעיקר מנמל התעופה של העיר מירי. ניתן להגיע למקום גם באמצעות סירות נהר.

קישורים חיצוניים עריכה