הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה

הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה
International Astronautical Federation
	סמליל הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, המוטו: אסטרונאוטיקה לקידום האנושות
	מפה עם מדינות המארחות את חברי הפדרציה בכחול
שפה רשמית	אנגלית
מדינה	צרפת
מטה הארגון	פריז, צרפת
מקום פעילות	עולמית
מייסדים	אויגן סאנגר
חברים	397 מ - 68 מדינות
תקופת הפעילות	1951–הווה (כ־73 שנים)
	iafastro.org

הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה (באנגלית: The International Astronautical Federation) היא ארגון בינלאומי העוסק בנושאי חלל, ומהווה התאגדות וולונטרית של סוכנויות חלל, תעשיות חלל ומכוני מחקר מרחבי העולם. זהו האיגוד המרכזי והחשוב בעולם העוסק במדעי החלל ובטכנולוגיות חלל. הפדרציה הוקמה בשנת 1951, ומשרדיה ממוקמים בפריז.

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה פועלת לקידום העיסוק בתחום החלל לתועלת האדם, לקידום המדע והטכנולוגיה, ולשיתוף פעולה בין מדינות שונות החברות בה.

בין פעולותיה ניתן למנות את קונגרס החלל הבינלאומי השנתי, סדנאות בינלאומיות בנושאים מוגדרים, עבודה בשיתוף משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, קידום פרויקטי חלל חינוכיים ברחבי העולם, והוצאה לאור של פרסומים שונים בתחום חקר החלל. הפדרציה מקיימת ארגוני משנה (ראו להלן) ופעילויות שונות להגברת המודעות לחשיבותו של חקר החלל לתועלת האנושות.

מספר ארגונים וחברות מישראל חברים בפדרציה: האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל (משנת 1958), סוכנות החלל הישראלית (משנת 2000), התעשייה האווירית לישראל וחברת רפאל (משנת 2011), מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל (2013-2018), מכון אשר לחקר החלל מהטכניון (משנת 2014), ואוניברסיטת בן-גוריון (משנת 2020). בסוף 2019 נבחרה ד"ר דגנית פייקובסקי לכהן כסגנית נשיאת הפדרציה העולמית, מטעם סוכנות החלל הישראלית^[1].

פרסים המוענקים על ידי הפדרציה עריכה

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה מעניקה מדי שנה פרסים אחדים, ובהם:

האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה עריכה

סמל האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

אקדמיה בינלאומית לאסטרונאוטיקה ומדעי החלל הוקמה על ידי הפדרציה, והיא פועלת לקידום המחקר בתחומי האסטרונאוטיקה ברחבי העולם. האקדמיה מוציאה לאור את כתב העת Acta Astronautica, הנחשב בעיני רבים העוסקים בתחום החלל ככתב העת המדעי החשוב ביותר בתחומו. האקדמיה מונה מעל 1,000 אנשי אקדמיה מרחבי העולם. נשיא האקדמיה הראשון היה תיאודור פון קרמן. לזכרו מוענק פרס פון קארמן.

האקדמיה מקיימת מחקר מתמיד בנושאים הבאים, באמצעות ועדות וקבוצות מחקר (רשימה חלקית):

המכון הבינלאומי לחוק החלל עריכה

סמל המכון הבינלאומי לחוק החלל

מכון מחקר זה הוקם על ידי הפדרציה בשנת 1960 על מנת להוות מסגרת מוסכמת לליבון סוגיות הקשורות בחלל ובחוק הבינלאומי. מדי שנה מתקיים קונגרס של מכון זה, כחלק מקונגרס החלל הבינלאומי. תחרות בינלאומית מתקיימת במסגרת הכנס השנתי של המכון הבינלאומי לחוק החלל ובמרכזה משפט מבוים, העוסק בנושאים מגוונים מתחום החלל ויישום החוקים והדינים השונים הקשורים בו.

קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי עריכה

מדי שנה מתקיים כינוס בינלאומי המוקדש לנושאי חלל מגוונים, דוגמת פיתוח משגרים, חלליות מחקר, התיישבות קבע בחלל, חוק החלל, טכנולוגיות מתקדמות בחלל ועוד. הקונגרס נערך מדי שנה במדינה אחרת. בשנת 1994 נערך הקונגרס בירושלים. ב-1992 שולב הקונגרס עם הכינוס הדו-שנתי של COSPAR (ארגון הגג של חקר החלל) והוכרז כקונגרס החלל העולמי ונערך בוושינגטון. הקונגרס השני מסוג זה נערך ביוסטון, בשנת 2002. בשנת 2012 התקיים הכינוס בנאפולי, איטליה, בשנת 2013 נערך בבייג'ינג, וב-2014 התקיים בטורונטו, קנדה. עם השנים הכנס גדל ובשנת 2014 השתתפו בו למעלה מ-3,400 איש, ונתקבלו יותר מ-2,500 מאמרים. בשנת 2015 התקיים הכינוס בירושלים בשנית.