הפועל חיפה (כדורגל)

הפועל חיפה
מידע כללי
כינוי	הכרישים
תאריך ייסוד	24 באפריל 1924
אצטדיון	אצטדיון קריית אליעזר, חיפה (תכולה: 14,000)
בעלי הקבוצה	יואב כץ
יו"ר	אפרים גבאי
ליגה	ליגת העל
תארים
מספר אליפויות	1 (1999)
מספר גביעים	3
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

הפועל חיפה הוא מועדון כדורגל מהעיר חיפה. המועדון הוקם בשנת 1924, והיה הראשון שהשתייך לאגודת "הפועל" בארץ. מועדון הכדורגל זכה פעם אחת באליפות המדינה בעונת 1998/1999, בה אימן אותה אלי גוטמן, זכה שלוש פעמים בגביע המדינה בעונות 1962/1963, 1965/1966 ו-1973/1974, ופעמיים בגביע הטוטו: בליגת העל בעונת 2000/2001 ובליגה השנייה בעונת 1986/1987. הקבוצה ידועה בכינוי "הכרישים", שניתן לה בימים שהיה רובי שפירא בעליה. אצטדיונה הביתי הוא קרית אליעזר המכיל כ-14,000 מקומות ישיבה, ומאמנה בעונת 2011/2012 הוא טל בנין. מדי הקבוצה במשחקי הבית כוללים חולצות אדומות ומכנסיים אדומים או שחורים, ובמשחקי החוץ חולצות לבנות ומכנסיים שחורים.

היסטוריה

השנים הראשונות

ראשיתו של מועדון הכדורגל של הפועל חיפה הינו בהתארגנות מקומית שהחלה בחיפה בראשית 1924. ההתארגנות כללה מספר גורמים הקשורים בתחום הספורט בעיר וכן גורמים הקשורים בתנועות הפועלים וההסתדרות. מטרתם הייתה להקים מועדון כדורגל ראשון בארץ ישראל אשר יהיה מועדון פועלים כפי שמקובל בעולם. ישנן גרסאות רבות בדבר צורת ההקמה של המועדון, אולם הגרסה המקובלת ביותר הינה הגרסה לפיה במהלך חול המועד פסח של שנת תרפ"ד, ב-24 באפריל 1924, נערכה בבית בשכונת הדר בחיפה ישיבת היסוד של המועדון. בישיבה השתתפו 36 נציגי הגורמים השונים המעורבים ביסוד המועדון. את התארגנות הובילו יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני.

ב-1 במאי 1924, חג הפועלים, נערך המשחק הראשון של הפועל חיפה בו ניצחה הפועל 1-3 קבוצה שהורכבה מעובדי הרכבת בחיפה. במהלך השנים הראשונות שלאחר היוסדו של המועדון שיחקה הקבוצה מספר רב של משחקי ידידות כנגד קבוצות שונות מהארץ, מאירופה ומהמזרח התיכון, זאת מאחר שבאותה תקופה טרם נוסדה ההתאחדות לכדורגל ולכן לא נערכו משחקים במסגרות רשמיות.

בראשית דרכה הייתה הפועל חיפה כלולה בהתאגדות "מכבי" שהייתה אגודת הספורט היחידה בארץ ישראל בתקופה. כשנתיים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מרכז "מכבי" ומייסדי המועדון הובילו, בשיתוף עם מספר קבוצות פועלים נוספות מרחבי הארץ, את הקמת מרכז "הפועל" שצורף להסתדרות והפך במרוצת השנים למרכז הספורט המוביל בישראל. בעקבות כך נוסדו ברחבי הארץ מועדוני הפועל נוספים.

בשנת 1928 נוסדה "ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל" והחלו לראשונה בארץ משחקים רשמיים במסגרת הגביע וארבע שנים לאחר מכן החלו גם משחקי הליגה. הפועל לא זכתה להצלחות רבות בשנים הללו, אך הייתה אחת מן הקבוצות המובילות בליגה. אף על פי כן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנת 1932 לגמר הגביע, הראשון בתולדותיה, נגד נבחרת המשטרה הבריטית. השופט במשחק היה בריטי, וכמה מן ההחלטות שנתקבלו על ידו היו שנויות במחלוקת. במהלך המשחק במצב של 1-0 להפועל משער של יונה שטרן, ובעקבות כמה מהחלטות השיפוט שנדמו בעיני שחקני חיפה כחד צדדיות ולא הוגנות, נגנב הגביע על ידי אחד משחקני הקבוצה. בעקבות המקרה הוחלט על הפסד טכני לחיפה. באותה שנה גם הגיעו 5 משחקני הקבוצה לנבחרת ארץ ישראל: יוליוס קליין, יונה שטרן, גדליהו פוקס, יהושע ברשדסקי ויעקב ברעייר.

לאחר קום המדינה

לאחר תום מלחמת העצמאות שבה הפעילות הספורטיבית בישראל בהדרגה לשגרה. בשנת 1950 שבה הליגה לפעילות סדירה ובעונתה הראשונה של הליגה תחת ריבונות מדינת ישראל סיימה הפועל במקום השלישי לאחר שתי הקבוצות התל אביביות. בשנת 1952 חודשו משחקי גביע המדינה. שנות החמישים היו המשך ישיר לתקופה שלפני קום המדינה בה הייתה הפועל קבוצה מובילה אך לא זכתה בתארים.

שנות השישים והשבעים

הפועל חיפה הייתה חלשה בתחילת שנות ה-60. את עונת 1962-1963 סיימה הקבוצה במקום הלפני אחרון והייתה אמורה לרדת לליגה השנייה. אולם, בשל חשדות להטיית משחקים, הוחלט על הקפאת הירידות באותה עונה (לטענת רבים הדבר נעשה בשל קשרי ראשי מרכז הפועל בהתאחדות לכדורגל). אך מהעונה הזאת החלה עליה משמעותית ביכולת הקבוצה, בעיקר בשל עליה של מספר שחקנים בולטים ממחלקת הנוער של המועדון לקבוצה הבוגרת. כך החלה התקופה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה; ב-1963, אותה עונה בה הייתה אמורה לרדת ליגה, זכתה הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון 0-1 על מכבי חיפה בגמר. בכל העונות שלאחר מכן סיימה הקבוצה בחצי העליון של טבלת הליגה והעפילה פעמיים נוספות לגמר הגביע. בשנת 1964 הפסידה בגמר למכבי תל אביב ובשנת 1966 זכתה בגביע לאחר ניצחון על שמשון תל אביב‏^[1]. השחקנים הבולטים בקבוצה באותן שנים היו: אבא גינדין, יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך ורובי יאנג. שחקנים אלו היו מהשחקנים הבולטים בכדורגל הישראלי בשנות ה-60 ושנות ה-70 ושיחקו בנבחרת ישראל על בסיס קבוע, רובי יאנג אף שימש כקפטן נבחרת ישראל בשנים הללו.

בשנת 1974 זכתה הפועל חיפה בגביע המדינה שוב. באותן שנים החלו שחקני תור הזהב של המועדון לפרוש ולעזוב את המועדון. בשנת 1977 הדהימו את הכדורגל הישראלי יצחק אנגלנדר ויוחנן וולך שעזבו את המועדון ועברו ליריבה העירונית, מכבי חיפה, בעקבות הניהול הגרוע במועדון. למרות שבשנת 1975 סיימה הקבוצה את הליגה כסגנית האלופה, בתקופה זאת החלה ירידה ברמת הקבוצה שהקדימה את ההדרדרות הגדולה של שנות ה-80.

שנות ה-80: הנפילה

בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה. עד אז הייתה הקבוצה אחת מ-3 מועדונים (ביחד עם מכבי תל אביב והפועל תל אביב) שלא ירדו מעולם מהליגה הראשונה. בכך החל העשור הגרוע בתולדות המועדון. פיטר לורימר, מגדולי השחקנים של קבוצת הפאר האנגלית לידס יונייטד התמנה למאמן הקבוצה בעונת 1985/1986 אולם גם הוא לא יכל להושיע, ועזב כעבור מספר חודשים. המשבר הכלכלי הגדול בהסתדרות הוביל למשבר פיננסי וניהולי במועדון שלקראת סוף העשור היה על סף פשיטת רגל. בהנהלת המועדון נוצר ואקום ניהולי ומנהלי המועדון התחלפו חדשות לבקרים. בסוף שנות ה-80 לקחו 3 שחקני עבר של הקבוצה, יצחק אנגלנדר, אבי קאופמן ואפרים גבאי, את זכויות הניהול של המועדון במסגרת עמותה חיצונית להסתדרות, בתקוה להוציא את המועדון ממצב של כמעט פשיטת רגל, אך בהיעדר מקורות מימון המשיך המשבר הכלכלי במועדון.

שנות ה-90: עידן שפירא

בשנת 1992 העפילה הפועל חיפה לליגה הראשונה בפעם השנייה. את העונה ההיא ליוו שמועות בדבר איש עסקים אלמוני אשר פרש את חסותו על המועדון. עם הזמן התברררו השמועות כנכונות והתבררה זהותו של האלמוני: רובי שפירא, איש עסקים אשר עשה את מירב הונו בעסקי הדיג בניגריה. שפירא הזרים כספים רבים לקופת המועדון שהצילו את המועדון מקריסה. בכספים אלה נרכשו שחקנים מובילים רבים, אך הקבוצה לא הגיעה לכל הישג בולט ואף הייתה בסכנת ירידה. בעקבות שורת הפסדים ארוכה בעונת 1993/1994 החליט שפירא להפוך את חסותו על המועדון לבעלות עליו, והוא רכש אותו מידי הסתדרות. בשנים הראשונות תחת בעלותו של שפירא הובאו לקבוצה שחקנים ומאמנים מהטובים בארץ, אך הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים ולהגשים את החלום הגדול במועדון: חלום האליפות.

עונת 1998/1999: האליפות

בעונת 1997/1998 הצליחה הפועל חיפה לסיים במקום השלישי תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן. בראשית העונה שלאחר מכן סומנה הקבוצה כקבוצת צמרת אך לא כמועמדת לאליפות. אף על פי כן החלה הקבוצה את העונה בסערה ולאחר שורת ניצחונות מרשימים מצאה עצמה הקבוצה במקום הראשון בטבלה בפער גדול על כל שאר הקבוצות. הפועל בלטה בצורת המשחק הטקטית והיעילה שלה שאף גרמה ללא מעט גורמים להעביר ביקורת על צורת המשחק של הקבוצה, שכונתה "גרמנית". עם הזמן רק הלך וגדל הפער בין הפועל חיפה לשאר הליגה, כשהקבוצה במקום השני מתחלפת אחת לכמה זמן.

ביום שבת ה-8 במאי 1999 התמודדה הפועל חיפה באצטדיון קריית אליעזר במסגרת המחזור ה-27 של הליגה הלאומית (אז הראשונה) כנגד הקבוצה שערב המחזור דורגה במקום השני, מכבי תל אביב. בסיום המשחק, בו ניצחה הפועל חיפה 2-3 (צמד של אורן זיתוני ואורן נסים), הוכתרה הפועל חיפה כאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה.

שנות ה-2000: מות שפירא, הפירוק והירידה לליגת המשנה

בעונה שאחרי עונת האליפות, 1999/2000 הקבוצה איכזבה עת סיימה במקום ה-7 בלבד בליגת העל, זאת על אף שלמראית עין הקבוצה התחזקה עם בואם של השחקנים דוד אמסלם, ניר סביליה ועמיר תורג'מן. את הקבוצה עזבו שניים משחקני המפתח בעונת האליפות: לירון בסיס עבר למכבי תל אביב ונג'ואן גרייב עבר לאסטון וילה. בעונת 2000/2001 הוחלף מאמן "האליפות" אלי גוטמן, ובמקומו הגיע גיא לוי שהביא עימו 4 זרים: אלין מינטואן, אולג יילשב, מיכאל אניצ'יץ' וויקטור פאצ'ה שהצטרפו לדימיטרי אולינוב הוותיק. הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-3 אחרי 2 ניצחונות בדרבי החיפאי מול מכבי (3:0 ו-3:1), ו-3 ניצחונות על האלופה היוצאת הפועל תל אביב (3:1, 1:0 בחוץ ו-2:0 בבית).

בקיץ של שנת 2001, לאחר הזכייה באליפות, פורסם כי שפירא החליט להפחית את השקעתו במועדון בצורה משמעותית. תקציב המועדון צומצם, עסקאות רכש שהיו מתוכננות בוטלו והשחקנים המובילים שוחררו. עם הזמן התברר כי מצבו הכלכלי של שפירא הדרדר וכי הוא נתון בחובות ועסקיו על סף פשיטת רגל. נכסי המועדון ובהם כרטיסי השחקן של כמה מהשחקנים הבולטים בקבוצה שועבדו לחברת דיג הולנדית לה היה חייב שפירא כספים. מצבו הכלכלי של שפירא הלך והתדרדר במהירות. ביום שישי, ה-14 בדצמבר 2001, התאבד שפירא ביריה מרובהו האישי בביתו שבניגריה. מיד לאחר התאבדותו, פסק בית המשפט בחיפה כי הפועל חיפה תועבר לאחריות של מפרקים זמניים. בסיום אותה עונה ירדה הקבוצה לליגה השנייה. במשך כמעט שלוש שנים נוהל המועדון על ידי 3 מפרקים זמניים מטעם בית המשפט שהצליחו להחזיק את הקבוצה בליגה השנייה ובמקביל לחפש רוכשים פונטציאלים למועדון. בשנת 2004, לאחר שהעפילה הקבוצה חזרה לליגה הראשונה, נרכש המועדון על ידי יואב כץ, איש עסקים ישראלי המתגורר בארצות הברית. הקבוצה נשרה בסיום העונה לליגה הלאומית, שם נשארה למשך 4 עונות.

העלייה לליגת העל

בעונת 2008/2009, תחת שרביטו של המאמן שלומי דורה, עלתה הקבוצה לליגת העל שישה מחזורים לסיום העונה ומרחק של יותר משמונה עשרה נקודות מהמקום השישי בעונה של חמש עולות. במחזור ה-31 הובטח המקום הראשון ואליפות הליגה הלאומית לאחר ניצחון 1-2 על הפועל באר שבע, אך ההתאחדות לכדורגל החליטה לפסוק הפסד טכני להפועל חיפה במשחקה מול בני לוד בגין שיתוף שחקן שלא כחוק. במחזור האחרון סיימה הפועל חיפה בתיקו מאופס מול הפועל רמת גן והבטיחה לעצמה בפעם השנייה את אליפות הליגה הלאומית. הפועל חיפה סיימה את העונה בלי לרדת מהמקום הראשון, והיא מוקמה שם מאז המחזור הראשון. בעונת 2009/2010, אחרי היעדרות של ארבע עונות מליגת העל, סיימה הפועל חיפה במקום ה-11 בליגת העל (מתוך 16), וזאת אחרי שהבטיחה את הישארותה במחזור ה-33 (מתוך 35) בניצחון ביתי 0-1 על הפועל רעננה במסגרת הפלייאוף התחתון של ליגת העל. שנה לאחר מכן,בעונת 2010/2011,המאמן ניצן שירזי הגיע להפועל חיפה במקום דורה שפוטר.בעונה זו היה שיפור משמעותי במצב הקבוצה,כאשר היא חדלה מלהאבק על הישארותה בליגה והתברגה במרכז הטבלה.בסיום 30 המחזורים הראשונים הפועל חיפה סיימה במקום ה-7,כאשר באותו מחזור נקבע שתשחק בפלייאוף האמצעי ולא בפלייאוף העליון,לאחר שיריבתה העירונית מכבי חיפה הפסידה למכבי נתניה שעלתה למקום השישי.

ליגת האלופות וגביע אופ"א

להפועל חיפה הופעות בזירה הבינלאומית: הפועל חיפה הייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שהמעפילה לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות של אירופה (2000). הקבוצה עברה בסיבוב המוקדמות השני את בשיקטאש הטורקית לאחר תיקו 1-1 באיסטנבול (רוסו לחיפה) ו-0-0 בגומלין בקריית אליעזר, אולם הפסידה לקבוצה הספרדית ולנסיה בסיבוב המוקדמות השלישי בתום ניצחון 2-0 כפול של ולנסיה בשני המפגשים.

בסיבוב הראשון בגביע אופ"א פגשה הפועל חיפה את קלאב ברוז' הבלגית בקריית אליעזר. הפועל חיפה ניצחה 1-3 מצמד של עמיר תורג'מן ושער של ניר סביליה. בגומלין בבלגיה עלתה הפועל חיפה ליתרון 0-1 משער מהיר של ג'ובאני רוסו. ברוז' הצליחה להפוך ל-1-3; בדקה ה-75 תורג'מן הצליח לצמק ל-2-3 בתוספת הזמן ברוז' כבשה שער נוסף, ניצחה 2-4, אולם הפועל חיפה עברה לסיבוב השני שכן יחס שעריה בסיכום שני המשחקים היה עדיף; הפועל חיפה הייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השני בגביע אופ"א (2000).

בסיבוב השני של גביע אופ"א פגשה הפועל חיפה את אייאקס אמסטרדם ההולנדית. במשחק הראשון בישראל, הפסידה הפועל חיפה 3-0. בגומלין באמסטרדם גברה חיפה על ההולנדים 0-1 (ג'ובאני רוסו). קודם לכן במהלך המשחק החטיא רוסו בעיטת עונשין מ-11 מטרים. בשיאה דורגה הקבוצה במקום ה-159 בדירוג הקבוצות האירופאיות.

היריבות העירונית עם מכבי חיפה

ערך מורחב – הדרבי של חיפה

לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל חיפה ומכבי חיפה, ישנה היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות אשר נמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה התבססה היריבות העירונית בחיפה על המתח בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני-גבוהה - פועלים בתעשיות השונות בחיפה בצוותא עם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך, כיום בשני מחנות האוהדים אפשר למצוא בעלי דעות ואידאולוגיות מגוונות.

בשנים האחרונות הטשטשו ההבדלים בין מחנות האוהדים, בעיקר בשל ההצלחות הרבות של מכבי חיפה, שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. רבים מאוהדי הפועל מתגוררים באזור הקריות (קריית חיים, קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק).

הפועל חיפה בתרבות הפופולרית

חרף היותו מועדון קטן נהנה הפועל חיפה מהתייחסויות רבות בתרבות הפופולרית. הדמויות הראשיות בסרטו של ערן ריקליס משנת 1999 צומת וולקן הן אוהדות הפועל חיפה ואחת הדמויות בסרט היא של שחקן בקבוצה. הנהלת המועדון שיתפה פעולה עם הפקת הסרט כשחלק מהסצנות צולמו באצטדיון הקבוצה בקרית חיים וחלק אנשי המועדון אף השתתפו בסרט כניצבים. דמות של אוהד הקבוצה מופיעה גם בסרט כנפיים שבורות. בספרות ניתן למצוא התייחסות למועדון בספרים: "שואה שלנו", "לך לעזה", "תשליך" וכן בקובץ הסיפורים הקצרים על כדורגל "ההולנדי של עכו".

סגל השחקנים הנוכחי

מס' עמדה שם 1 שוער טברטקו קאלה 2 בלם מרקו קארטלו 3 קשר עובדייה חטאב 4 קשר ליאור ז'אן 5 בלם אור לגריסי 6 קשר רועי שוקרני 7 חלוץ סטפן דנקוביץ' 8 קשר הישאם כיוואן 9 קיצוני אמיר אבו ניל 10 חלוץ דראגן צ'ראן 11 חלוץ אלון בוזורגי 12 מגן מועיין חלאילה 13 מגן אייל טרטצקי (קפטן) 15 קשר חנן ממן

מס' עמדה שם 16 חלוץ אלי אלבז 17 מגן שרון לוי 18 קשר גל אראל 19 קשר עאהד עזאם 20 קשר רן אבוקרט 21 בלם אושרי רואש (קפטן משנה) 22 שוער ניב אנטמן 23 קשר עלי חטיב 24 קשר מיכאל זנדברג 25 בלם גולן חרמון 26 קשר יוסי דורה 27 חלוץ יובל אבידור 28 קשר מאור אוחיון 29 חלוץ ולדימיר גלושצ'ביץ' 30 שוער רן קדוש

תארים

• אליפויות (1)
  • 1998/1999
• גביעי מדינה (3)
  • 1962/1963, 1965/1966, 1973/1974
• גביע העשור (1957/1958)
• גביע הטוטו: 2 (1 ליגת העל ו-1 הליגה הארצית)

שחקנים בולטים ששיחקו בהפועל חיפה

שחקני בית: יצחק אנגלנדר (קשר), גיורא אנטמן (שוער), אורי וינברג (בלם), טל בנין (קשר), רובי יאנג (חלוץ), ויקטור יאנג (חלוץ), אלי לוונטל (קשר), מאיר בן מרגי (מגן שמאלי), גיל ורמוט (קשר), רמי עזיז (מגן).

שחקני רכש: דודו אוואט (שוער), בני אלון (חלוץ), רן בן שמעון (בלם), אבא גינדין (מגן), אברהם גינצבורג (חלוץ), נג'ואן גרייב (מגן), יוחנן וולך (בלם), בנימין (בומה) וינברג (שוער), אורן זיתוני (קשר), אלון חלפון (בלם), עופר טלקר (מגן), שלמה לוי (חלוץ), ראובן עטר (קשר), דב עצמון (בלם), עמיר תורג'מן (חלוץ), הישאם זועבי (חלוץ), אורי גרופר (מגן), נצח מסובי (חלוץ), דני מלכין (מגן), נמרוד רוזלס (קשר), דני ניראון (חלוץ), רונן חרזי (חלוץ), אורן ניסים (חלוץ), לירון בסיס (חלוץ).

שחקנים זרים: דמיטרי אוליאנוב (קשר ), מיכאל אניצ'יץ' (קשר ), ג'ף טוטואנה (חלוץ ), קרלוס אולראן (בלם ), גוראן מילנקו (קשר ), אלין מינטואן, ג'ובאני רוסו (קשר ), ויקטור פאצ'ה (חלוץ ).

• ראו גם רשימת שחקני הפועל חיפה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית

מאמני עבר

מאמני הקבוצה בעבר עד היום

שם מדינה שנת התחלה שנת סיום אגון פולאק 1949 1950 שלמה פוליאקוב 1950 1951 גזה פוקס 1951 1952 שמעון שנהר 1952 1953 דז'ה פרקש 1953 1954 פאל יאבור 1954 1956 אלי פוקס 1956 1957 זלטקו צי'יקובסקי 1957 1960 דוד שויצר 1960 1962 דוד פרקש 1962 1962 דמטיר דמיטרוב 1962 1963 מינדה יובאנוביץ 1963 1967 מייק דה יונג 1967 1968 מינדה יובאנוביץ 1968 1969 מייק דה יונג 1969 1970 בונדי גלנץ 1970 1971 אובה קלימצבסקי 1971 1972 ג'וני הרדי 1972 1972

שם מדינה שנת התחלה שנת סיום אובה קלימצבסקי 1972 1973 יעקב גרונדמן 1973 1975 נחום סטלמך 1975 1977 אורי וינברג 1977 1979 מרדכי שפיגלר 1979 1980 אורי וינברג 1980 1981 מרדכי שפיגלר 1981 1981 יצחק אנגלנדר 1981 1983 שייע פייגנבוים 1983 1984 אהרון גשגורן 1984 1985 פיטר לורימר 1985 1986 רחמים סלע 1986 1987 יצחק שום 1987 1988 רוני דורה 1988 1989 יצחק אנגלנדר 1989 1991 רוני דורה 1991 1993 רובי יאנג 1993 1994 רוני דורה 1994 1994

שם מדינה שנת התחלה שנת סיום אמציה לבקוביץ' 1994 1994 דרור קשטן 1994 1995 אברהם גרנט 1995 1996 ויקו חדד 1996 1996 איבן קטליניץ' 1996 1997 אלי גוטמן 1997 2000 גיא לוי 2000 2002 שייע פייגנבוים 2002 2002 אלי גוטמן 2002 2003 רפי כהן 2003 2003 רוני דורה 2003 2004 ברוך ממן 2004 2004 ניר לוין 2004 2005 רן בן שמעון 2005 2006 שלומי דורה 2006 2010 ניצן שירזי 2010 2011 טל בנין 2011 -

לקריאה נוספת

• ד"ר יעקב סובוביץ', ד"ר חיים קאופמן, גליל גלסברג, יוסף גלזר: "הפועל חיפה - סיפורה של אגודה", הוצאת ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, 2007.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפועל חיפה

• האתר הרשמי של הפועל חיפה
• דף הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• אשר גולדברג, הולדת הפועל חיפה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 7 באפריל 2011
• אשר גולדברג, גביע העשור של הפועל חיפה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 8 בספטמבר 2011
• מוזיאון הפועל חיפה

הערות שוליים

ליגת העל בכדורגל - עונת 2012/2013
עירוני קריית שמונה • הפועל תל אביב • בני יהודה • מכבי נתניה • מכבי חיפה • מכבי תל אביב • מ.ס. אשדוד בני סכנין • בית"ר ירושלים • הפועל עכו • עירוני ניר רמת השרון • הפועל חיפה • הפועל באר שבע • הפועל רמת-גן