הפלה מלאכותית

הפסקת הריון מכוונת

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי. אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים נקרא הפלה טבעית, ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא מות עובר תוך רחמי.

הפלה מלאכותית
Abortus
תחום מיילדות
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/252560 
DiseasesDB 4153
MeSH D000028
MedlinePlus 002912
סיווגים
ICD-10 O04
ICD-11 JA00 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיבות להפלה מלאכותית עריכה

ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם:

דרכים לביצוע הפלה מלאכותית עריכה

כבר בימי קדם היו ידועות שיטות הפלה מלאכותית, אם כי הסיכון שבהן היה רב. הדרכים לביצוע הפלה היו החדרת מכשירים חדים, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ואף שיקויים (סמים) שהיו אמורים לבצע הפלה.

כיום יש מספר טכניקות ביצוע הפלה מלאכותית, שבחירה ביניהן מושפעת בעיקר מגיל ההיריון. ההליך הרפואי מתבצע בדרך כלל במרפאת הפלות.

טיפול תרופתי עריכה

  ערך מורחב – הפלה תרופתית
עד לשבוע השביעי של ההיריון (49 יום), ניתן להפסיק את ההיריון באמצעות טיפול תרופתי כדוגמת מיפפריסטון (מיפג'ין) + מיזופרוסטול (ציטוטק).[4]

בישראל ניתן לקבל טיפול תרופתי להפסקת היריון בבית חולים או במרפאה פרטית מאושרת, לאחר אישור של ועדה להפסקת היריון.[5] הליך זה מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, נוטלת האישה 3 כדורים של מיפפריסטון (מיפג'ין), החוסמים את פעולת ההורמון פרוגסטרון שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאישה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האישה שבה לבית החולים לאשפוז יום, במהלכו היא נוטלת שני כדורים של מיזופרוסטול (ציטוטק) שמכילים פרוסטגלנדין. כדורים אלו גורמים לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. ההליך אינו פולשני ופחות טראומטי לגוף מגרידה. הוא אינו כרוך בהרדמה מלאה. האישה עשויה לסבול מבחילות וכאבי בטן כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד. לאחר 14–21 יום מנטילת המיפג'ין, על האישה לחזור לבית החולים לביקורת ובדיקת אולטרה סאונד על מנת לוודא שהרחם נקי.

עוד טיפול תרופתי לסיום היריון הוא באמצעות מתותרקסט (methotrexate), תרופה שמשמשת גם לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות ממאירות. תרופה זו מפריעה לתהליך התחלקות מהירה של תאים, ולכן גם פועלת לסיום ההיריון, בלי תלות במיקום ההיריון. מסיבה זו, תרופה זו משומשת בעיקר לסיומם של היריונות אקטופיים (חוץ רחמיים).

גרידה עריכה

הרחבה וגרידה (Dilation and curettage) היא הליך גניקולוגי כירורגי קצר נפוץ לביצוע הפלה מלאכותית.[6] ההליך עצמו מתבצע בחדר ניתוח תחת אחד ממגוון של סוגי הרדמה, הכוללים הרדמה כללית, מקומית, אפידורלית,[7] טשטוש, ספינלית, ועוד.

תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למכשור. מקובל לעשות זאת בתהליך הרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב היגרוסקופי המתרחב בהדרגה (כמו הלמינריה שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם.[6][8] לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההיריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרה סאונד לוודא שכל תוכן ההיריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות.[9] הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת, לרוב, להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום. עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה אנטיביוטית.[10][11]

ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.

שאיבה עריכה

הליך השאיבה וגרידה הוא הליך שגורם לפחות טראומה פיזית מאשר תהליך גרידה, ולכן גם לסיכון מופחת, ולכן שאיבה בשאיפה או בוואקום הוא ההליך הנפוץ ביותר בעולם כיום, והחליף את תהליך ההרחבה והגרידה. שיטה זו נחשבת אחת השיטות הבטוחות והיעילות ביותר לסיום היריון בשלבים מוקדמים (עד 12 שבועות), וניתן להשתמש בשיטה עד 18 שבועות של היריון. בהריונות מתקדמים יותר ניתן להיעזר לעיתים בהליך זה, אך ישנם הליכים אחרים המתאימים יותר.

לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוחדרת אל חלל הרחם קנולה המחוברת למשאבה, באמצעותה נשאב התוכן של הרחם, או צינור וואקום (שיטה זו משמשת בעיקר במקרים של הפלה טבעית שלא הושלמה, או מות העובר, בהם יש צורך נוסף לפנות את תכולת הרחם). גרידה עדינה מתבצעת בהליך זה רק כדי לוודא את שלמות ההליך.

הפלה באמצעות זירוז לידה עריכה

בהפלה יזומה בשליש השלישי, בהם טיפול תרופתי או שאיבה אינם מתאימים, ניתן לגרום לזירוז לידה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, ולכן לאתחול תהליך הלידה באופן מלאכותי. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; שם מסחרי "ציטוטק" – cytothec).

בציטוטק משתמשים במתן וגינלי מדי מספר שעות עד לתחילתה של ההפלה. כשצוואר הרחם מתרחב, תוכן הרחם נפלט החוצה. בהפלה זו אין צורך בהרדמה כללית או אזורית, והיא מתבצעת בחדרה של הפציינטית במחלקת נשים בבית החולים.

תופעות לוואי המקושרות לשיטה זו הן תוצאה מפעולת הציטוטק בגוף, הכוללות חום והפרעות למערכת העיכול.

הפלה לא בטוחה עריכה

  ערך מורחב – הפלה לא בטוחה

הפלה לא בטוחה היא הפלה המבוצעת בתנאי תברואה ירודים או על ידי אנשי צוות לא-מיומנים. זהו הליך מסכן חיים. בכל שנה מתרחשות כ-25 מיליון הפלות לא בטוחות, רובן (כ-97%) במדינות מתפתחות. אחת השיטות הנפוצות להפלה לא בטוחה היא החדרת חפץ חד לרחם, בדרך כלל קולב מתכת או מסרגה, הגורמים לקרע בשק השפיר.

תפוצת הפלות עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הפניות לוועדה להפסקת היריון בישראל הוא 7.7 לכל 1,000 נשים בגיל הפריון ב-2020, לעומת 18.6 בשנת 1988. באנגליה וולס השיעור המקביל עמד על 16.2, בארצות הברית על 13.2, בגרמניה 5.6 ובפינלנד 8.2.[12]

שיעור ההפלות החוקיות משתנה מאוד בין מדינות שונות. בקצה העליון נמצאות גיאורגיה עם שיעור הפלות של כ-40 לכל 100 לידות חי, ובולגריה, רוסיה, בריטניה, שוודיה וצרפת עם מעל 30. לעומת זאת, בפולין השיעור עמד על 0.1, בישראל על 8.9, ובסלובקיה, שווייץ, אירלנד וגרמניה עמד השיעור על בין 10-13 הפלות כל 100 לידות חי. הממוצע של האיחוד האירופי בשנת 2021 עמד על 21 הפלות לכל 100 לידות חי.[13]

השפעת הפלות על בריאות הנפש עריכה

  ערך מורחב – הפלה ובריאות הנפש

מחקרים רבים מצאו באופן עקבי שהפלה מלאכותית אינה מגבירה את הסיכון לבעיות נפשיות, יחסית ללידה עקב הריון לא מתוכנן. סקירה של Coleman שפורסמה בספטמבר 2011 הגיעה למסקנה שונה, לפיה הפלה מגדילה את הסיכון אצל נשים לבעיות נפשיות ב-81% וכי 10% מבעיות בריאות הנפש אצל נשים מיוחסות להפלות. חוקרים רבים הטילו ספק באמינות מחקר זה ומצאו בו שגיאות ומידע מוטעה.[14]

הפלות ומוסר עריכה

  ערך מורחב – היבטים מוסריים של הפלות מלאכותיות

סביב השאלות המוסריות והאתיות הכרוכות בהפלה מלאכותית ניטש ויכוח עז במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה ואחדות ממדינות אירופה. מתנגדי ההפלות טוענים שהפלה היא רצח של יצור אנושי. לטענתם, העובדה שהעובר מתפתח בגוף האישה אינה נותנת לה בעלות על חייו. מנגד, תומכי ההפלות טוענים שזכות האישה על גופה חלה גם על ההיריון המתפתח בתוכה. לשיטתם, העובר אינו אדם עד שייוולד, ובמיוחד כל עוד אין לו יכולת קיום מחוץ לרחם. ישנה אסכולת ביניים הסבורה כי בשלבים המוקדמים של ההיריון אין לעובר עדיין מודעות, ולכן יש להתיר הפלות, אבל בשלבים מאוחרים יותר, כאשר העובר כבר מפותח, יש לראות בו יצור אנושי הזכאי להגנה.

התנגדות דתית להפלה עשויה לעשות שימוש בביטוי לשחק את אלוהים כדרך לשלול את הלגיטימיות של הפלה שנתפסת כהפרה של עקרון קדושת החיים. בישראל, אחד מהארגונים הפעילים נגד הפלות הוא אגודת אפרת, הפועלת להניא נשים יהודיות מלעשות הפלה, בצידוקים מוסריים, ומסייעת להן לעמוד בעלות גידול התינוקות.

חוקיות ההפלות ומימונן בידי המדינה עריכה

 
מעמד חוקי של הפלות במדינות שונות

דוח האו"ם על חוקיות הפלות 2017[15]

  חוקי ונדרשת בקשה
  חוקי במקרים של חיי האם ובריאותה, בריאות הנפש, אונס, מומים בעובר ומסיבות חברתיות-כלכליות
  לא חוקי למעט יוצא דופן של חיי האם ובריאותה, בריאות הנפש או אונס, ומומים מולדים
  לא חוקי למעט לשם חיי האם ובריאותה, או בריאות הנפש והיריון מאונס
  לא חוקי למעט לשם חיי האם ובריאותה או בריאות הנפש
  לא חוקי למעט חיי אם
  לא חוקי ללא חריגים
  אין מידע

[16]

בשנת 1920 הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.[17] ב-1935 הייתה איסלנד למדינה השנייה. עם זאת, ברית המועצות החזירה את האיסור על הפלות בשנת 1936, למעט מקרים רפואיים חריגים. האיסור בוטל בשנית בשנת 1955.[18]

ישראל עריכה

  ערך מורחב – הפלות מלאכותיות בישראל
 
מפגינות למען הפלה חוקית בישראל ביום האישה הבינלאומי בשנת 1978. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

בישראל, עד שנת 1977 חלה פקודת החוק הפלילי מ-1936, שקבעה איסור על ביצוע הפלות, אולם המילים "בניגוד לחוק" פורשו כקובעים שהפלה שנעשתה בתום לב, בבית חולים, לשם שמירת בריאותה הגופנית או הנפשית של האשה, איננו נחשב לעבירה. בנוסף, הוראת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שלא להעמיד לדין רופאים שבצעו הפלות, אלא אם פעלו ברשלנות.[19] בשנת 1977 שונה החוק, וכיום מותר בישראל לבצע הפלות ממספר סיבות: גיל האישה (מתחת ל-17 ומעל 40), היריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין; הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי.[20] בשנת 2014 הוכנס לסל הבריאות מימון הפלות לנשים עד גיל 33, גם כאשר אין צורך רפואי בהפלה.[21]

ארצות הברית עריכה

בארצות הברית מתקיים ויכוח חריף סביב שאלת התרתן של הפלות. אחת השאלות הראשונות הנשאלות ביחס למועמד לנשיאות או לשיפוט בבית המשפט העליון היא עמדתו בסוגיה זו. ב-1987 נכשל ניסיונו של הנשיא רונלד רייגן למנות את השמרן רוברט בורק לשופט בבית המשפט העליון, בין היתר על רקע התנגדותו של בורק להפלות.

נקודת שיא בוויכוח סביב ההפלות היא פסק דין רו נגד וייד, שבו קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית, ב-22 בינואר 1973, כי חוק מדינת טקסס, הקובע כי הפלה היא מעשה פלילי, סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ופוגע בזכותה של אישה להחליט האם היא רוצה להמשיך בהיריון או להפסיקו.

בית המשפט קבע כי מותר לעשות הפלה בשליש הראשון של ההיריון וכן קבע כי הגבלות מסוימות מותרות לעניין השליש השני והשלישי מתוך רצון להגן על בריאותה של האם. בית המשפט קבע כי מרבית ההגבלות שהיו קיימות עד אותה עת בטלות, והתיר רק הגבלות הנוגעות לבריאות האם (ולא הגבלות הדנות בבריאות העובר או בחייו). בית המשפט קבע כי חוקת ארצות הברית אינה מכירה ב"אדם שאינו ילוד" היינו בזכויות העובר.

בשל כך נקבע כי זכויות המדינה להגביל את החירות של האם לעשות הפלה תלויות בשלב ההיריון:

  • במהלך השליש הראשון של ההיריון – ההחלטה לעשות הפלה נתונה רק בידי הרופא המטפל של האם ואין לקבוע כל הנחיות בעניין זה.
  • במהלך השליש השני של ההיריון יכולה המדינה, אם היא רוצה בכך, לקבוע חוקים הבאים לשמור על בריאותה של האם – היינו לקבוע את הכללים הנוגעים לאופן ביצוע ההפלה מתוך רצון להגן על האם.
  • במהלך השליש השלישי של ההיריון יכולה המדינה, מתוך רצון להגן על חיי העובר, לקבוע כללים לאסור הפלה, אלא אם היא נדרשת מתוך הגנה על חייה של האם.

ב-1992 בית המשפט העליון, אף שאישר עקרונית את פסיקת רו נגד וייד, אפשר הגבלות נוספות, למשל חיוב פסק זמן של 24 שעות בין הפנייה לרופא לבין ביצוע ההפלה עצמה.

ההחלטה בעניין רו הביאה להתפרצות יצרים בכל ארצות הברית. קבוצות דתיות רבות החלו במסעי כתיבת מכתבים המתנגדים להחלטה, שנשלחו לבית המשפט העליון. הכנסיות השונות, ובייחוד הכנסייה הקתולית וחלק מהכנסיות האוונגליסטיות, טענו שההחלטה מתירה למעשה רצח עוברים. בנוסף נטען שהחיים נוצרים ברגע ההפריה ולכן קיימת זכות לחיים לעובר, הדוחה את הזכויות השונות, ועל בית המשפט לאזן זכות זו.

בשל ההתנגדות להחלטה נוצרה תנועה "בעד החיים" (Pro-Life Movement) אשר החלה בארגון הפגנות מחאה גדולות בפתח בית המשפט העליון. תנועה זו הפגינה מול קליניקות המבצעות הפלות והחלו בניסיונות לשכנע נשים להתנגד להפלות, ואגפיה הקיצוניים אף עשו שימוש בכוח (שריפת קליניקות ואף רצח רופאים).

בעקבות ההחלטה חוקקו מספר מדינות חוקים המגבילים את זכות ההפלה, ובהם חוקים הקובעים כי נדרשת הסכמת הורים להפלות בקרב קטינים, חוקים המורים לרופאים ליידע הורים של קטינים בדבר ההפלה, ליידע את האב בדבר החלטה של האם להפיל וכן חוקים הקובעים כי הפלות יש לבצע בבתי חולים בלבד ולא בקליניקות, חוקים האוסרים על מימון בתי חולים וקליניקות המבצעים הפלות וכן חוקים הדורשים מאישה הרוצה לבצע הפלה לקרוא מחקרים מסוימים וספרות מסוימת. על אף החלטת בית המשפט העליון החליט השלטון הפדרלי להימנע מלממן הפלות לנשים שאין ביכולתן לממן הפלה. צבא ארצות הברית אוסר לבצע הפלות בבתי חולים צבאיים. סיוע החוץ של ממשלת ארצות הברית לארגוני בריאות בינלאומיים מותנה בהסכמתם לכללי מדיניות מקסיקו סיטי האוסרת על תמיכה או עידוד הפלות מלאכותיות לצורך תכנון המשפחה. המדיניות החלה בזמן שלטון רייגן, בוטלה על ידי קלינטון והוחזרה על ידי בוש הבן.

חלק מחוקים אלה בוטלו על ידי בית המשפט העליון, אולם בשנת 1980 במקרה הריס נגד מקרי השאיר בית המשפט על כנם חוקים הנוגעים למימון הפלות.

מול ההתנגדות לפסק הדין החלו קבוצות שונות להפגין בתמיכה בפסק הדין. תנועות נשים רבות תומכות בפסק הדין כחלק מזכותה של האישה על גופה.

בשנת 2005 הציע הנשיא ג'ורג' בוש תיקון לחוקה האוסר על הפלות בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון. ב-13 ביולי 2013 עבר בסנאט של טקסס חוק המונע מהאישה לעשות הפלה אחרי 20 השבועות הראשונים של ההיריון, ברוב של 19 בעד ו-11 נגד. במרץ 2018 נאסרה במדינת מיסיסיפי הפלה לאחר השבוע ה-15 להריון.[22]

ב-24 ביוני 2022 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על ביטול פסק הדין רו נגד וייד.[23][24] בכך ביטל את הקביעה כי הזכות לבחור לעבור הפלה מלאכותית מעוגנת בחוקה.[25] בהחלטה נכתב כי פסק הדין מלפני כמעט 50 שנה "היה שגוי כי אין בחוקה האמריקאית אזכור לזכות לבצע הפלות".[26] על פי פסק הדין כל מדינה רשאית לקבוע (לפי העדפת תושבי המדינה ונציגיהם המחוקקים) את המדיניות הפרטנית שלה בעניין ביצוע הפלות.[27]

פסק הדין ביטל למעשה את ההגנה החוקתית על זכותן של נשים לבצע הפלה. זכותה של האישה על גופה לא מופיעה בחוקה האמריקאית, ולכן בית המשפט יכול היה לתת פרשנות חדשה לסוגיה. לדעת בית המשפט, בשנת 1973 הייתה פרשנות בית המשפט העליון לחוקה בארצות הברית שהסעיף בחוקה המבטיח "הליך הוגן" מספק "זכות לפרטיות" בסיסית, וזו העניקה הגנה חוקתית לזכותה של אישה הרה להפלה. אך פרשנות החוקה האמריקנית לפי פסק דין זה, לא כוללת עוד את הזכות הזו[28]בעקבות החלטת השופטים כל אחת ממדינות ארצות הברית רשאית להחליט על חוקיות או אי-החוקיות של ההפלות בשטחן.[29]

אירלנד עריכה

  ערך מורחב – הפלות באירלנד

בשנת 1967 הפכה ההפלה המלאכותית לחוקית בבריטניה. נשים איריות רבות נסעו לבריטניה מדי שנה והפילו שם את ולדותיהן הבלתי רצויים. בתגובה לכך החלו קבוצות לחץ נגד הפלות במערכה ציבורית, ובשנת 1982 השיגו את תמיכת שתי המפלגות הגדולות פיאנה פול ופינה גייל בשינוי לחוקה האירית, שיאסור הפלות. בשנת 1983, לאחר משאל עם תוקן התיקון השמיני לחוקה האירית, וקבע כי זכותו של העובר לחיים שווה לזכותה של אמו, וכי זכותה של המדינה להגן על זכות זו של העובר. אנשי הלובי למען "הזכות לחיים" הניחו כי לא יעבור זמן רב ובתי המשפט האיריים ייתקלו ב"רו נגד וייד" משלהם, ולא רצו להשאיר את ההכרעה בידי בית המשפט. עם שדולת המתנגדים לתיקון נמנתה נשיאת אירלנד לעתיד מרי רובינסון.

בשנת 1992 פרץ לתודעה הציבורית "מקרה X", ילדה בת פחות מ-14 בעלת נטיות אובדניות, אשר הרתה (ממגע מיני שהוגדר בחוק כ"אונס סטטוטורי"), אך נאסר עליה לעזוב את אדמת אירלנד על מנת שלא לעבור הפלה במדינה שבה ההפלה חוקית. בית המשפט העליון של אירלנד פירש את התיקון השמיני לחוקה כמעניק זכות להפלה במקרים מצומצמים מסוימים, לרבות המקרה שבו חיי האם הם בסכנה.

פסיקות של בית המשפט בשנים 1988 ו-1990 פירשו את התיקון לחוקה כאוסר על קבוצות לתכנון המשפחה מלהציע ייעוץ בענייני הפלה, ומלתת מידע וסיוע בנסיעה לחו"ל לצורך הפלה. פסיקות אלו הפכו לבלתי-פופולריות, במיוחד לאחר "מקרה X". הועלתה השאלה האם האיסור על גישה למידע אינו מפר סעיפים באמנת מאסטריכט. שני תיקונים חוקתיים הוכנסו לחוקה האירית בשנת 1993 והבטיחו את "הזכות לצאת מאירלנד" ואת "הזכות למידע". תיקון שלישי, שהיה אמור להגדיר באופן מפורש מתי תיחשב הפלה לחוקית, נכשל. הוויכוח באשר לחוקתיות של התיקונים נמשך כשנתיים לאחר קבלתם, והם נכנסו לתוקף רק בשנת 1995.

לפי סקרים שנערכו רוב המצביעים באירלנד סבורים כי זכותו של העובר לחיים אינה נופלת מזכותה של אמו להפסיק את ההיריון,[דרוש מקור] ולפיכך אין מקום להפלה יזומה, אך ניסיונות לצמצם את טווח הפעולה שנתן "מקרה X" למבצעי ההפלות, באמצעות משאלי עם, נכשלו.[דרוש מקור]

פולין עריכה

בעקבות התפרקות ברית המועצות, התעוררה בפולין מחלוקת בין תומכי השארת החוק הסובייטי משנת 1956 שהיה מקל יחסית על ביצוע הפלות, ובין מתנגדי ההליך, בעיקר מקרב הרוב הקתולי במדינה. בשנת 1993 תוקן החוק לפי גישת ביניים שאסרה ביצוע הפלות למעט במקרים בהם האם או התינוק נמצאים בסכנה בריאותית או במקרים בהם ההיריון התרחש כתוצאה מאונס או גילוי עריות.[30][31] בסתיו 2016 אושרה בקריאה מקדימה בבית התחתון של הפרלמנט, ברוב גדול, הצעת חוק האוסרת הפלות באופן גורף, אך פוטרת מאחריות פלילית להן מקרים שנועדו למנוע סכנה ישירה לחיי האישה ההרה, וכן מותירים לרשויות שיקול דעת להקלה בעונש או אף לפטור מאחריות פלילית לאישה המפלת. הצעת החוק עוררה הפגנות מחאה שסוקרו בהרחבה בתקשורת הבינלאומית.[32]

מקסיקו עריכה

בשנת 2023 בית המשפט העליון של מקסיקו העניק מעמד חוקתי לזכות להפיל.[33]

המחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל עריכה

מחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל קיימת עוד מראשיתה של המדינה. בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה היה בתוקף "חוק ההפלות" הבריטי, שאסר ביצוע הפלות באופן גורף ומוחלט.[א] המדיניות בפועל הייתה של אי התערבות. נשים המשיכו לבצע הפלות ורופאים ביצעו אותן בלי התערבות של גורמי האכיפה[34]

לפני הקמת המדינה לא הייתה מקובלת העמדה הרואה באישה גורם בעל מקום מרכזי בהחלטה להפסיק הריון. התפיסה השלטת הייתה שהפלה היא התנהגות נשית לא אחראית המתנכרת לצרכים הלאומיים. בשיח שהתנהל היו אמירות המצביעות על שיתוף פעולה בין "נשים חסרות אחריות" לבין "רופאים רודפי בצע". השיח על "נשים אמידות" המבצעות הפלות במחתרת היה חלק מהשיח ההגמוני ב-שנות ה-1950[34]

היה גם שיח דמוגרפי פוליטי, שייעודו השגת "רוב יהודי במדינת ישראל". שיח זה נתמך בטיעונים שהדגישו את "האיום הדמוגרפי" על העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה ואת חשיבות השמירה על המשכיות המשפחה היהודית[35]

יחס הדתות להפלות עריכה

יהדות עריכה

  ערך מורחב – מעמד העובר בהלכה

בתורה יש התייחסות להפלה רק כאשר זו תוצאה של קטטה שבה נפגע העובר. גם במשנה ובתלמוד אין התייחסות להפסקת היריון,[36] ובסיס לדיון מאוחר יותר הוא המשנה:

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו.
יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ.

רש"י אומר על כך: "כל זמן שלא יצא לאוויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו". הרמב"ם מנמק הלכה זו באמצעות "דין רודף" (אף שבתלמוד נדחה נימוק זה): "הורו חכמים, שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה... מפני שהוא כרודף אחריה להורגה" (הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'). וכן פסק להלכה ר' יוסף קארו בשו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'. מכל מקום המשנה אינה מתייחסת במפורש למקרה שבו העובר אינו מסכן את האם בעת הלידה. התלמוד מזכיר את הפלת העוברים כמעשה שגוי מתחייב בגינו מיתת בית דין כדין רוצח: "משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו".[37] מכאן נלמד גם שהפלה אינה חמורה כרצח, שהרי יהודי אינו מתחייב בגינה מיתת בית דין.

הפוסקים העוסקים בסוגיה זו לומדים את האיסור על הפלה באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהן[דרוש מקור]. בין הפוסקים יש דעות שונות ביחס לתקופות שונות של ההיריון. יש השוללים את ההפלה החל מהרגע הראשון להיריון, ויש הנוטים להקל בראשית ההיריון, על סמך דברי התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ט, עמוד ב') "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (כלומר: בארבעים הימים הראשונים של ההיריון העובר נחשב כמים).[38] יש המקלים ופוסקים שעד תום שלושה חודשים מתחילת ההיריון אין איסור מדאורייתא על ההפלה, אף זאת על-פי הנאמר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ח', עמוד ב'): "וכמה הכרת עובר ... שלשה חדשים".

הרב יאיר חיים בכרך, מרבני המאה ה-17, הקל באיסור הפלה מלאכותית ומצא לה היתר בנסיבות מסוימות.

הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה העשרים, קבע שאיסור רציחה מ"לא תרצח" חל גם על עובר, ואסור להורגו, אלא רק לשם הצלת אמו, ונימוקו (בספרו "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב') "מכיוון שהוא לאו נפש גמור, כי חייו תלויים בחיי אמו, לכן הוא נחשב לרודף את אמו יותר ממה שהיא רודפת אותו, ולכן רשאים להורגו כדי להציל אותה", אבל ללא צורך זה "ברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר, בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי טאי-זקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה[39]".

פוסקים אחרים בני זמננו, בהם הרב אליעזר ולדנברג, מקלים יותר וסוברים שאין דין של רציחה בעובר, וניתן לאפשר הפלה במקרה שהאישה נזקקת לכך מאוד מסיבות נפשיות או רפואיות וכן במקרה שהוולד סובל מפגם קשה.

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, יצאו בתחילת 2013 בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות".[40]

לפי דברי ויינפלד, שתי האסכולות העיקריות עליהן מתבסס הדיון בנושא הפלות ביהדות הן היותו של העובר חלק מהאם בלבד ועל כן היא היחידה שיכולה להחליט האם לבצע את ההפלה או לא, או שמא העובר הוא ישות בפני עצמה והאם אינו גורם הסמכות הבלעדי עליו.[41]

בעת דיוני הכנסת בנוגע לחוק, נידונו רבות הגישות השונות בתוך המשפט העברי, כפי שהן משתקפות לעיל. כלל הדעות הוצגו בסופו של דבר נוצרה מעין פשרה, ניתן להפסיק היריון אך רק באישור ועדה.[42]

על פי ההלכה היהודית, הדיון בסוגיית הפסקת ההיריון מתמקד בעיקר בשאלה מעמדו של העובר – והאם הוא נחשב כאדם חי. מכאן התפתחה האמירה ש"הפלה זה רצח", המשמשת לעיתים לתעמולת המתנגדים, לאמור: זכות האישה על גופה איננה גוברת על חובותיה המוסריות כלפי הזולת ועל האיסור להרוג נפש, ואף שאין מדובר ברצח (גם לא בדין התורה) – אותה זכות נגמרת במקום שבו מתחילה הפגיעה באחר[43]

הגישה היהודית להפלות שונה מגישות אחרות. התפיסה הקתולית מתייחסת לעובר כישות עצמאית עם מעמד זהה לכל אדם, ולכן ההפלה מושווה לרצח. הגישה הרומית מתייחסת לעובר כחלק מגופה של האם ומתירה לה לפגוע בו. הגישה היהודית מגדירה את העובר כישות עצמאית, אך עם מעמד נמוך יותר מאדם שנולד, ולכן האיסור על הריגתו חלש יותר ואינו נחשב כרצח. ההכרעה המעשית בעניין ההפלות מורכבת הרבה יותר ומותנית בגיל העובר ובעילת ההפלה, ככל שההיריון "צעיר" יותר והעובר אינו מפותח מספיק, וככל שהעילה חזקה יותר – כך ניתן יהיה להתיר את הפסקת ההיריון ביתר קלות למרות שההלכה אינה מתירה הפלה באופן גורף, היא מאפשרת הפלה בתנאים מסוימים. כך למשל, כאשר פוסק מרגיש שהוא אינו יכול להתיר הפלה, הוא עשוי להכיר בשיקול של שברון הלב שתגרור פסיקתו[43]

המקור המקראי הראשון שנוגע לגישת היהדות לסוגיית ההפלה מצוי בבראשית ט, ו, שם מצווים בני נח: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”. בסנהדרין נז ע”ב, הפסוק מתפרש כאיסור נגד הפלת עובר. בסנהדרין נט ע”א, מורחב האיסור על בני נח גם לישראל. יש אף מי שסובר שהפלה היא עבירה על “לא תרצח”[44]

בשמות כא, כא-כג, מתוארת קטטה שבמהלכה אחד הצדדים פוגע באישה הרה. אם העובר מת, הפוגע נדרש לשלם נזק לבעל; אבל אם האישה מתה, הוא נידון כרוצח. על פי ההבחנה הזו נראה כי המעמד ההלכתי של העובר והאם אינו זהה. במשנה אהלות ז, ו, מובא שאם חיי האם נתונים בסכנה במהלך הלידה, חובה להפיל את העובר כדי להציל את חיי האם, משום שחיי האם קודמים. עם זאת, אחרי שיצא רוב העובר, אסור להרוג את העובר כדי להציל את חיי האם, משום ש”אין דוחין נפש מפני נפש”[44]

נצרות עריכה

אסלאם עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים הלכתיים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ סעיף 58 מצוטט אצל "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות" בריאות הציבור 17 (4) 427, 437 (התשל"ד) (להלן: "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות")

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רחל בית-אריה, לאן נעלמו 160 מיליון סיניות?, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2011
  2. ^ Ellen W. Freeman, Abortion: Subjective Attitudes and Feelings, Family Planning Perspectives 10, 1978-05, עמ' 150 doi: 10.2307/2134301
  3. ^ Lack of support for parenthood main reason why women have abortions, The Irish Times, ‏Oct 16, 2001 (באנגלית)
  4. ^ מידע על התרופה
  5. ^ מיטל יסעור בית-אור, עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה, באתר ynet, 25 בינואר 2011
  6. ^ 1 2 The D&C (Dilation and Curettage) Procedure, WebMD (באנגלית)
  7. ^ Dilation and curettage (D&C) for dysfunctional uterine bleeding, archive.is, ‏2007-10-21
  8. ^ אדי ויסבוך, הפלה, באתר www.clalit.co.il
  9. ^ Jian Qiu, Yunfeng Fu, Jiewei Xu, Xiaohong Huang, Analysis on clinical effects of dilation and curettage guided by ultrasonography versus hysteroscopy after uterine artery embolization in the treatment of cesarean scar pregnancy, Therapeutics and Clinical Risk Management Volume 15, 2019-1, עמ' 83–89 doi: 10.2147/tcrm.s184387
  10. ^ נשים לגופן | גרידה, שאיבה, ריקון – ההליך הרפואי
  11. ^ ANNE D. WALLING, Antibiotic Prophylaxis for Gynecologic Procedures, American Family Physician 64, 2001-08-15, עמ' 676
  12. ^ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2020, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏5 בינואר 2022.
  13. ^ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 17 בינואר 2023
  14. ^ Fatal flaws in a recent meta-analysis on abortion and mental health, באתר PubMed, ‏11 במאי 2012 (באנגלית).
  15. ^ World Population Policies 2017: Abortion Laws and Policies
  16. ^ Abortion laws and policies, 2017
  17. ^ Abortion Law, History & Religion
  18. ^ Amy E. Randall, "Abortion Will Deprive You of Happiness!": Soviet Reproductive Politics in the Post-Stalin Era, Journal of Women's History 23, 2011, עמ' 13–38 doi: 10.1353/jowh.2011.0027
  19. ^ מחקר על צמצום הילודה בת"א-יפו, מעריב, 24 במרץ 1961
  20. ^ תקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978, באתר "נבו"
  21. ^ ירון קלנר, סל התרופות 2014: הפלות חינם גם ללא סיבה רפואית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  22. ^ עמרי נחמיאס‏, חוק חדש במיסיסיפי: נשים לא יוכלו לעבור הפלה מהשבוע ה-15 להריון, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2018
  23. ^ Ariane de Vogue, CNN Supreme Court Reporter, Supreme Court overturns Roe v. Wade, CNN
  24. ^ טלי גולדשטיין‏, דרמה בארה"ב: בית המשפט העליון ביטל את הזכות להפלות, באתר וואלה!‏, 24 ביוני 2022
  25. ^ לויתן נעם, הפלות: מדע מול פוליטיקה, מדע במבט על, 27.6.2022
  26. ^ דרמה בארצות הברית: העליון ביטל את פסק הדין שהתיר הפלות, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2022
  27. ^ גרין יונתן, השופט נתן, השופט לקח: מה ישראל יכולה ללמוד מהפסיקה בארה"ב בנושא ההפלות, באתר מקור ראשון, ‏11.07.2022
  28. ^ נבות סוזי, פסק דין ההפלות - והלקחים לישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 29.6.2022
  29. ^ לויתן נעם, הפלות: מדע מול פוליטיקה, מכון דוידסון, 27.6.2022
  30. ^ פולין חויבה לשלם פיצויים לאשה שמנעה ממנה הפלה, באתר הארץ, 21 במרץ 2007
  31. ^   עופר אדרת, בפולין, גם סוגיית ההפלות היא עניין של כבוד לאומי, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
  32. ^ ניצן צבי כהן, AP, ‏נשות פולין מתקוממות נגד הצעת החוק הרוצה לאסור הפלות במדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 באוקטובר 2016
  33. ^   הניו יורק טיימס, הפללה של הפלות היא מעשה של אלימות מגדרית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023
  34. ^ 1 2 דלילה אמיר, ניבה שושי, פמיניזם והעצמת נשים בישראל: מדיניות ההפלות כמקרה בוחן, בן נפתלי, א. ונווה, ח. (עורכות) משפטים על אהבה, 2008, עמ' 219.
  35. ^ פוגל ביז'אווי, סילביה, "משפחות בישראל בין משפחתיות לפוסט מודרניות", יזרעלי ואחרים (עורכות), מין מגדר ופוליטיקה, 1995, עמ' 107
  36. ^ סינקלר, ד., & Sinclair, D. B. (1978). The Legal Basis for the Prohibition on Abortion in Jewish Law (With Some Comparative Reference to Canon, Common and Israeli Law)/היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות). Shenaton ha-Mishpat ha-Ivri: Annual of the Institute for Research in Jewish Law/שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי, 177-207.
  37. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד ב'
  38. ^ וראו גם: מנחות צ"ט ע"ב "נשמה נוצרה בארבעים"
  39. ^ כוונתו לתשובת הרב אליעזר ולדנברג
  40. ^ מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013
  41. ^ ויינפלד, מ., & Weinfeld, M. (1977). The Genuine Jewish Attitude towards Abortion/המתת עובר—עמדתה של מסורת ישראל בהשוואה לעמדת עמים אחרים. ציון, 129-142.
  42. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 679-702: חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת היריון), באתר דעת.
  43. ^ 1 2 נחשוני קובי, "דין רודף" – לא מה שחשבתם: ההלכה היהודית לא מסכימה עם "חוק ההפלות", באתר ynet, 26 ביוני 2022
  44. ^ 1 2 גלפר-גרוסמן שרון, שיקולים הלכתיים בסוגיית ההפלות תגובה לפסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, 2022 תמוז תשפ"ב


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.