הפנינה

הפנינה (באנגלית: The Pearl) היא נובלה מאת הסופר האמריקאי ג'ון סטיינבק. הנובלה פורסמה לראשונה ב-1947.

הפנינה
The Pearl

כריכת המהדורה השנייה
מידע כללי
מאת	ג'ון סטיינבק
איורים	חוסה קלמנטה אורוסקו
שפת המקור	אנגלית
סוגה	נובלה
מקום התרחשות	באחה קליפורניה
הוצאה
הוצאה	Viking Press, היינמאן
תאריך הוצאה	1947
מספר עמודים	מהדורה ראשונה - 109 מהדורה שנייה - 212
הוצאה בעברית
הוצאה	מהדורה ראשונה - הוצאת הקיבוץ הארצי מהדורה שנייה - הוצאת זמורה ביתן
תאריך	מהדורה ראשונה - 1949 מהדורה שנייה - 1988
תרגום	מהדורה ראשונה - יונתן רטוש מהדורה שנייה - סמדר מילוא
סדרה
ספר קודם	Cannery Row
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-0-14-017737-4
הספרייה הלאומית	002024691, 001088373, 001327468, 002158189, 002024322

עלילה

הנובלה של סטיינבק מבוססת על סיפור עם מקסיקני עתיק. קינו האינדיאני מוצא את הפנינה הגדולה ביותר בתבל, ורואה בה הזדמנות להגשים את כל חלומותיו. השמועה על התגלית של קינו עושה כנפיים בעיר, וכולם מתחילים לחמוד את הפנינה: "תמצית של פנינה היה הולך ונמהל בתמציתם של בני האדם, ומשקע מוזר ואפל היה מתעבה והולך... הפנינה נכנסה לחלומותיהם של האנשים, להרהורים, למזימות, לתוכניות, לעתידות, לתקוות, לצרכים, לתשוקות ולרעבונות. ואיש אחד בלבד עמד בדרכם, הלוא הוא קינו, ולכן היה קינו, בדרך מוזרה, לאויבו של כל אדם".

בלילה מתגנבים אנשים לבקתתו של קינו ומנסים לגנוב את הפנינה, אך הוא נאבק בהם ומבריח אותם. חואנה, אשתו של קינו, מבינה את פוטנציאל ההרס הטמון בפנינה: "הדבר הזה הוא רע... הפנינה הזו היא כמו חטא! היא תהרוס אותנו", אך הוא לא מקשיב לה. בבוקר הוא יוצא לעיר כדי למכור את הפנינה לסוחרי הפנינים בעיר. סוחרים אלה, שלכאורה מתחרים אחד בשני, עובדים כולם עבור אותו קונה, ורוכשים את הפנינים מהאינדיאנים העניים באזור במחירים נמוכים מאוד: "למראית עין פעלו קוני הפנינים איש איש לעצמו והתחרו זה בזה במחירים שהציעו לדייגים המביאים את הפנינים. כך זה היה לפנים. ואולם שיטה נפסדת הייתה זו, שכן פעמים רבות, בלהט התחרות על פנינה יקרה, שילמו לדייגים מחיר גבוה מדי. עכשיו היה רק קונה אחד בלבד ולו ידיים רבות, והאנשים שישבו במשרדיהם והמתינו לקינו ידעו מה המחיר שיציעו ועד כמה רשאים הם להעלותו ואיזו שיטה ינקוט כל אחד מהם".

הסוחרים מנסים להערים על קינו, וטוענים כי לפנינה בגודל כזה אין ערך. קינו מתרגז ומחליט ללכת לעיר הגדולה כדי לחפש קונה לפנינתו. בלילה מישהו שוב מנסה לגנוב את הפנינה, וקינו מבריח אותו. חואנה, שחוששת מהרוע של הפנינה, קמה מאוחר יותר בלילה ומבקשת להשליך אותה בחזרה לים, אך קינו תופס אותה, מכה אותה ומשיב לעצמו את הפנינה. היא עצמה אינה כועסת על התנהגותו: "'גבר אני', כך אמר, וחואנה הבינה את משמעות הדבר. משמעו שהוא מטורף למחצה ואל למחצה, משמעו שנכון הוא לצאת בכוחו כנגד ההר וגם כנגד הים. ובנפש האשה שבה ידעה חואנה שההר עתיד לעמוד אבל הגבר יישבר, והים עתיד לגעוש אבל הגבר יטבע בו". בדרך חזרה לבקתה מותקף קינו שוב, ובמהלך המאבק עם התוקף שולף קינו את סכינו והורג אותו.

קינו וחואנה מחליטים לצאת למסע לעיר הגדולה כדי לחפש רוכש לפנינה. הם מחביאים את הגופה בצד השביל, מסתתרים במשך היום בבקתת אחיו של קינו, חואן תומא, ובלילה יוצאים עם בנם התינוק קויוטיטו לכיוון העיר. אלא שאחרי המשפחה עוקבים זרים, שמבקשים לשים ידיהם על הפנינה. קינו מחליט להסתתר ולתקוף את הזרים בלילה, אך במהלך המאבק ירייה מהרובה של אחד הזרים פוגעת בראשו של קויוטיטו והורגת אותו. קינו וחואנה חוזרים לכפר עם גופתו של קויוטיטו, ומשליכים את הפנינה בחזרה לים: "משך קינו את ידו לאחור והשליך את הפנינה בכל כוחו, ושניהם צפו בה במעופה וראו אותה קורצת ומנצנצת לאור השמש השוקעת. הם ראו את המים שניתזו במרחק, ושעה ארוכה עמדו זה לצד זה והסתכלו במקום שנפלה".

ניתוח

מוסר ההשכל של הסיפור הוא כי החמדנות מביאה לאסון, ומוטב לאדם להיות מאושר בחלקו. על אף השאיפות החיוביות של קינו, שמבקש לערוך חתונה נאה לאשתו ולו ולשלוח את ילדו הפעוט ללמוד בבית הספר, הפנינה מעוררת את היצר הרע בלב האנשים, שמנסים לגזול אותה. חואנה היא זו שמבינה את ההשפעה ההרסנית של הפנינה, ובמהלך הסיפור היא מתחננת לפני קינו להיפטר ממנה, אך קינו, שבוי בחלומות על עתיד טוב יותר לבנו, שיהיה משכיל ולא ייתן לסוחרים לנצל אותו כמו שאר האינדיאנים, נשבה בקסם ההבטחות של הפנינה ואינו מוכן לוותר עליה - עד הרגע שבו כבר מאוחר מדי.

תרגומים לעברית

• הפנינה, תרגם יונתן רטוש, הוצאת הקיבוץ הארצי, מרחביה, 109 עמודים, 1949
• הפוני האדום ; הפנינה תרגמה סמדר מילוא, הוצאת זמורה ביתן, תל אביב, 212 עמודים, 1988

קישורים חיצוניים

• הפנינה, באתר OCLC (באנגלית)
• הפנינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)