הפרסידיו של סן פרנסיסקו

שכונה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית

הפרסידיו של סן פרנסיסקו (אנגלית: Presidio of San Francisco) הוא פארק בעיר סן פרנסיסקו שבארצות הברית. מתחם הפארק, ששטחו כששה קילומטרים מרובעים, שוכן לחופי האוקיינוס השקט ומפרץ סן פרנסיסקו, בצמוד לגשר שער הזהב. הוא שימש במשך 218 שנים (1776-1994) כבסיס צבאי - תחילה של ספרד, בהמשך של מקסיקו, ולבסוף של ארצות הברית. כיום משמש הפארק כאזור נופש וכמקום מושבם של מוסדות ועסקים שונים.

הפרסידיו של סן פרנסיסקו
Presidio of San Francisco
מידע כללי
תאריך הקמה 1 באוקטובר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 2.347 מייל רבוע
מיקום
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מיקום סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°47′53″N 122°27′57″W / 37.798055555556°N 122.46583333333°W / 37.798055555556; -122.46583333333
https://www.presidio.gov/chinese, https://www.presidio.gov/espanol האתר הרשמי
(למפת סן פרנסיסקו רגילה)
 
הפרסידיו של סן פרנסיסקו
הפרסידיו של סן פרנסיסקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת הפרסידיו

תולדות הפרסידיו עריכה

מחנה צבא מבוצר הוקם בשטח הפרסידיו דהיום בספטמבר 1776, לאחר ראשית מלחמת העצמאות של ארצות הברית. ספרד, שליטת קליפורניה, הקימה אותו אז על מנת להשיג מאחז בשטח מפרץ סן פרנסיסקו. ב-1821, עם קבלת עצמאותה של מקסיקו מידי ספרד, עבר לידיה הבסיס, שבאותה עת היה קטן, נידח ומוזנח.

ב-1846 נתפס הבסיס על ידי כוח צבאי אמריקני קטן במסגרת מרד של המתיישבים האמריקניים בקליפורניה בשלטון מקסיקו שם (Bear Flag Revolt), בראשיתה של מלחמת ארצות הברית–מקסיקו. לאחר תפיסת הבסיס על ידי ארצות הברית הוא הוגדל והוקמו בו ביצורי חוף.

בשנות קיומו כבסיס צבאי אמריקני שכנו בפרסידיו יחידות ומפקדות רבות. האחרונה שבהן הייתה הארמייה השישית של ארצות הברית. מספר מפקדים אמריקניים ידועים ובהם ויליאם שרמן וג'ון פרשינג התגוררו במחנה במהלך שירותם. המחנה שימש כאזור היערכות לכוחות שהשתתפו במרבית מלחמות ארצות הברית, החל ממלחמת ארצות הברית–ספרד וכלה במלחמת המפרץ.

לאחר רעידת האדמה בסן פרנסיסקו ב-1906 סייעו חיילי הבסיס בפעולות ההצלה בעיר ומחנות אוהלים הוקמו בשטח הפרסידיו עבור אזרחים שאיבדו את בתיהם באסון.

בשנים 19191936 פעל בשטח הפרסידיו שלחוף מפרץ סן פרנסיסקו שדה תעופה קטן (Crissy Field). משנות התשעים של המאה התשע עשרה ועד סגירת המחנה שכן בו גם בית חולים צבאי. בשטח הפרסידיו היו גם שני בתי קברות (אחד ניצב עדיין על תילו).

ב-1946 הציע הנשיא טרומן לארגון האו"ם להקים את מטהו בשטח הפרסידיו, אך העצרת הכללית של האו"ם העדיפה את האתר בניו יורק בו ניצב מטה הארגון כיום.

ב-1962 הוכרז הפרסידיו כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark) של ארצות הברית.

בשנת 1989, במסגרת תוכנית קיצוץ בתקציב הכוחות המזוינים של ארצות הברית, החליט הקונגרס לסגור את מחנה הפרסידיו וההחלטה הוצאה לפועל ב-1 באוקטובר 1994. בעת סגירתו היה הפרסידיו מחנה הצבא האמריקני בעל הפעילות הרצופה הממושכת ביותר בהיסטוריה.

הפרסידיו כיום עריכה

ב-1996 הקים הקונגרס את קרן הפרסידיו (The Presidio Trust) לשם ניהול המתחם, למעט 20 אחוזים משטחו, הצמודים לחוף הים, אשר מנוהלים על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הקרן מממנת את פעילותה על ידי השכרת מבנים בפארק למוסדות ועסקים שונים.

הפרסידיו מהווה כיום חלק מאזור הנופש הלאומי שער הזהב. יש בו אזורים מיוערים נרחבים, גבעות ונקיקים. עם סגירת הבסיס הצבאי נותרו בשטח המתחם כ-800 מבנים, שרבים מהם היו בעלי ערך היסטורי.

אזורי הפארק שוקמו על ידי קרן הפרסידיו או מיועדים לפעולות שיקום. הוקמו בו חמישה מרכזי מבקרים. שטח שדה התעופה לשעבר משמש כאתר לפעילויות חינוכיות שונות ופעילויות נופש. כמחצית המבנים שנותרו בפארק שוקמו בתוך עשר השנים שלאחר הקמתו. כמו כן הוצאו לפועל פרויקטים של בנייה חדשה בשטח הפרסידיו, אף על פי שבנייה שכזו היא שנויה במחלוקת ונתקבלת בהתנגדות ציבורית רבה מצד השואפים לשמר את המתחם ההיסטורי כפי שהוא. כמו כן, ב-2008 החלה בנייה מחדש של הכביש המוביל אל גשר שער הזהב (Doyle Drive), המשתרע לרוחב המתחם, והיא צפויה להסתיים ב-2015.

מתחם הפרסידיו הופיע במספר סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה שהופקו בארצות הברית וכן במשחקי מחשב. בין השאר מופיע הפרסידיו בסדרת המדע הבדיוני מסע בין כוכבים: הדור הבא כמקום משכנה של האקדמיה של צי הכוכבים.

 
מראה אווירי של שטח הפרסידיו. משמאל למעלה נראה המבוא לגשר שער הזהב

קישורים חיצוניים עריכה