הצי הסודי של היהודים

"הצי הסודי של היהודים" הוא השם שנתן מורי גרינפילד (אנ') לקבוצה של 10 אוניות מעפילים ו-250 אנשי צוותן, רובם מתנדבים יהודים מארצות הברית, שהשתתפו במפעל ההעפלה בין השנים 1946–1948. בשם זה קרא גרינפילד לספרו[1], אשר מביא את סיפורם של ספינות ומתנדבים אלו[2].

ספרו של מורי גרינפילד – מהדורה ראשונה
מתנדבים אמריקאים מצוות "אקסודוס".
משמאל לימין: מייק וייס, ויליאם מילמן, פול ירין, ביל ברנשטיין שנפל בקרב עם הבריטים
מתנדבים מאניית "התקווה" במחנה המעצר בקפריסין.
משמאל לימין: יו מקדונלד, סם גורדון, הרולד כץ, ג'ו גילדן, מורי גרינפילד
פול שולמן, מתנדב עליה ב' מארצות הברית. מפקדו הראשון של חיל הים

"עשר מתוך שישים וחמש האוניות שהסיעו כשבעים אלף מעפילים לעבר ארץ-ישראל בין תום מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל נרכשו בארצות הברית. תשע מהן רכש המוסד לעלייה ב', ואחת – ארגון הקשור למפלגה הרוויזיוניסטית. במקביל לרכישת אוניות בארצות הברית גייס המוסד לעלייה ב' באמריקה כמאתיים וחמישים מתנדבים יהודים כאנשי צוות לאוניות אלה. כיוון שהאוניות שנקנו בארצות-הברית היו מן הגדולות בצי ההעפלה, השתתפו המתנדבים היהודים מאמריקה בהסעתם של כמעט 45% מכלל המעפילים שעשו דרכם לארץ-ישראל בין אוגוסט 1945 למאי 1948"[3][4][5].

חלקם של המתנדבים האמריקאים במפעל ההעפלה הוצנע בגל הראשון של הספרים ובפרסומים שראו אור בנושא זה. אביבה חלמיש במאמרה מציינת מספר סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות להתעלמות הכמעט מוחלטת מן המתנדבים האמריקאים[6].

מסיבות שונות מתנדבים אלו גם לא הוכרו כאנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) משום שרובם חזרו מיד לארצות מוצאם ולא התגייסו לצה"ל.
מורי גרינפילד, אחד מן המתנדבים האמריקאים על אחת מספינות אלו – "התקווה", אסף מידע, חקר ופרסם את הנושא.
פרסום ספרו העלה את חשיבות הנושא למודעות בקרב החוקרים וההיסטוריונים. בשנים לאחר מכן, במיוחד לאחר פריצת האינטרנט, זכה נושא המתנדבים לפרסום רב יחסית ההולם יותר את תרומתם הייחודית למפעל ההעפלה: יוצאי הפלי״ם הכלילו את עדותם של עשרות מתנדבים באוסף עדויות פעילי מפעל ההעפלה אותו פרסמו בספר ״השערים פתוחים - אסופת זכרונות״[7]; אתר האינטרנט העוסק בפלי״ם ההעפלה והרכש מפרסם אף הוא עדויות אלה ונוספות שנאספו עם השנים; עדויות רבות של מתנדבים לעליה ב' מפורסמות גם באתר האינטרנט שהקימו יוצאי המח״ל.
השינוי במודעות לגבי תרומת המתנדבים למפעל ההעפלה, בתוספת תמיכה מצד יוצאי הפלי״ם, הביאו בסופו של דבר לשינוי בהגדרות הרשמיות כך שגם המתנדבים לעליה ב' נחשבים כיום אנשי מח"ל.
ההגדרה המקובלת כיום "כל אלה אשר עזבו את בתיהם הקבועים בכל ארץ שהיא בעולם והצטרפו בהתנדבות להגנת היישוב או להגנת המדינה היהודית החדשה, וכוונתם הייתה לחזור לארצות מוצאם בתום השירות"[8].

רשימת הספינות עריכה

להלן רשימת ספינות מעפילים וספינות להובלת ציוד ונשק אשר נרכשו בצפון אמריקה בתרומת היהדות המקומית ואשר צוות המלחים היה מורכב ברובו ממתנדבים אמריקאים :

שם הספינה

(מקור + עברי)

מוצא מפקד

האנייה

מספר

מעפילים

צוות

מתנדב

סוף מסע

המעפילים

הערות
Beauharnois colon

יאשיהו ווג'ווד[9]

איטליה

19/6/1946

דב מגן 1,257 (30) 32 עתלית

27/6/1946

Norsyd / Balboa

בהפלגת ביריה[10][11]

צרפת

22/6/1946

בצלאל דרורי 999 (18)

24

עתלית

1/7/1946

לקראת ההגעה לארץ המעפילים הועברו בלב ים לאונייה טורקית בשם Akbel שקיבלה את השם 'ביריה'
Norsyd / Balboa

בהפלגת הגנה[12]

יוגוסלביה

24/7/1946

יהושע

בהרב

2,678 (18) 24 עתלית

31/7/1946

Ulua

חיים ארלוזורוב[13]

שוודיה

21/1/1947

לובה

אליאב

1,348 (22) 25 קפריסין

27/2/1947

מעפילים עלו

גם באיטליה

Abril

בן הכט[14]

צרפת

1/3/1947

משה שוורץ 600 (26) 27 קפריסין

8/3/1947

מפקד 2 :

שמחה ברלין

Tradewinds

התקווה[15]

איטליה

8/5/1947

ישראל רותם 1,414 (24) 28 קפריסין

17/5/1947

President warfield

אקסודוס 1947[16]
יציאת אירופה תש"ז

צרפת

11/7/1947

יוסי הראל 4,554 (38) 42 גרמניה

7/9/1947

Paducah

גאולה[17]

בולגריה

28/9/1947

מרדכי לימון 1,388 (36) 40 קפריסין

2/10/1947

Northland

מדינת היהודים[18]

בולגריה

23/9/1947

יוסף אלמוג 2,664 (23) 35 קפריסין

2/10/1947

Pan crescent

עצמאות[19]

בולגריה
26/12/1947

דב מגן 7,620 (6) 10

קפריסין
1/1/1948

מבצע ה"פאנים" בפיקוד יוסי הראל

רוב אנשי הצוות היו איטלקים

Pan York

קיבוץ גלויות[20]

בולגריה

26/12/1947

ניסן לוויתן 7,620 (5) 8

קפריסין
1/1/1948

מבצע "הפאנים" בפיקוד יוסי הראל

רוב אנשי הצוות היו גולים ספרדים רפובליקנים

uss lst-138

אלטלנה[21]

צרפת

11/6/1948

אליהו לנקין 940 + נשק 20 תל אביב

22/6/1948

אינה חלק מספרו של גרינפילד
kefalos

דרומית[22]

ארצות הברית

14/6/1948

אדולף אוקו אוניית נשק 8 תל אביב

8/9/1948

אינה חלק מספרו של גרינפילד

רוב אנשי הצוות היו זרים

mala

כלנית[23]

צרפת

4/7/1948

אפרים טלמון 1150 29 חיפה

11/7/1948

אינה חלק מספרו של גרינפילד
uss pc-1265

יוקטן[24]

ארצות הברית

4/7/1948

ג'וני טורטל רכש 22 חיפה

29/9/1948

אינה חלק מספרו של גרינפילד

רכש עבור חיל הים

מתנדבים בודדים

בספינות נוספות[25]

(26) 19 וינגייט/ ברכה פולד/ דלין/ טירת צבי/ נתן ב'/ המעפיל האלמוני/ כתריאל יפה/ לטרון/ לנגב/ נחשון/ משמר העמק/ קרב עמק איילון/ תל חי
מתנדבים נוספים

במשימות אחרות

14 רכש, מודיעין, גיוס, אימונים

יחד עם המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים נעצרו גם המתנדבים האמריקאים. חלקם הועמדו לדין, אחרים נשלחו חזרה לארצות הברית והיו שגורשו עם המעפילים לקפריסין ואף לגרמניה.
ב־18 ביולי 1947, במסגרת ניסיונם למנוע מאוניות מעפילים להגיע לחופי ארץ-ישראל, השתלטו הבריטים, תוך כדי שימוש בנשק, על אניית המעפילים "אקסודוס 1947/יציאת אירופה תש"ז. במאבק מול הבריטים נהרגו שלושה מאנשי האנייה – שני מעפילים, צבי (הירש) יעקובוביץ[26], מרדכי בומשטיין[27] ואיש צוות מן המתנדבים האמריקאים – וויליאם ברנשטיין[28], היחיד מבין כל המתנדבים שנפל בעת מילוי תפקידו על ספינת מעפילים.
אוניות מעפילים, 45 במספר, אשר נתפסו על ידי "הסיירת הפלשתינאית" של הצי הבריטי נגררו לנמל חיפה וכונו "צי הצללים". עם שחרור חיפה הוחל בהכשרת 10 כלי שיט מצי הצללים, אשר בעברן שימשו כאוניות קרב, להיות בסיס לחיל הים הישראלי. שש מספינות "הצי הסודי" הצטרפו לחיל הים, אחרות אשר היו כשירות לשיט הפכו אוניות סוחר או ספינות נוסעים.

שם הספינה שם בחיל-הים / צי הסוחר הערות
בן-הכט אח"י מעוז ק-24
יאשיהו ווג'ווד אח"י השומר (ווג'ווד) ק-18
הגנה אח"י הגנה ק-20
התקווה אח"י התקווה ק-22
מדינת היהודים אח"י אילת א-16 הוחלף לאח"י מצפן
יוקטן אח"י נוגה ק-26
גאולה גאולה א/ק 29 צי הסוחר
קיבוץ גלויות קוממיות א/ק 22 צי הסוחר
עצמאות עצמאות א/ק 21 צי הסוחר
קפלוס דרומית א/ק 33 צי הסוחר
כלנית תבור א/ק 35 צי הסוחר


בנוסף לספינות אלו כדאי לציין את ספינות המעפילים הבאות שהיו אף הן חלק מ"צי הצללים" (אף כי לא נרכשו בתרומת יהודי ארצות הברית או אויישו בצוותי מתנדבים מצפון אמריקה) והוסבו לספינות חיל הים או צי הסוחר :
"חנה סנש" הפכה לאח"י "חנה סנש" (ש-29) ובהמשך הצטרפה לצי הסוחר (א/מ 52).
"ברכה פולד" הצטרפה לצי הסוחר (א/מ 28).
"אף על פי כן" הפכה לאח"י אף-על-פי-כן, שימשה לאימונים והחל משנת 1969 מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

רובם של המתנדבים האמריקאים חזרו לבתיהם עם סיום מפעל ההעפלה. חלקם הצטרפו לכוחות הלוחמים ו-10 מהם נפלו במהלך הקרבות של מלחמת העצמאות (בנוסף לביל ברנשטיין שנפל בקרב על האקסודוס) : לואיס באל[29] ("גאולה"), אריה לשנר[30] ("הגנה"), ברוך לינסקי[31] ("חיים ארלוזורוב"), הארולד צבי מונאש[32] ("הגנה"), ראובן שיף[33] ("גאולה"), דב זליגמן[34] ("יאשיהו ווג'ווד"), דייוויד לוינגסטון[35][36] ("חיים ארלוזורוב", "עצמאות"), יוסף (ג'ו) כהן[37] ("אלטלנה"), דייוויד מיטרני(הקישור אינו פעיל)[38] ("אלטלנה"), יעקב (ג'ק) רוטמן[39] ("דרומית").

חלק מצוות המתנדבים האמריקאים, כמו אחרים מאנשי מח"ל, בחרו להישאר במדינת ישראל, ביניהם מורי גרינפילד מחברו של הספר "הצי הסודי של היהודים".

אחד מן המתנדבים מארצות הברית, פול שולמן (שאול בן-צבי), אשר עסק בעיקר בפעולות רכש, הפך למפקדו הראשון של חיל הים הישראלי.


קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא Exodus-1947 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הצי הסודי של היהודים : סיפורם העלום של 240 מתנדבים אמריקאים שהביאו יותר מ-32.000 מעפילים בשנים 1946-1948, באתר הספרייה הלאומית
  2. ^ גרינפילד מורי, "הצי הסודי של היהודים", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994.
    Greenfield S Murray, "The Jews' secret fleet", Gefen, 1996.
  3. ^ אביבה חלמיש, ‏המתנדבים האמריקנים במפעל ההעפלה 1946–1948, הציונות כ"א, 1998, עמ' 267–285
  4. ^ בתגובה לציטוט של פרופ. אביבה חלמיש : מאחר שחלקם של המתנדבים בהפלגת "הפאנים" - שתיים מ-10 אוניות מפעל ההעפלה אחרי מלה"ע שנרכשו בארצות הברית - היה שולי, למתנדבים היה חלק מהותי בהבאת 24% מהמעפילים.צבי בן-צור.אתר palyam.org
  5. ^ בתגובה להערתו של צבי בן-צור : מורי גרינפילד בספרו מתייחס לאניות שנרכשו בתרומת יהדות ארצות הברית ואשר ברובן מרבית אנשי הצוות היו מתנדבים מארצות צפון-אמריקה.
  6. ^ אביבה חלמיש, ‏המתנדבים האמריקנים במפעל ההעפלה 1946–1948, הציונות כ"א, 1998, עמ' 282–285.
  7. ^ "השערים פתוחים : אסופת זכרונות העפלה 1945-1948",עריכה - שמואל ינאי ויוסף אלמוג, הוצאת: קרן פלי"ם, תל אביב, תשס"א 2001.
  8. ^ יעקב מרקובייצקי ואחרים, מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ במלחמת העצמאות,משרד החינוך, מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, ירושלים, תשס"ג - 2002.
  9. ^ סיפור הפלגת "יאשיהו ווג'ווד", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  10. ^ סיפור הפלגת "ביריה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  11. ^ חלק מהפלגת "ביריה" היא משותפת עם הפלגת "ההגנה"
  12. ^ סיפור הפלגת "הגנה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  13. ^ http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Arlozorov.php סיפור הפלגת "חיים ארלוזורוב"], באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  14. ^ http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Ben-Hecht.php סיפור הפלגת "בן הכט"], באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  15. ^ סיפור הפלגת "התקווה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  16. ^ פרשת "אקסודוס 1947 – יציאת אירופה תש"ז", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  17. ^ http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Geula.php סיפור הפלגת "גאולה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  18. ^ http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Medinat_Hayehudim.php סיפור הפלגת "מדינת היהודים", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  19. ^ http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Panim.php סיפור הפלגת ה"פאנים" ("עצמאות וקיבוץ גלויות"), באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  20. ^ http://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=5086 סיפור הפלגת ה"פאנים" ("עצמאות וקיבוץ גלויות"), באתר הפלמ"ח - פלוגות המחץ של ארגון "ההגנה"
  21. ^ סיפור "פרשת אלטלנה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  22. ^ סיפור הספינה "דרומית" / s.s kefalos, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  23. ^ סיפורה של הספינה כלנית / mala, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  24. ^ סיפורה של הספינה "יוקטן" / yucatan, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
  25. ^ מספר אוניות ומתנדבים החלו הכנה לפני קום המדינה אולם הגיעו לאחר הקמתה, למשל הספינה mala / כלנית
  26. ^ צבי (הירש) יעקובוביץ, באתר "בנתיבי העפלה
  27. ^ מרדכי בומשטיין, באתר "בנתיבי העפלה
  28. ^ קורות החיים של וויליאם (וילי) ברנשטיין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  29. ^ סיפור חייו של לואיס באל באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  30. ^ סיפור חייו של אריה לשנר באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  31. ^ סיפור חייו של ברוך לינסקי באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  32. ^ סיפור חייו של הארולד צבי מונאש באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  33. ^ סיפור חייו של ראובן שיף באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  34. ^ סיפור חייו של דב זליגמן באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  35. ^ סיפור חייו של דייוויד לוינגסטון באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  36. ^ דייוויד לוינגסטון מוגדר חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע
  37. ^ סיפור חייו של יוסף כהן באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  38. ^ סיפור חייו של דייוויד מיטרני באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  39. ^ סיפור חייו של יעקב רוטמן באתר "יזכור" של משרד הביטחון