ויקיפדיה

הצי השני לאוסטרליה

הצי השני לאוסטרליה היה צי של שש אוניות שנשאו מתיישבים, נידונים ואספקה למפרצון סידני, אוסטרליה ב-1789. הצי השני הגיע בעקבות הצי הראשון שהקים התיישבות אירופית באוסטרליה ב-1788.

הצי השני ידוע לשמצה על התנאים הקשים שעל סיפון הצי, ועל האכזריות וההתעללות בנידונים. מבין 1,006 אנשי הצי, רבע מהם מתו במהלך ההפלגה וכ-40 אחוז מהם נפטרו תוך שישה חודשים מההגעה לאוסטרליה.[1][2][3][4] הקברניט וכמה מאנשי צוות של כלי שיט אחד הואשמו בעבירות נגד הנידונים, אך זוכו לאחר משפט קצר.

בהתחלה, האוניות נועדו להפליג יחד לאוסטרליה, ולהגיע למפרצון סידני ב-1789. עם זאת, אחת מהאוניות הושבתה בדרך ולא הצליחה להגיע ליעד, ואילו אחרת הקדימה והגיעה כחודשיים לפני שאר הספינות.[2] המושבה ציפתה שהצי יכיל פחות נידונים לא מיומנים ויותר אספקה. למרות זאת, הגעתם של כל כך הרבה חולים וגוססים וכל כך מעט אספקה נוספת הביאו את היישוב קרוב לרעב אפילו לפני שהצי השלישי הגיע למפרצון סידני ב-1791.

סיכום צי עריכה

אונייה תמונה סוג קפטן האונייה מספר אנשים בצוות יום עזיבה מאנגליה יום הגעה לסידני ימי הפלגה מספר הנידונים
גברים נשים
Lady Juliana   אוניית נידונים תומאס אדגר 35 29 ביולי 1789 3 ביוני 1790 309 ימים — 222 (226)
HMS Guardian   מאוניית אספקה של אקדחים לאוניית נידונים אדוארד ריו — 12 בספטמבר 1789 הושבתה בדרך — 20 (25) —
Justinian   אוניית מזון ואספקה בנג'מין מייטלנד — 28 ביוני 1789 15 באפריל 1790 291 יום — —
Surprize מאוניית סוחרים לאוניית נידונים ניקולס אנסטיס — 19 בינואר 1790 26 ביוני 1790 158 ימים 218 (254) —
Neptune   אוניית נידונים דונלד טרייל — 19 בינואר 1790 27 ביוני 1790 159 ימים ? (421) + 12 מ-Guardian ? (78)
Scarborough   מאוניית מתיישבים לאוניית נידונים ג'ון מרשל — 19 בינואר 1790 28 ביוני 1790 160 יום 180 (253) + 8 מ-Guardian —
סך הכל 859 [114] (973) 300 [4] (304)

מקורות והיסטוריה עריכה

Lady Juliana הפליגה לפני שאר אוניות הנידונים האחרות, ולא תמיד נחשבה כחלק מאוניות הצי השני. היא נשאה נידונות.[5] האונייה של מזון ואספקה, Justinian, לא הפליגה עם שאר אוניות הנידונים, והגיעה לפניהם. HMS Guardian יצאה לדרך לפני שאר אוניות הנידונים, אבל נפגעה, לאחר מכן, מקרח לאחר שעזבה את כף התקווה הטובה. לאחר שנפגעה, האונייה חזרה לדרום אפריקה ונחרבה.

Surprize‏, Neptune ו-Scarborough נקנו ממשרד הקבלנים קמדן, קלברט וקינג (אנ'), שהתחייבה להעביר, להלביש ולהאכיל את הנידונים תמורת סכום אחיד של 17 ליש"ט לכל אדם, בין אם הם ירדו מהאוניות בחיים ובין אם לא. משרד הקבלנים עסק בעבר בהובלת הנידונים לאמריקה הצפונית. סוכני הכתר היחידים בצוות היו הסוכן הימי, סגן ג'ון שפקוטה וסרן המשמר; קמדן וקאלברט סיפקו את כל שאר הצוותים.

שלושת כלי השיט עזבו את אנגליה ב-19 בינואר 1790, כאשר היו על האוניות היו 1,006 נידונים (928 גברים ו-78 נשים). הם עשו רק תחנה אחת בדרך, בכף התקווה הטובה, בפברואר 1790. בתחנה זו, הועלו 20 נידונים, ניצולים מ-HMS Guardian. שלושת האוניות עשו מסע מהיר יותר מהצי הראשון, והגיעו למפרץ ג'קסון בשבוע האחרון של יוני 1790, כשלושה שבועות לאחר Lady Juliana, וכחודשיים לאחר Justinian‏.[2][6]

המסע היה מהיר יחסית, אך שיעור התמותה היה הגבוה ביותר בתולדות אנשי הצי לאוסטרליה. מתוך 1,038 הנידונים שעלו על הספינה, 273 (כ-26%) מהם מתו במהלך ההפלגה ו-486 (כ-46.8%) מהם חלו.[2][7] הדבר עומד בניגוד גמור לשיעורי התמותה שדווחו בצי הראשון בו ”עם כמעט מספר שווה של אנשים, רק 24 נפטרו ו[רק] 30 חלו. ניתן להסביר את ההבדל רק על ידי השוואה בין האופן בו כל צי הותקן והובל.”[8]

ב-Neptune, הנידונים הורעבו במכוון, הוחזקו עם שרשרות, וסורבו, לעיתים קרובות, לגשת לסיפון. לא ניתן היה לבדוק אם מי מהם חלה בצפדינה. ב-Scarborough לא ניתנו במכוון מנות אוכל, אך בשל ניסיון של התעללות מדווח הוביל לכך שהנידונים נכלאו מתחת לסיפון.[9]

לאחר מכן, כתב קפטן ויליאם היל, מפקד המשמר, ביקורת חריפה על קפטני האוניות, וקבע כי: ”ככל שהם יכלו לעכב מהעלבים האומללים, כך יהיה להם יותר הוראות להיפטר בשוק זר, ומוקדם יותר למסע. הם מתים, כך הם יכולים למשוך לעצמם את קצבת המנוח”.[10]

ההגעה למפרץ ג'קסון עריכה

בהגיעם למפרץ ג'קסון, נידונים שהיו חצי-עירומים שכבו ללא מצעים, והם היו חולים מכדי לזוז. נידונים שלא היו מסוגלים ללכת הושלכו על הצד. כל הנידונים קיבלו כינים. לפחות 486 (כ-46.8%) חולים ירדו במפרץ ג'קסון. מתוכם, 124 (כ-25.5% מהחולים) מתו זמן קצר לאחר שירדו מהאוניות.[2] הכומר ג'ונסון, שהלך ביניהם ברגע שהספינות הגיעו לנמל, כתב כי: ”הסבל שראיתי ביניהם אינו ניתן לתיאור... ראשם, גופם, בגדים, שמיכות, היו מלאים בכינים. הם היו אומללים, עירומים, מטונפים, מלוכלכים, מחורבנים, ורבים מהם לא היו מסוגלים לעמוד, לזחול, או אפילו להזיז יד או רגל.”[11]

המושל פיליפ מצידו ציין כי: ”אני לא אדון, אדון, אתעכב במקום הסבל שאותו הציגו בתי החולים והאוהלים החולים כשירדו האנשים האלו, אבל זה יהיה חובה שלא להגיד שזה קרה על ידי הקבלנים. לאחר שהצטופפו יותר מדי על סיפון האוניות הללו ומתוך היותם מוגבלים מדי במהלך המעבר.”[12]

מבין אלו שהגיעו מהצי השני, היו ד'ארסי וונטוורת' ופילגשתו הנידונה, קתרין קרולי, מ-Neptune, וג'ון מקארתור, אז סגן צעיר בחיל המושבה, ואשתו אליזבת, מ-Scarborough. בנו הבכור של מקארתור, אדוארד מקארתור, שליווה את הוריו ב-Neptune וב-Scarborough, היה ככל הנראה האדם היחיד שהפליג בצי השני שצילם בזמן הצי, וכמו כן, שהיה הניצול האחרון של הצי.

כאשר הגיעו לאנגליה חדשות על זוועות הצי השני, התגובה הציבורית והרשמית הייתה זעזוע. התקיים בירור בנידון, אך לא נעשה שום ניסיון לעצור את דונלד טרייל, קפטן Neptune, שתואר כסדיסט מדומד, או ניסיון להגשת תביעה ציבורית נגדו, נגד שאר הקפטנים או נגד משרד הקבלנים. למרות זאת, הממשלה ביקשה מהם להכין את הצי השלישי שיגיע למפרץ ג'קסון ב-1791.

טריילר וחבר המטה הראשי שלו, ויליאם אלינגטון הועמדו לדין באופן פרטי בגין רצח של נידון ללא שם, הימאי אנדרו אנדרסון והטבח ג'ון ג'וזף. למרות זאת, לאחר משפט שנמשך כשלוש שעות בפני סר ג'יימס מריוט בבית המשפט לאדמירליות, החליטו המושבעים להאשים את שני הגברים בכל ההאשמות ”מבלי שהטריד את השופט לסכם את הראיות”.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Collins, David (1975). Fletcher, Brian H. (ed.). An Account of the English Colony in New South Wales. A.H. & A.W. Reed. ISBN 0589071688.
  • Flynn, Michael (1993). The Second Fleet: Britain's Grim Convict Armada of 1790. Sydney: Library of Australian History. ISBN 0908120834.
  • Bateson, Charles, The Convict Ships, 1787–1868, Sydney, 1974. ISBN 0-85174-195-9
  • Flynn, Michael, The Second Fleet : Britain's grim convict armada of 1790, (Sydney: Library of Australian History, 1993) ISBN 0-908120-83-4
  • French, Jenny, Australia's Second Fleet - 1790, IFHAA, 2007
  • Hughes, Robert, The Fatal Shore, London, Pan, 1988 ISBN 0-394-75366-6
  • Rees, Siân, The Floating Brothel, Hodder, Sydney, 2001. ISBN 0-7868-8674-9
  • A. J. Hill, 'Macarthur, Sir Edward (1789 - 1872)', Australian Dictionary of Biography, Volume 5, Melbourne University Press, 1974, pp 122–123.
  • Admiralty Proceedings on the Sessions held 7 and 8 June 1792 before Sir James Marriott and others, Trials of Kimber, Traill, Ellerington and Hindmarch for murder and Berry and Slack for piracy, London 1792
  • Emma Christopher, Cassandra Pybus, Marcus Buford Rediker, Marcus Rediker (eds.), Many Middle Passages: Forced Migration and the Making of the Modern World, Berkeley: University of California Press, 2007, chapter 6 by Emma Christopher, "Slave Traders, Convict Transportation, and the Abolitionists".

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Flynn 1993, p.1
  2. ^ 1 2 3 4 5 Convict Ships to Australia (ארכיון)
  3. ^ Australia’s tragic beginnings: The grotesque story of the the Second fleet, NewsComAu, ‏2018-11-29 (באנגלית)
  4. ^ Second Fleet, dictionaryofsydney.org
  5. ^ Siân Rees (2009). The Floating Brothel: The Extraordinary True Story of Female Convicts Bound for Botany Bay. Hachette Australia. ISBN 978-0-7336-2463-6. ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-2020-07-29.
  6. ^ Tench, Watkin; Flannery, introduced by Tim (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. pp. 127–130. ISBN 1875847278.
  7. ^ Tench, Watkin; Flannery, introduced by Tim (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. p. 131. ISBN 1875847278.
  8. ^ Tench, Watkin; Flannery, Tim (introduction) (1996). 1788 : comprising a narrative of the expedition to Botany Bay and an account of the settlement at Port Jackson (Repr. with index. ed.). Melbourne: Text Publishing. pp. 131–132. ISBN 1875847278.
  9. ^ Collins 1975, p. 100
  10. ^ Historical records of New South Wales. Volume 1, Part 2 – Phillip. Sydney: Charles Potter, Government Printer. 1892. p. 367. ארכיון מ-2016-08-04. נבדק ב-2020-07-29.
  11. ^ "Our Austral". The Argus. Melbourne. 27 בינואר 1940. p. 8 Supplement: The Argus Weekend magazine. ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-27 בינואר 2012 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "MEDICINE IN AUSTRALIAN HISTORY". The Central Queensland Herald. Rockhampton, Qld. 4 באפריל 1935. p. 58. ארכיון מ-2020-10-27. נבדק ב-27 בינואר 2012 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצי_השני_לאוסטרליה&oldid=34639079"