הצפון הקדום
הצפון הקדום או הן אוגלד' (בוולשית: Hen Ogledd) הוא אזור היסטורי בצפון אנגליה ודרום סקוטלנד של ימינו, שבו שכנו עמים וממלכות קלטיות בריטוניות בתקופת ימי הביניים המוקדמים.
הבריטונים בצפון הקדום דיברו בניב קלטי ייחודי הנקרא קאמברית והם נבדלו תרבותית מעמי צפון בריטניה, בהם הפיקטים, האנגלו-סקסונים והסקוטיי (שפלשו מאירלנד). בנוסף, הקלטים הצפוניים נבדלו גם משאר העמים הקלטים של האי הבריטי בהם הוולשים, הקורנים והפיקטים (שלהם גם מקור קלטי). העמים הבריטונים הצפוניים התקיימו באופן רציף מהשבטים הקלטים בתקופת השלטון הרומי בבריטניה, אך החלו להיבדל משאר האי הבריטי לאחר עזיבת הרומאים ותחילת פלישות של עמים חיצוניים במאה ה-6.
רוב האזורים של הצפון הקדום נכבשו בהדרגה על ידי האנגלו-סקסונים ובעיקרן ממלכת נורת'מבריה, הם נותרו ככיס בריטוני שהחזיק מעמד כמאה שנים לאחר שאר אזורי אנגליה של ימינו. היוצאת מהכלל היא ממלכת סטרת'קלייד אשר החזיקה מעמד עד המאה ה-11 עד אשר השתלבה בתוך ממלכת סקוטלנד הגאלית. בין הצפון הקדום לממלכות ויילס היה קשר תרבותי ופוליטי הדוק, מספר שושלות וולשיות (כגון בית אברפראו) נוסדו על ידי דמויות חשובות מהצפון הקדום, דייוויד הקדוש (הקדוש פטרון של ויילס) אף הוא נחשב לבעל מקורות מהצפון הקדום.
ממלכות הצפון הקדום עריכה
ארבעת הממלכות המרכזיות שהרכיבו את הצפון הקדום היו:
- ממלכת אלמט (Elmet) - כיום באזור מערב יורקשייר והאמבר. אלמט נכבשה סביב שנת 617 על ידי ממלכת נורת'מבריה האנגלית.
- ממלכת גודוד'ין (Gododdin) - כיום באזור לות'יאן בדרום-מזרח סקוטלנד. גודוד'ין נכבשה על ידי ברניקיה סביב 638 עם כיבוש אדינבורו, ובהמשך האזור הפך גם הוא לחלק ממלכת נורת'מבריה.
- ממלכת רגאד (Rheged) - כיום אזור נורת'מברלנד ודרום-מערב סקוטלנד. רגאד השתלבה או נכבשה על ידי נורת'מבריה סביב 730, במאה ה-10 עם דעיכת נורת'מבריה היא נכבשה על ידי ממלכת סטרת'קלייד הבריטונית מצפון.
- ממלכת סטרת'קלייד (Strathclyde) - כיום דרום-מערב סקוטלנד וצפון-מערב אנגליה. הגדולה והוותיקה ממלכות הצפון, סטרת'קלייד התקיימה עד סביב 1030 כאשר השתלבה בממלכת סקוטלנד הגאלית.