הקונציל הראשון של אורליאן
הקונציל הראשון של אורליאן זומן ב-511 על ידי כלוביס הראשון, זמן קצר לפני מותו.
כלוביס זימן סינוד של הבישופים הגאלים, קבע את סדר היום ואישר את החלטותיו. הסינוד התקיים באורליאן במטרה לערוך רפורמה במבנה הכנסייתי כשמגמת הרפורמה היא חיזוק הקשרים שבין השלטון הסקולרי לבין ההנהגה הדתית בשטחי שלטונו. ההצדקה של כלוביס לכינוס הקונציל הייתה מעשה דומה של הקיסר קונסטנטינוס כאשר כינס את הקונציל בניקיאה ב-325.
32 בישופים נענו לקריאה והעבירו 31 צווים הנוגעים לתחומי פעילותיו וחובותיו של הפרט, זכויותיו של מקום מקודש ועל משמעת כנסייתית. צווים אלה, החלים באופן שווה על הפרנקים ועל הגאלו-רומים היו השוויון הראשון שהוקם בין הכובשים והנכבשים.
בין הצווים השונים, המועצה קבעה כי כנסיות ומעונות בישופים הם מקומות מחסה בסטטוס של עיר מקלט. נקבע כי כומר לא צריך להסגיר נאשם שמצא מקלט ליד המזבח, אלא אם הרודף ישבע על הברית החדשה שלא יפגע בו. קבעה את חובתם של בישופים להשתמש ברכוש הכנסייה לרווחתם של החולים והעניים, מיסדה את מערכות היחסים בין נזירים ואבות המנזרים לבין הבישופים.
מועצה זו מיסדה את הטמעתם של נושאי משרות כנסייתיות אריאנים במערך הכנסייה הקתולית תוך שמירה על מעמדם ורכושם ובתנאי שיצהירו כי הם מקבלים על עצמם את ההלכה האורתודוקסית. צעד זה אפשר את השתלבות הנוצרים האריאנים בכנסייה הקתולית ושם קץ לפילוג שהיה באירופה בין הצפון האריאני (יחד עם ספרד) לבין הדרום הקתולי.
