הרן
הָרָן הוא דמות מקראית, בנו של תרח ואחיהם של אברהם אבינו ונחור.
| לידה | אור כשדים |
|---|---|
| אב |
תרח  |
| צאצאים |
לוט, מילכה, יסכה |
  | |
חייו עריכה
מוזכר בספר בראשית, פרק י"א. ישנה מחלוקת האם הרן אחיו הצעיר של אברהם, כמוזכר בתלמוד,[1] או שמא הרן מבוגר מאברהם ב-32 שנה, כמוזכר בספר הישר (אגדה).[2]
בנותיו היו מילכה, סבתה של רבקה אמנו ויסכה, שעל פי המדרש הייתה שרה אמנו. בנו היה לוט. הרן לא זכה לאריכות ימים, ונפטר עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו [3]. הוא נפטר באור כשדים מולדתו. לאחר מותו של הרן, נלקח לוט תחת חסותו של תרח ומאוחר יותר תחת חסותו של אברהם.
יוסף בן מתתיהו הסביר בספרו "קדמוניות היהודים" כי אבלו של תרח על הרן גרם לו לשנוא את ארץ כשדים וזו הסיבה שהחליט לעזוב לחרן שבארם נהריים. כמו כן, ציין כי באור כשדים "מראים את קברו עד היום הזה".[4] בספר היובלים מופיעה הגרסה הקדומה ביותר לסיפור על מלחמתו של אברהם באלילות, שבו מתבררות גם נסיבות מותו של הרן:[5] אברהם שרף את "בית האלילים" והרן נשרף למוות בניסיונו להציל את הפסילים.[6] על פי המסופר במדרש אברהם והצלמים (בראשית רבה, פרשה ל"ח, פסקה י"ג), כשהואשם אברהם בהתנגדות לעבודת אלילים,מסרו אותו לנמרוד. והרן חשב על רעיון שנקרא גם שביל הזהב: אם אברהם ינצח יצטרף אליו ואם נמרוד ינצח יצטרף אליו. נמרוד זרק את אברהם לכבשן האש וכשראה הרן את אברהם יוצא ללא פגע מן הכבשן,אמר שהוא עם אברהם, ונזרק אף הוא לכבשן האש אך לא יצא משם חי. התרגום המיוחס ליונתן מפרש את מותו של הרן באותה צורה אך טוען שסיבת מותו הייתה שונה, ונועדה להוכיח שאברהם ניצל בזכות האל, ולא בזכות כישוף שעשה עבורו הרן כפי שחשבו הצופים. על מנת להוכיח שכישופיו של הרן אינם הסיבה להצלת אברהם, יצאה אש ושרפה את הרן עצמו. יש במסורת זו משחק מילים עם שם העיר שבה מת הרן, אוּר (=אש) כשדים. לדעת יאיר זקוביץ, למסורת זו שורשים קדומים והיא הייתה ידועה גם למספר המקראי.[7]
עץ משפחה עריכה
ראו גם עריכה
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת עריכה
- בעז שפיגל, 'מדוע לא הוזכר הרן בנאומו האחרון של יהושע - הרן בראי הספרות הרבנית', מגדים, נז, תשע"ח, עמ' 66-31 (נגיש בקובץ זה)
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט, עמוד ב'.
- ^ ספר הישר, הוצאת מכון הכתב ירושלים התשמ"ז, עמ' 21.
- ^ בראשית רבה לח יג – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק ו, פסקה ה, סעיפים 151–152.
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק טו: מה הייתה ראשיתו של אברהם?, עמ' 132–133.
- ^ ספר היובלים, פרק יב, פסוקים יב–יד.
- ^ Yair Zakovitch, "The Exodus from Ur of the Chaldeans: A Chapter in Literary Archaeology", in Robert Chazan, William W. Hallo, and Lawrence H. Schiffman (eds.), Ki Baruch Hu: Ancient Near Eastern, Biblical, and Judaic Studies in Honor of Baruch A. Levine, Winona Lake: Eisenbrauns, 1999, pp. 429-439. לדיון המבוסס על המאמר, ראו אצל יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך (יהדות כאן ועכשיו), תל אביב: משכל, 2004, עמ' 129–137.
