ויקיפדיה

הרפס גניטלי

זיהום של איברי המין על ידי נגיפי ההרפס

הרפס גניטלי (באנגלית: Genital herpes) הוא זיהום הנגרם על ידי וירוס ההרפס (HSV) באיברי המין.[1] למרבית האנשים אין תסמינים או שהם חווים סימפטומים קלים ולכן אינם יודעים שהם נגועים[1]. כאשר תסמינים באים לידי ביטוי, הם בדרך כלל כוללים שלפוחיות קטנות שנפתחות ויוצרות פצעים כואבים.[1] תסמינים דמויי שפעת כגון חום, כאב או בלוטות לימפה נפוחות, עלולים להתרחש.[2] תסמינים לרוב יחלו להופיע כ-4 ימים לאחר החשיפה כאשר הם עשויים להמשך עד 4 שבועות.[1] לאחר ההידבקות עלולות להתרחש התפרצויות נוספות, אך הן בדרך כלל מתונות יותר.[1]

הרפס גניטלי
התפרצות הרפס גניטלי בנרתיק
התפרצות הרפס גניטלי בנרתיק
שמות נוספים הרפס באיברי המין, הרפס בדרכי המין
תחום מחלות זיהומיות
שכיחות 846 מיליון (2015)
גורם הרפס (HSV-1, HSV-2)
תסמינים חסר תסמינים, שלפוחיות קטנות הנפתחות והופכות לפצעים כואבים, תסמינים דמויי שפעת
אבחון בדיקת הנגעים, בדיקת דם למציאת אנטיגן
טיפול תרופות אנטי-ויראליות
מניעה הימנעות מקיום יחסי מין, שימוש בקונדום
סיבוכים דלקת קרום המוח, הגברת הסכנה להדבקות בHIV, הרפס ניאונטלי (הרפס בתקופת היילוד)
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006558
סיווגים
ICD-10 A60 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 1A94.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחלה מתפשטת בדרך כלל על ידי מגע ישיר של איברי המין עם פני העור או עם הפרשות של מישהו שנדבק.[3] זה עלול להתרחש במהלך יחסי מין, כולל מין אנאלי ואוראלי.[1] הדבקות עשויה להתרחש גם כאשר לצד המדביק אין פצעים בעת המגע המיני.[1] הסיכון להדבקה בין בני זוג הוא כ-7.5% במשך שנה.[4] HSV מסווג לשני סוגים, HSV-1 ו-HSV-2.[1] בעוד שמבחינה היסטורית HSV-2 היה נפוץ יותר, HSV-1 גניטלי הפך נפוץ יותר בעולם המפותח.[5] ניתן לאבחן על ידי בדיקת נגעים באמצעות PCR, תרבית ויראלית או בדיקות דם עבור נוגדנים ספציפיים.[1]

ניתן להימנע מהידבקות בהרפס גניטלי על ידי אי קיום יחסי מין, שימוש בקונדומים או קיום יחסי מין עם מישהו שאינו נגוע.[2] שימוש ארוך טווח בתרופות אנטי-ויראליות עשוי גם להפחית את הסיכון להדבקה נוספת.[1]

נכון לשנת 2015 כמעט כ-846 מיליון אנשים (12% מאוכלוסיית העולם) סבלו מהרפס גניטלי.[6] בארצות הברית, יותר מאחד מכל שישה אנשים בין הגילאים 14 עד 49 חולים במחלה. [7] נשים נדבקות בשכיחות גבוהה יותר מגברים.[3] שיעורי המחלות הנגרמות על ידי HSV-2 ירדו בארצות הברית בין 1990 ל-2010.[1] לעיתים רחוקות סיבוכים עשויים לכלול דלקת קרום המוח, סיכון מוגבר לאיידס (HIV) אם נחשפים לנשא, והתפשטות לתינוק במהלך הלידה וכתוצאה מכך להרפס ביילוד.[1]

סימנים ותסמינים עריכה

 
הרפס גניטלי המשפיע על הפין

בקרב גברים, הנגעים מופיעים על עטרת הפין, לאורך גוף הפין או בחלקים אחרים באזור כגון הירך הפנימית, הישבן או פי הטבעת. בקרב נשים, נגעים מופיעים על או ליד כף הערווה, בדגדגן או בחלקים אחרים של הפות, בישבן או בפי הטבעת.[2]

תסמינים נפוצים אחרים כוללים כאב, גירוד וצריבה. תסמינים פחות נפוצים, אך עדיין שכיחים, כוללים הפרשות מהפין או הנרתיק, חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, בלוטות לימפה נפוחות ומוגדלות וחולשה.[8] לעיתים קרובות נשים חוות תסמינים נוספים כגון כאב או צריבה בהטלת שתן ודלקת צוואר הרחם. דלקת הרפטית (דלקת המשויכת לווירוס ההרפס) בפי הטבעת שכיחה בקרב אנשים המקיימים יחסי מין אנאליים.[8]

כעבור 2–3 שבועות, הנגעים מתקדמים והופכים לפצעים ולאחר מכן מגלידים ומחלימים, אם כי נגעים על רקמה רירית עשויים לא להגליד כלל.[8] במקרים נדירים, אם הזיהום התפשט לעבר עצם העצה באזור של חוט השדרה עלולה להגרם אצירת שתן חמורה ועשויים להופיע סימנים של מילורדיקוליטיס: כאב, אובדן תחושתי, נמלול ופריחה.[9][10]

הִשָׁנוּת עריכה

לאחר התפרצות ראשונית של הרפס גניטלי הנגרם על ידי HSV-2, תהיה הישנות אחת לפחות בכ-80% מהאנשים, בעוד ששיעור ההישנות של הרפס גניטלי הנגרמת על ידי HSV-1 הוא כ-50%.[11] הרפס גניטלי הנגרם על ידי HSV-2 חוזר בממוצע ארבע עד שש פעמים בשנה, בעוד שהזיהום של HSV-1 מתרחש רק פעם בשנה.[11]

אנשים עם הרפס גניטלי חוזר יכולים לקבל טיפול מדכא, המורכב מטיפול אנטי-ויראלי יומי המכיל אציקלוביר, ואלציקלוביר (valacyclovir) או פמציקלוביר (farmciclovir).[12] טיפול מדכא עשוי להיות שימושי לאלו שיש להם לפחות ארבע חזרות של הווירוס בשנה, אך הראיות ליעילות הטיפול חלשות.[12] טיפול מדכא ככל הנראה יפחית את השנות המחלה גם בקרב אנשים עם שיעורי השנות נמוכים. יש להפסיק טיפול מדכא לאחר שנה לכל היותר כדי להעריך מחדש את תדירות ההישנות.

הדבקה עריכה

הרפס גניטלי יכול להתפשט על ידי הפרשה ויראלית (באנגלית: viral shedding) לפני ואחרי היווצרות פצעים. הסיכון להתפשטות בין בני זוג הוא כ-7.5% במשך שנה (עבור מין לא מוגן).[4] הסבירות להעברת הרפס גניטלי מאדם אחד לאחר יורדת ב-50% על ידי שימוש בקונדום, וכמו כן גם שימוש בקונדום נשי מוריד את הסיכויים ב-50%. הימנעות ממין במהלך התפרצות פעילה גם מסייעת להפחית את סיכויי ההדבקה.[4] ככל שבן הזוג נושא את הווירוס זמן רב יותר, כך קצב ההעברה נמוך יותר.[4] אדם נגוע עשוי להפחית עוד יותר את סיכוני ההעברה על ידי שמירה על מינון יומי של תרופות אנטי-ויראליות.[4] זיהום על ידי הרפס גניטלי מתרחש בערך ב-1 מכל 1,000 אקטים מיניים.[4]

בדיקות סקר עריכה

בדיקות דם אינן מומלצות לאנשים שאין להם תסמינים של HSV, כולל נשים בהריון,[13] מתוך חשש שהדבר יגרום ליותר נזק מאשר תועלת שכן יש שיעור חיובי שגוי גבוה וקבלת תוצאת בדיקה חיובית עלולה לגרום לבעיות אחרות, כגון קשיים בזוגיות.[13]

טיפול עריכה

אם נדבקים בהרפס גניטלי, אין תרופה.[2] תרופות אנטי-ויראליות, כגון אציקלוביר, ואלציקלוביר, פמציקלוביר, עשויות למנוע התפרצויות או לקצר התפרצויות אם הן מתרחשות.[3] שימוש ארוך טווח בתרופות אנטי ויראליות עשוי גם להפחית את הסיכון להדבקה.[1] ככל שאדם חולה בנגיף זמן רב יותר, כך הוא חווה פחות התפרצויות והסיכויים שידביק אדם אחר קטנים, בשל אנטיגנים מיוחדים ותגובה חזקה יותר של מערכת החיסון.[2]

אציקלוביר היא תרופה אנטי-ויראלית המפחיתה את הכאב ואת מספר הנגעים במקרה הראשוני של הרפס גניטלי. יתר על כן, היא מקטינה את התדירות והחומרה של זיהומים חוזרים. התרופה מגיעה בקפסולות, טבליות, הזרקה, אבקה להזרקה ומשחה. המשחה משמשת באופן מקומי והיא מפחיתה כאב, מפחיתה את זמן הריפוי ומגבילה את התפשטות הזיהום. [14]

בקרב אנשים שחווים את ההתרפצות הראשונה שלהם של הרפס גניטלי, צריכה אוראלית של אציקלוביר עשויה להפחית את משך התסמינים והנגעים, אך הסיכון להשפעות שליליות אינו ודאי.[15] ייתכן גם שישנו הבדל קטן אם בכלל בין אציקלוביר מקומי לפלסבו מבחינת משך התסמינים והנגעים והסיכון לתופעות לוואי.[15]

ואלציקלוביר היא קדם תרופה המומרת לאציקלוביר בעת הכניסה לגוף. התרופה עוזרת להקל על הכאב ואי הנוחות ואף מאיצה את ריפוי הפצעים. ואלציקלוביר מגיעה רק בקפסולות והיתרון שלה הוא שיש לה משך פעולה ארוך יותר מאשר לאציקלוביר. [16] שימוש לדוגמה הוא דרך הפה פעמיים ביום במשך עשרה ימים עבור נגע ראשוני, ופעמיים ביום במשך שלושה ימים עבור אפיזודה חוזרת. [17]

פמציקלוביר היא תרופה אנטי-ויראלית נוספת השייכת לאותה משפחה. פמציקלוביר היא קדם תרופה אשר מומרת לפנציקלוביר (penciclovir) בתוך הגוף. לתרופה זה משך פעולה ארוך יותר מאשר לאציקלוביר והא מגיע רק בטבליות. [18]

אפידמיולוגיה עריכה

כ-16 אחוז מהאמריקאים בין הגילאים 14 עד 49 נגועים בהרפס גניטלי, מה שהופך אותה לאחת ממחלות המין הנפוצות ביותר.[19] יותר מ-85% מאלו עם HSV-2 אינם מודעים לזיהום שלהם.[20] כ-776,000 אנשים בארצות הברית נדבקים בזיהומי הרפס חדשים מדי שנה.[20]

בדיקות הרפס אינן נכללות בבדיקות מין שגרתיות. בדיקת הרפס שנויה במחלוקת מכיוון שהתוצאות לא תמיד מדויקות או מועילות.[21]

היסטוריה עריכה

בתחילת המאה ה-20 משרד הבריאות בבריטניה חוקק חוק אשר קבע טיפול חובה במחלות המועברות במגע מיני, אך החוק לא כלל הרפס מכיוון שהמחלה לא נתפסה כחמורה מספיק.[22]עד לשנת 1975, ספרי לימוד של סיעוד לא כללו הרפס מכיוון שהוא לא נחשב כגרוע יותר מהצטננות.[22] לאחר הפיתוח של אציקלוביר בשנות ה-70, חברת התרופות Burroughs Wellcome השיקה קמפיין שיווקי נרחב שפרסם את המחלה, כולל יצירת קבוצות תמיכה לנפגעים.[22]

מחקר עריכה

נעשים ניסיונות לפתח חיסון להתפרצויות אקטיביות של הנגיף - אף על פי שרוב המקרים הם א-סימפטומטיים - אך התוצאות עד כה לא הצליחו לעשות זאת או למנוע את ההדבקה. [23]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הרפס גניטלי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 STD Facts - Genital Herpes (Detailed version), www.cdc.gov, ‏2021-07-19 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 STD Facts - Genital Herpes, www.cdc.gov, ‏2022-01-18 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ 1 2 3 "Genital Herpes – CDC Fact Sheet". 9 בפברואר 2017. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)"Genital Herpes – CDC Fact Sheet". 9 February 2017. Retrieved
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 pmhdev (12 בדצמבר 2012). "Genital herpes: How can you prevent the spread of herpes in sexual relationships?". PubMed Health (באנגלית). {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Beigi, Richard H., ed. (2012-03-27). Sexually transmitted diseases. Chichester, West Sussex: John Wiley & Sons, Ltd. p. 139. ISBN 9781118314975.
  6. ^ Theo Vos, Christine Allen, Megha Arora, Ryan M Barber, Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 310 diseases and injuries, 1990–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015, The Lancet 388, 2016-10-08, עמ' 1545–1602 doi: 10.1016/S0140-6736(16)31678-6
  7. ^ "STD Facts - Genital Herpes". www.cdc.gov (באנגלית אמריקאית). 11 בדצמבר 2017. נבדק ב-22 בספטמבר 2018. Genital herpes is common in the United States. More than one out of every six people aged 14 to 49 years have genital herpes. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 "Genital herpes". Lancet. 370 (9605): 2127–37. בדצמבר 2007. doi:10.1016/S0140-6736(07)61908-4. PMID 18156035. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Acute urinary retention due to benign inflammatory nervous diseases". Journal of Neurology. 253 (8): 1103–10. באוגוסט 2006. doi:10.1007/s00415-006-0189-9. PMID 16680560. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "[Elsberg syndrome: acute urinary retention following a viral infection]". Nederlands Tijdschrift voor Geneeskunde (בהולנדית). 137 (50): 2603–5. בדצמבר 1993. PMID 8277988. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 How the facts about Genital Herpes can help. By New Zealand Herpes Foundation. Retrieved June 2014
  12. ^ 1 2 "Oral antiviral therapy for prevention of genital herpes outbreaks in immunocompetent and nonpregnant patients". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 8 (8): CD009036. באוגוסט 2014. doi:10.1002/14651858.CD009036.pub2. PMID 25086573. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 US Preventive Services Task Force, Kirsten Bibbins-Domingo, David C. Grossman, Susan J. Curry, Serologic Screening for Genital Herpes Infection: US Preventive Services Task Force Recommendation Statement, JAMA 316, 2016-12-20, עמ' 2525–2530 doi: 10.1001/jama.2016.16776
  14. ^ "Medications and Drugs". נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Heslop, R; Roberts, H; Flower, D; Jordan, V (30 באוגוסט 2016). "Interventions for men and women with their first episode of genital herpes". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2016 (8): CD010684. doi:10.1002/14651858.CD010684.pub2. PMC 8502075. PMID 27575957. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "Brand Name: Valtrex". נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Canadian Guidelines on Sexually Transmitted Infections > Section 5 - Management and Treatment of Specific Infections > Genital Herpes simplex virus (HSV) Infections. from the Public Health Agency of Canada. Date Modified: 2013-02-01.
  18. ^ "Brand Name: Famvir". נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Allen, JoAnne (2010-03-09). "U.S. herpes rates remain high - CDC". Reuters. נבדק ב-2013-05-03.
  20. ^ 1 2 "Genital Herpes - CDC Fact Sheet". נבדק ב-2013-06-03.
  21. ^ "Prevent STDs like a porn star". CNN. 2011-05-19. נבדק ב-2013-11-04.
  22. ^ 1 2 3 Scott, Nigel (1 בספטמבר 2011). "The courts should keep out of our sex lives". Spiked (באנגלית). נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Current thinking on genital herpes". Current Opinion in Infectious Diseases. 27 (1): 75–83. בפברואר 2014. doi:10.1097/qco.0000000000000029. PMID 24335720. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרפס_גניטלי&oldid=35799628"