הרקולס רובינסון, ברון רוזמיד

הרקולס ג'ורג' רוברט רובינסון, ברון רוזמיד הראשוןאנגלית: Hercules George Robert Robinson, 1st Baron Rosmead, בסינית: 羅士敏勳爵 או 羅便臣; ‏19 בדצמבר 1824 - 28 באוקטובר 1897) היה המושל החמישי של הונג קונג.

הרקולס רובינסון, ברון רוזמיד
Hercules Robinson, 1st Baron Rosmead
לידה 19 בדצמבר 1824
מחוז וסטמית', אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1897 (בגיל 72)
לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא הרקולס ג'ורג' רוברט רובינסון, ברון רוזמיד הראשון
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום קבורה בית הקברות ברומפטון, לונדון, הממלכה המאוחדת
השכלה המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ניאה ארתור עדה רוז ד'אמור
מושל הונג קונג ה־5
9 בספטמבר 185911 במרץ 1865
(5 שנים ו־26 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
מושל ציילון הבריטית ה־13
16 במאי 18654 בינואר 1872
(6 שנים ו־33 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
→ צ'ארלס ג'סטין מקרטני
ויליאם הנרי גרגורי ←
מושל ניו סאות' ויילס ה־14
4 במרץ 187224 בפברואר 1879
(7 שנים)
מונרך בתקופה ויקטוריה
מושל פיג'י ה־1
10 באוקטובר 1874 – יוני 1875
(כ־33 שבועות ו־4 ימים)
מונרך בתקופה ויקטוריה
מושל ניו זילנד ה־8
27 במרץ 18799 במרץ 1880
(49 שבועות ו־6 ימים)
מונרך בתקופה ויקטוריה
מושל מושבת הכף ה־8
27 בינואר 18811 במאי 1889
(8 שנים ו־13 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
מושל מושבת הכף ה־10
30 במאי 189521 באפריל 1897
(שנה ו־46 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
פרסים והוקרה
אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

רובינסון נולד לאדמירל הרקולס רובינסון. שני הוריו היו ממוצא אירי. רובינסון למד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ולאחר תום לימודיו, ב-27 בינואר 1843, הצטרף לגדוד חיל הרגלים ה-87[1]. ב-6 בספטמבר 1844 רכש עליה בדרגה[2], ועם השנים עלה בדרגה והגיע לדרגת קפטן. ב-24 באפריל 1846 התחתן רובינסון עם עדה רוז ד'אמור (Ada Rose D'Amour), ונולדו להם בן אחד ושלוש בנות.

בשנת 1846 מונה להנהלת רשות העבודות הציבוריות באירלנד, ולימים הפך לממונה על ירידים ושווקים. פעולותיו בתקופת הרעב האירי הגדול בשנת 1848 והדוחות ששלח לאנגליה בעניינו הביאו למינויו ב-14 בפברואר 1854 לנשיא מועצת האי מונטסראט, בגיל 29 בלבד[3]. הצלחתו בתפקיד הביאה למינויו כסגן המושל של סנט קיטס ב-6 בנובמבר 1855[4].

ב-17 ביוני 1859 מונה רובינסון לתפקיד המושל החמישי של הונג קונג, תפקיד בו כיהן עד מרץ 1865[5].

ב-28 ביוני 1859 הוענק לרובינסון תואר אבירות[6].

במהלך כהונתו כמושל, הביא רובינסון להגדלת המושבה ולהכללת חצי האי קאולון כחלק מהמושבה (אשר כללה קודם לכן אך ורק את שטח האי הונג קונג. כמו כן בתקופת כהונתו נוסדו הבנקים תאגיד הבנקאות הונג קונג ושנגחאי וסטנדרט צ'ארטרד, אשר הורשו להדפיס את הדולר ההונג קונגי (תפקיד אותו הם מבצעים עד ימינו).

רובינסון פיתח את מערכת המים של המושבה והורה על הקמת מאגר פוקפולאם.

ב-6 במרץ 1865 מונה רובינסון לתפקיד מושל ציילון[7].

ב-30 ביוני 1869 קיבל תואר אביר מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש[8].

ב-4 במרץ 1872 מונה רובינסון לתפקיד מושל ניו סאות' ויילס, תפקיד בו כיהן עד ה-24 בפברואר 1879[9]. בתקופת כהונה זו פעל לסיפוח איי פיג'י והפיכתם לחלק מהאימפריה הבריטית. בשל הצלחתו קיבל ב-28 בינואר 1875 תואר אביר גדול של מסדר סנט מייקל וסנט ג'ורג'[10].

בין ה-10 באוקטובר 1874 ועד ה-24 ביוני 1875 כיהן רובינסון כמושל בפועל של איי פיג'י.

ב-28 בינואר 1879 הועלה בדרגת האבירות שלו[11] ובפברואר באותה שנה עבר רובינסון לניו זילנד. ב-21 באוגוסט 1880 במהלך מלחמת הזולו עבר לדרום אפריקה ומונה לתפקיד הנציב העליון של מושבת הכף[12]. ב-7 באפריל 1881 מונה לנציב העליון של דרום אפריקה במטרה שיסדיר את השליטה ברפובליקה הדרום-אפריקאית[13].

ב-1883 שב לאנגליה ומונה למועצה המלכותית במטרה לייעץ בעניין טרנסוואל וב-27 בפברואר 1884 חתם בשם ממשלת בריטניה על הסכם לונדון עם פול קרוגר נשיא טרנסוואל.

בשובו לדרום אפריקה נאבק רובינסון בבורים בבוטסואנה אשר הכריזו על הקמת רפובליקת סטללנד. רובינסון שלח את ג'ון מקנזי וססיל רודס לשאת ולתת עם הבורים אולם לאחר כישלון המשא ומתן שלח בשנת 1885 את סר צ'ארלס וורן לכבוש ולספח את האזור.

ב-29 בספטמבר 1886 מונה רובינסון לחקור האשמות שהועלו נגד סר ג'ון פופ הנסי, מושל מאוריציוס[14].

במאי 1889 פרש רובינסון מתפקידו כמושל דרום אפריקה, וב-6 בפברואר 1891 קיבל תואר ברונט[15]. על אף פרישתו, הוא התבקש לשוב ולכהן כמושל דרום אפריקה, וב-6 באפריל 1895 מונה לתפקיד בשנית[16].

ב-10 באוגוסט 1896 קיבל רובינסון את התואר ברון רוזמיד ובהתאם קיבל מושב בבית הלורדים[17]. רובינסון שב לדרום אפריקה באותה שנה אולם בשל מצבו הבריאותי התפטר מתפקידו כמושל באפריל 1897.

רובינסון נפטר ב-28 באוקטובר 1897 ונקבר בבית הקברות ברומפטון שבלונדון[18].

במותו ירש בנו, הרקולס ארתור טמפל רובינסון את התואר "ברון רוזמיד".

מורשתו עריכה

דרך רובינסון וכן דרך רוזמיד והאי רובינסון באי הונג קונג נקראו על שמו של רובינסון, כמו גם דרך רובינסון שבחצי האי קאולון (לימים שונה שמה לדרך נייתן). שדרות רוזמיד בקייפטאון שבדרום אפריקה נקראת על שמו, כמו גם שתי עיירות קטנות בשם רוזמיד בדרום אפריקה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה