הר חרמון

המונח "חרמון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו: "חרמון (פירושונים)".

הר חרמון
החרמון הישראלי המושלג, כפי שהוא נראה מפסגת הר בנטל
גובה	2,814 מטרים. כיפה ממערב למצפה שלגים בגובה 2,236 מטרים היא הנקודה הגבוהה בישראל
מיקום	הגבול בין סוריה ולבנון. החרמון הישראלי בגבול בין ישראל וסוריה
רכס הרים	מול הלבנון
מסלול ההעפלה הקל	דרך עפר, צעידה
קואורדינטות	33°24′0″N 35°51′0″E
(למפת לבנון מוגדלת)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ זחלה ישראל סוריה הים התיכון הר חרמון (למפת לבנון רגילה)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ זחלה ישראל סוריה הים התיכון הר חרמון

הר החרמון המושלג באתר הסקי

הר החרמון המושלג - מבט מעמק החולה

הר החרמון המושלג בחורף 2011 מצולם משדה נחמיה

הר חרמון (ערבית: جَبَل الشَّيْخِ, גַ'בַּל אַ-שַּיְח) הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. נמצא בגבול הצפוני מזרחי של ישראל.

שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון כ-14 קילומטר מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים, וזוהי הכיפה שממערב למצפה שלגים שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים, מצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

פסגת ההר

בתנאי ראות טובים ניתן לראות מפסגת החרמון למרחק של 150 קילומטר. צבי אילן סייר בשיא החרמון ב-19 ביוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. אילן מחלק את פסגת ההר לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַ‏טָ‏נַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל. מהפסגה (גובהה 2,814 מטר) יש תצפית היקפית.

אילן מצא את שרידי המקדש שצ'ארלס וורן מההקרן לחקר ארץ ישראל כתב עליהם בביקור בשנת 1869. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 מטר על 10 מטר. בצד המזרחי של הצוק מצוי כוך קטן דמוי מערה ועליו כתובת ערבית משנת 1934. על ההר מצא אילן חרסים מהתקופה ההלניסטית וההתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים מתקופת הברזל.

השם

השם "חרמון" מופיע כבר בתורה בספר דברים פרק ג' פסוק ט': "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ־לוֹ שְׂנִיר". ההר מוזכר במקרא גם בשמות שיאון^[1] (דברים ד' מ"ח) וחרמונים.

מקור שמו "חרמון" בשורש חרם אשר הוראתו מקום קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, כפי שמעיד עליו השם בעל חרמון. האמורים הקימו לרגליו מקדש לבעל גד, אשר נקרא על שם ההר: "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת׃" (שופטים, פרק ג' פסוק ג').

לפי הספר החיצוני חנוך א מקורו בשבועת בני האלים והחרמתם (התחייבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם: "וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּׂמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהָיִיתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּׁבַע נִשָּׁבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּׁרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּׁרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').

החרמון במסורת ישראל

על פי הכתוב בספר במדבר וספר דברים, אזור החרמון היה כלול במלכות עוג מלך הבשן, בו נלחם משה וכבש את ארצו. גם דוד המלך ביקר בו וקרא: "על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים" (תהילים, מב). בתקופת בית שני הייתה בו מושבה של חכמי בני בתירא. ידוע כי ינאי המלך כבש את החרמון וגייר את היטורים שישבו בו. בתקופה המודרנית קרא וכתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם :"לנו יהיה כתר החרמון".

בתהילים קל"ג פסוק ג' השלג מכונה על שם ההר: "כְּטַל-חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן". ומסתבר, שגם שלג באנגלית, SNOW, מקורו באחד משמות ההר: "צידונים יקראו לחרמון, שריון; והאמורי, יקראו-לו שניר (דברים פרק ג' פסוק ט')" וכך רש"י מפרש "שניר": "הוא שלג בלשון אשכנז (שנאעע [=SNOW]) ובלשון כנען".

גאוגרפיה

הר החרמון הוא רכס צר וארוך, חלק מרכס הרי מול הלבנון. כיוונו של רכס החרמון מדרום מערב לצפון מזרח. אורכו כ-60 קילומטר. ישראל מחזיקה רק כ־70 קילומטר רבוע מהחרמון, שהם 7% מהשטח הכולל של ההר (כ־1,000 קמ"ר שרובם, כאמור, בשטחי סוריה ולבנון). רוב שטחו של ההר בישראל הוא שמורת חרמון - שמורת טבע. ארבעה יישובים שוכנים על הר החרמון בחלקו הישראלי: שני יישובים יהודיים - נווה אטיב ונמרוד, ושניים דרוזים - מג'דל שמס ועין קיניה.

מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לכיוון עמק החולה:

• כתף שיאון (הר דב) - אחת הפסגות מכונה בשם הר בין הבתרים ובה לפי אחת מהמסורות התקיימה ברית בין הבתרים. לפי אחת מהמסורות היהודיות ולפי המסורת המוסלמית כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר בחרמון ושם נאמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת (ספר בראשית). מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר ארגוני המחבלים תפסו את ההר והקימו שם את הפתחלנד ועד היום, האזור רגיש מאוד מבחינה ביטחונית ובמשך רוב התקופה היו בו תקריות גבול רבות.
• כתף שִׂריון - במרכז.
• כתף חרמון - מדרום מזרח.

נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לכתף שריון. נחל גובתה מפריד בין כתף שריון לכתף חרמון.

פסגת החרמון צופה לדמשק, במשך חלקים ניכרים מהשנה היא עוטה שלג ונראית למרחק רב.

החרמון והגולן הם אזורים גאוגרפים שונים לחלוטין. בעוד הגולן הוא מישור בזלת עליו מפוזרים הרי געש - החרמון הוא קימוט חריף של סלעי גיר. קו הגבול ביניהם הוא נחל סער.

במספר תחומים שונה אזור החרמון ומיוחד מאזורי ההר האחרים של ישראל:

• מסלע - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מתקופת היורה. סלעים ששכיחותם נמוכה ביותר בשאר אזורי ההר. בדרך כלל הם גם יהיו מתחת לשכבות אחרות.

• אקלים -החרמון הוא המקום בו כמות המשקעים השנתית היא הגבוהה ביותר בכל ארץ ישראל- 1,300 מ"מ ואף יותר. בשל גובהו הטופוגרפי של ההר המשקעים היורדים עליו הם שלגים ברובם. על ההר מנשבות רוחות חזקות מאוד במשך כל השנה. הטמפרטורה על ההר נמוכה ביותר ובמשך רוב החורף היא סביב נקודת הקיפאון. בחודש ינואר הטמפרטורה הממוצעת בחרמון נעה סביב חמש מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בחודשי הקיץ החמים הטמפרטורה מגיעה גם ל-30 מעלות.

• עיצוב הנוף - ברוב אזורי הארץ עיצוב הנוף נעשה בעיקר על ידי סחיפה. אך מאחר שבחרמון המשקעים יורדים מוצקים - אין סחיפה. הגורם המעצב את הנוף הוא ההמסה. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם קרסט. מי ההפשרה יוצאים במעיינות גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.

צמחייה ובעלי חיים

• צומח - צמחיית ההר מתאימה להרים גבוהים. ידועה תופעת החיגור לפי גובה. בכל גובה גדלים צמחים שמתאימים לתנאי האקלים באותו הגובה. כך שבחלק הגבוה (מעל 1,800 מטר) כבר אין כלל עצים אלא רק עשבוניים ושיחים נמוכים. צומח זה נקרא צומח כרקוצי או בלועזית צומח טרגקנטי. עקב גובהו של ההר הגידול והפריחה מתחילים בראש ההר באוגוסט, במקום באביב (בחודש מרץ באזורים הנמוכים יותר). בהר הבתרים ישנם עצי אלון מצוי מהגדולים בארץ, בעמק דובדבן גדלים שיחי דובדבן הבר.

• חי - בין הציפורים נמצא אירניה, סיטת הצוקים, ירגזי החרמון וסלעית אירופית. בנוסף, המקום המומלץ ביותר לצפיה בדרורית קצרת אצבעות הוא החרמון. ישנם גם מינים רבים של פרפרים, מהם 23 ייחודיים לשמורת החרמון ואינם נמצאים במקומות אחרים בארץ. מבין החלזונות נמנה את החביונית המזרחית וחשופית מוארכת שאינם חיים מדרום לחרמון. בין הזוחלים יש נחש ארסי (צפע החרמון) ונחשים לא ארסיים (כרכן הקרינים ושלון הקולר) המיוחדים לאזור. בין הלטאות ניתן למנות את לטאת החרמון ושממית החרמון, שהיא מין אנדמי לחרמון. בעבר חיו בחרמון פרטים של דב סורי אך האחרון מהם ניצוד בשנת 1917. בימי הצלבנים ניצודו אחרוני האריות שחיו בחרמון.

גאולוגיה

החרמון הוא קמר גבוה שתחילת קימוטו בתקופת הקרטיקון העליון, במקביל לקימוט הקשת הסורית. המשך התרוממותו חלה ביחד עם יצירת בקעת הירדן ונבע מתזוזה אופקית של לוח ערב לעומת הלוח הלבנטיני לאורך הבקע הסורי-אפריקני. בשיא התרוממותו הגיעה פסגתו לגובה של 4 ק"מ מעל פני הים.

עיצוב טקטוני

הקמר נוצר בתהליך של קימוט שהתרחש בקרטיקון עליון, בתקופה שבה החל ים טתיס להיסגר באמצעות תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה לעבר הלוח האירואסייתי. במהלך הנאוגן נוצר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח הערבי והלוח האפריקאי, והמשכו לאורך בקע ים המלח (הנמשך מדרום טורקיה עד דרום מפרץ אילת) מפצל את הלוח הערבי לשניים. חלקו המערבי של הלוח המפוצל הוא הלוח הלבנטיני, שעדיין מחובר במערבו ללוח האפריקאי ומופרד ממנו באופן מלאכותי לאורך תעלת סואץ. שלושת הלוחות נעים צפונה, אולם תנועתו של הלוח הערבי – הנושא קמר החרמון – מהירה יותר ביחס לזו של שני הלוחות האחרים.

כיוון העתקי חילוף

הבקע הסורי-אפריקני אינו העתק ישר אחד אלא מערכת של ההעתקי חילוף נפרדים ולא רציפים היוצרים דוגמת זיגזג. לאורך הבקע מצויים העתקי חילוף שמאליים וימניים, המשפיעים על צורת הנוף:

• העתקי חילוף שמאלי יצרו מתיחה בין הלוחות, ובניהם נפער שקע. באופן זה נוצרו ים המלח, הכנרת ועמק החולה.
• העתקי חילוף ימניים גרמו ללחיצה בין גושים שהתרוממו ליצירת קמר. באופן זה נוצרו הרי הלבנון והחרמון. פעולת הלחיצה יצרה תבליט גבוה ששכבותיו נטויות בזווית חדה לכיוונים דרום-מזרח וצפון-מערב.

מסלע

רובו של החרמון בנוי מאבן גיר. בליה נמרצת הסירה את השכבות העליונות וחשפה שכבות שמקורן ביורה, לפני 200–145 מיליון שנה. המשכן של שכבות אלה נמצא ברמת הגולן, בעומק של כקילומטר מתחת לגובה פני הים – עובדה המדגישה את עוצמת הקימוט שיצר את הקמר. בשכבות סלעי הגיר השונות נראים מאובנים רבים ושונים: קיפודי ים, אמוניטים, אלמוגים, צדפות ושבלולים. מסיסות הגיר וריבוי המשקעים באזור החרמון תרמו להתפתחות מבנים קארסטיים שונים: דולינות – שקעי המסה רדודים, טרשונים, מחילות המסה ומערות – שחלקן הן מערות נטיפים.

למרגלות החרמון מצויות שכבות צעירות יותר מתקופת קרטיקון תחתון, החושפות פעילות טקטונית וגעשית רבה, בנוסף לבליה עזה. במקום קיימים דייקים – מחדרים פלוטוניים שחדרו לשברים ולסדקים בתוך הסלע. גופי חדירה אלה מתפרקים בתהליכים הדרגתיים של בליה וסחיפה, ובמקומם נוצרים סדקים המובילים מי גשמים והפשרת שלגים לתוך סלעי הגיר, המשמשים אקוויפר – אקוויפר החרמון – וכולאים את המים מעל לשכבה הגעשית המשמשת כאקוויקלוד.

שמורת חרמון

גולשים באתר הסקי

הרכבל בחרמון

האתר בקיץ

שמורת חרמון נמצאת בצפון רמת הגולן הוכרזה כשמורת טבע ב-6 בדצמבר 1974, והיא נחשבת לשמורת הטבע הגבוהה בארץ. שטחה 76,250 דונם. שם השמורה לפי שם ההר חרמון. שם נוסף לשמורה הוא "שמורת אתר הר החרמון". השמורה כוללת את כל שטח ההר אשר בתחום ישראל, למעט אתר הסקי, נווה אטי"ב ומצודת נמרוד.

צמחיה: עקב גובהו של ההר הגידול והפריחה מתחילים בראש ההר באוגוסט, במקום באביב (בחודש מרץ באזורים הנמוכים יותר). בהר הבתרים ישנם עצי אלון מצוי מהגדולים בארץ, בעמק דובדבן גדלים שיחי דובדבן הבר.

עולם החי: בין הציפורים נמצא אירניה, סיטת הצוקים, ירגזי החרמון וסלעית אירופית. ישנם מינים רבים של פרפרים, מהם 23 ייחודיים לשמורת החרמון ואינם נמצאים במקומות אחרים בארץ. מבין החלזונות נמנה את החביונית המזרחית וחשופית מוארכת שאינם חיים מדרום לחרמון. בין הזוחלים יש נחש ארסי (צפע החרמון), ולא ארסיים (כרכן הקרינים ושלון הקולר) המיוחדים לאזור. לטאת החרמון ושממית החרמון - מין אנדמי לחרמון. בעבר חיו בחרמון פרטים של דב סורי אך האחרון מהם ניצוד בשנת 1917. בימי הצלבנים ניצודו אחרוני האריות שחיו בחרמון.

ישנם אתרים רבים בתחומי השמורה:

• ביר א-צבא - יישוב קדום
• בקעת מן - בקעה באזור כתף חרמון
• ברכת נקר - ברכה עונתית
• העיר האבודה - אתר קדום
• הר אגס - פסגה בכתף שיאון
• הר בין הבתרים - אתר קדוש - לפי המסורת כאן התקיים מעמד ברית בין הבתרים
• הר כחל - פסגה בשלוחה המרכזית של דרום החרמון
• חוות מע'ר שבעא - שתי חוות קדומות
• כתף שיאון - שלוחתו המערבית של דרום החרמון
• מצפה בולען
• מצפה הר דוב - תצפית לכוון מערב
• מצפה רמתא - תצפית לצור בצפון, לקרן כרמל בדרום
• נחל גובתה - מתחיל בהר חבושית ונשפך לנחל חרמון סמוך לעין פמיאס
• נחל חזורי - יובל של נחל גובתה
• נחל גלשון - אפיק הנשפך לנחל גובתה
• נחל זבדים - תחילתו ליד כפר רמתא ונשפך לנחל שיאון
• נחל סנאים - אפיק הנשפך לנחל שיאון, לידו יישוב קדום
• נחל ערער - ראשיתו ליד התחנה התחתונה של אתר הסקי, נשפך לנחל שיאון
• נחל שיאון - ראשיתו ליד מוצב החרמון הסורי, נשפך לנחל חרמון
• עמק בולען - עמק המורכב מקבוצת דולינות גדולות
• עמק דובדבן
• עמק שנונים - עמק ובמרכזו ברכת שנונים
• מצודת נמרוד - שרידי מצודה ערבית, צלבנית וממלוכית
• נבי חזורי - קבר וחורשה הקדושים לדרוזים

החרמון במלחמה

מתאר הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון באזור הר חרמון‏‏^[2]. הקו הכחול (+++) בין ישראל ולבנון, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2000 – מצוין בכוכבית שחורה. קו קדמי ישראלי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית כחולה. קו קדמי סורי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית אדומה

החרמון וברכת רם

החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח של צה"ל שהונחת ממסוקים בתום מלחמת ששת הימים. במקום הוקם מוצב מבוצר - מוצב החרמון, שנועד לתת התראה ומידע לחיל האוויר, ולאגף המודיעין.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כבשו כוחות קומנדו סוריים את המוצב (ראו: הקרב על החרמון), ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. חלק אחר של החיילים הצליחו לברוח בחסות החשכה. נסיון ראשון לכבוש חזרה את מוצב החרמון נעשה ב-8 באוקטובר על ידי כוח של חטיבת גולני. הניסיון נכשל בעיקר בגלל מחסור בלוחמים וקיבל הוראה לסגת. לקראת סוף המלחמה נעשה מבצע משולב לכיבוש החרמון על ידי חטיבת גולני שטפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים, אשר הונחתה ממסוקי יסעור וכבשה מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח של גולני היו אבידות כבדות, וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה חטיבת גולני נלחמה בחרמון. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "העיניים של המדינה".

לאחר המלחמה, בעקבות פריצת ציר וכיבוש שיא החרמון בידי חיל ההנדסה הישראלי, הועבר "החרמון הסורי" לשליטת האו"ם.

הגבול בין ישראל לסוריה באזור החרמון נחשב לגבול שקט, אף יותר מהגבול השקט יחסית של רמת הגולן. עם זאת, ב-3 ביולי 1991 נהרג בחרמון חייל מילואים בחדירת חוליה של מחבלים למצפה שלגים^[3] ובאוקטובר 1991 הושמדה חוליית מחבלים שניסתה לחדור דרך לבנון לחרמון למוצב ליד מצפה שלגים. באירוע נוסף, אזרח סורי חדר לישראל דרך החרמון.

לקריאה נוספת

• מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול. עורך ספי בן יוסף, כרך 2 בעריכת מנחם מרקוס. 2001. ההוצאה לאור של משרד הביטחון והוצאת כתר.
• אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת עם עובד 1986.
• תאור ארץ ישראל מאת ויקטור גרן במקור בפאריס 1868, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ז.
• כל מקום ואתר, ה'תשל"ח, משרד הביטחון ההוצאה לאור וכרטא.
• עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ.

• צבי אילן, ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
• שמעון דר, תולדות החרמון, הקיבוץ המאוחד 1994.

ראו גם

• אתר החרמון
• מוצב החרמון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר חרמון בוויקישיתוף

• שמורת החרמון - מאתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
• בית יגאל אלון
• צור שיזף, מדריך ישראל, להרגיש אפס. חרמון
• החרמון - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
• ישראל רוזנסון, ‏גפנים בחרמון – עדויות בפיוט ארץ-ישראל ליישוב יהודי באזור החרמון, קתדרה 46, דצמבר 1987, עמ' 193-191
• תערוכה על יחידת האלפיניסטים בחרמון באתר ארכיון צה"ל

הערות שוליים

תמונה פנורמית של החרמון, כפי שהוא נראה ממרכז רמת הגולן

אזורים בארץ ישראל
רמת הגולן וסביבתה	הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן
הגליל והעמקים	הגליל העליון • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
מישור החוף	מישור החוף הצפוני • כרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי
הבקע הסורי-אפריקני	עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקע הירדן • הערבה • בקעת ים המלח
מרכז שדרת ההר המערבית	השומרון • השפלה • יהודה • מדבר יהודה
שאר עבר הירדן	הגלעד • עמון • מואב • הרי אדום
הנגב	בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת

שמורות טבע בישראל
שמורות טבע בצפון	אירוס הביצות נוב • שמורת אלון • שמורת אלוני יצחק • שמורת הר אביטל • שמורת יער אודם • אלי על • נחל אל על • איי אכזיב • תל אנפה • עין אפק • הר ארבל • בוריקה • נחל בזק • בקעת הבטיחה • נחל בצת • בריכת בראון • שמורת גאון הירדן • נחל גילבון • גמלא • נחל דישון • שמורת החולה •חוף דור-הבונים • איי חוף דור ומעגן מיכאל • שמורת הר חורשן • הר חרמון • נחל חרמון • שמורת נחל מיצר • שמורת הר חרמונית • שמורת חוטם הכרמל • חורשת טל • שמורת יער יהודיה • הר יונה • נחל כזיב • הר מירון • מצפה שלגים • מערת פער • נחל מערות • עין ארובות • עין נוטרה • סוסיתא • נחל עיון • שמורת עיון • נחל עמוד • פארק הכרמל • שמורת הר פרס • ראש הנקרה • נחל הקיבוצים • שימרון • שמורת הר שיפון • הר שכניה • נחל שניר • שקמונה • נחל שרך • נחל תבור • שמורת טבע תל דן
שמורות טבע במרכז	שמורת האירוסים • ביצת זיתא • שמורת בני ציון (חרוצים) • בריכת יער • גבעת האירוסים • שמורת גדור • עיינות גיבתון • נחל דולב • בריכת דורה • שמורת הדסים • הר הטייסים • חורבת מדרס • שמורת המסרק • מערת אבשלום • מערת התאומים • נאות קדומים • חולות ניצנים • חרבת סעדים • נחל פולג • שמורת שער פולג • שמורת געש • נחל קטלב • שמורת נחל שורק • נחל תנינים
שמורות טבע ביו"ש	אלוני שמואל • הר כביר • יער אום צפא • עינות זרקא • ואדי מכוך • שמורת נבי רביח • נחל אוג • נחל בזק עילי • נחל פרת • נחל קנה • עינות צוקים • פצאל • יער ריחן • רכס טמון • שמורת קנה וסמר
שמורות טבע בדרום	חוף האלמוגים • נחל גרר • חי בר • הר חירן • המכתש הגדול • המכתש הקטן • הר עמשא • נחל ערוגות • בתרונות רוחמה • שמורת פורה • שמורת הבשור • מכתש רמון • מכתשים בנגב • שמורת חולות משאבים • עין גדי • נחל צין • בקעת תמנע • חולות סמר • הרי אילת