השער להודו
השער להודו (אנגלית Gateway of India; מרטהי गेटवे ऑफ इंडिया) הוא מונומנט המצוי במתחם אפולו באנדר בדרומה של העיר מומבאי בהודו. השער ניצב על קו המים בנמל מומבאי, ובעבר סימל את הכניסה להודו עבור נוסעים שהגיעו אליה דרך נמל מומבאי, הנמל ששימש כשער הכניסה החשוב ביותר אל המדינה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער ניצחון  |
| על שם | ביקורם של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת והמלכה מרי במומבאי |
| כתובת |
Colaba |
| מיקום |
Mumbai City district |
| מדינה |
הודו |
| בעלים |
המכון הארכאולוגי של הודו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1924 |
| תאריך פתיחה רשמי |
4 בדצמבר 1924 |
| אדריכל |
ג'ורג' ויטט |
| סגנון אדריכלי | אינדו-סרסני |
| מידות | |
| רוחב |
15 מ' |
| גובה |
26 מ' |
| גובה מעל פני הים |
10 מ' |
| קואורדינטות | 18°55′19″N 72°50′05″E / 18.921836°N 72.834705°E |
|
(למפת מומבאי רגילה)   השער להודו | |
  | |
היסטוריה עריכה
השער הוקם במטרה להנציח את ביקורם של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת והמלכה מרי במומבאי, קודם לדורבר דלהי בו השתתפו בחודש דצמבר 1911. מעל למעבר המרכזי קבועה הכתובת:
"Erected to commemorate the landing in India of their Imperial Majesties King Goerge V and Queen Mary on the Second of December MCMXI".
"הוקם כדי להנציח את הגעתם להודו של הוד מעלתם הקיסרית המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי בשני בדצמבר 1911".
אבן פינה הונחה על ידי המושל הבריטי של העיר ב-31 במרץ 1911, אך עבודות ייבוש הקרקע והנחת היסודות הסתיימו רק ב-1920. הקמת המבנה עצמו נמשכה עד 1924[1], והוא נחנך ב-4 בדצמבר 1924 על ידי המושל הכללי רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. כשהסתיים השלטון הבריטי בהודו, עזבו אחרוני חיילי הצבא הבריטי את המדינה, בעוברם דרך השער במהלך טקס שהתקיים ב-28 בפברואר 1948.
מהווה אחת מהנקודות הפופולריות ביותר בקרב תיירים בעיר.
המבנה עריכה
השער תוכנן בידי האדריכל הסקוטי ג'ורג' ויטט (George Wittet), ומופיעים בו אלמנטים אירופאים לצד סממנים מהתרבות ההודית והמוסלמית, כמו קשתות מחודדות, שמעליהן משטחי ג'אלי - שהם מסך אבן מסורג[1].
המבנה עשוי בזלת צהובה ובטון ולו שלושה מעברים. המעבר המרכזי גדול וגבוה ביחס לשני מעברי הצד, ובארבע פינותיו ארבעה מגדלים נושאי כיפות. השער הוקם בסגנון אינדו-סרצני בשילוב עם אלמנטים מהאדריכלות המוסלמית שרווחה בגוג'ראט במאה ה-16. קוטרה של הכיפה המרכזית הוא 15 מטר והיא מתנשאת לגובה של 26 מטר.
סביבת המבנה עריכה
סביבתו של השער עוצבה מחדש עם הקמתו, והוא נבנה על אדמה שיובשה ממי הנמל. עם זאת, הטיילת שאמורה הייתה להוביל דרכו לכיוון מרכז העיר לא הוקמה לבסוף בשל קשיים פיננסיים, ועל כן, קו ישר היוצא מהשער מסתיים בגן ובקבוצת בניינים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שני רחל פומס, פיתחו שערים: קשתות הניצחון המיוחדות בעולם, באתר ynet, 7 בספטמבר 2021