התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית

תיקון המעניק לכל אזרח ארצות הברית מעל גיל 18 את הזכות להצביע

התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית הוא תיקון אשר מעניק לכל אדם בן 18 ומעלה זכות בחירה בבחירות הפדרליות וגם בבחירות של המדינות עצמן. לפני קבלת התיקון בשנת 1971 היה גיל המינימום להשתתפות בבחירות 21, ברוב מדינות ארצות הברית.

התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית

התיקון עריכה

מקור עריכה

Section 1. The right of citizens of the United States, who are eighteen years of age or older, to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of age.

Section 2. The Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

תרגום עריכה

סעיף 1

זכותם של אזרחי ארצות הברית בני 18 ומעלה להצביע, לא תישלל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי אחת המדינות בגלל גיל.

סעיף 2

לקונגרס תהיה סמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.

היסטוריה עריכה

גיל המינימום לקבלת זכות בחירה במדינות ארצות הברית היה 21. בשנת 1941 הציע חבר בית הנבחרים ג'נינגס רנדולף ממערב וירג'יניה את התיקון לחוקה. לטענתו, אנשים אשר מבוגרים מספיק כדי להילחם ולמות למען המדינה זכאים לזכות הצבעה. רנדולף עזב את בית הנבחרים בשנת 1947, אך בשנת 1959 נבחר לסנאט והמשיך במאמציו להביא לתיקון החוקה בעניין גיל ההצבעה. תמיכה בזכות הצבעה מגיל 18 נהייתה עם השנים יותר פופולרית וזכתה לתמיכה של הנשיאים דווייט אייזנהאואר ולינדון ג'ונסון. חוק בנוסח דומה לתיקון לחוקה עבר בקונגרס בשנת 1970, אולם עתירה של מדינת אורגון נגד החוק בהתייחס לבחירות הפנימיות שלה, נתקבלה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. בפסיקתו קבע בית המשפט שהקונגרס יכול לכפות גיל לגבי בחירות פדרליות, אולם הוא אינו יכול להתערב בענייני הבחירות של המדינות. התוצאה הייתה שהמדינות שהיו מעוניינות בכך נדרשו לנהל ספרי בוחרים שונים עבור בחירות מדינתיות ועבור בחירות פדרליות. במקביל, לפעילות במישור הפדרלי החלו חלק מהמדינות להוריד את גיל המינימום להצבעה אצלן. ג'ורג'יה וקנטקי קבעו את 18 כגיל המינימום, אלסקה קבעה את גיל 19 והוואי וניו המפשייר קבעו את גיל 20.

מלחמת וייטנאם בה צעירים רבים מתחת לגיל ההצבעה לחמו ואף נהרגו, הביאה ללחץ ציבורי להוריד את גיל ההצבעה. בשנת 1968 ביקש הנשיא ג'ונסון מהקונגרס להעלות את הצעת התיקון לאשרור המדינות, אולם הדבר לא צלח ובמקום זאת עבר החוק של 1970. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון על התחולה החלקית של החוק, רנדולף חזר והעלה את התיקון לחוקה בפני הקונגרס והפעם ההצעה זכתה לרוב. תהליך האשרור של התיקון היה המהיר ביותר אי פעם בארצות הברית. כבר ביולי 1971 נכנס התיקון לחוקה לתוקף לאחר שאושר בשלושה רבעים ממדינות ארצות הברית.

השפעות עריכה

בעקבות הורדת גיל המינימום של זכות הבחירה, הורידו רוב המדינות את גילאי המינימום לפעילויות אחרות של מבוגרים, כנישואין וחתימה על חוזים ל-18. עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, הורד גיל המינימום לקבלת מחויבויות חוקיות ל-18 בכל מדינות ארצות הברית. אולם בעניינים אחרים, נשארו בתוקף בחלק מהמדינות גילאים אחרים. ביוטה, גיל המינימום לשימוש בטבק הוא 19, בנבדה ובמדינות אחרות גיל המינימום להימורים הוא 21 וחוק פדרלי של ארצות הברית קונס מדינות אשר אינן אוסרות מכירת אלכוהול לצעירים מתחת לגיל 21.

קישורים חיצוניים עריכה