ווצק

ווצק
Wozzeck
מלחין	אלבן ברג
ליברטיסט	אלבן ברג על פי גאורג ביכנר
סוגה	דרמה טראגית
מספר מערכות	3
שפה	גרמנית
שנה	14 בדצמבר 1925
תפקידים
	ווצק - Wozzeck, בריטון; חייל ; מריה - Marie, סופרן; אהובתו, ידועה בציבור ; בנה של מריה - סופרן-נערי ; קפיטן - טנור-בופו ; רופא - בס-בופו ; מתופף בכיר - טנור הירואי ; אנדרס - Andres, טנור לירי; חברו של ווצק ; מרגרט - Margret, קונטראלטו; שכנה של מריה ; חניך ראשון - בס עמוק ; חניך שני - בריטון גבוה ; מאדאם - טנור גבוה ; חיילים, חניכים, נשים, ילדים

ווצק (Wozzeck) היא אופרה בשלוש מערכות (15 תמונות) מאת אלבן ברג, על פי המחזה הפרגמנטרי הבלתי גמור וויצק שנכתב על ידי גאורג ביכנר^[1]. האופרה, המגוללת את סיפור חייו של חייל מטורף למחצה הירא מפני קציניו, הופך "שפן ניסיונות" של רופאו ושאהובתו בוגדת בו, עשתה לראשונה שימוש בא-טונאליות במוזיקה והיא אחת מהאופרות החשובות של המאה העשרים.

נקודות ציון בתולדות האופרה עריכה

ברג נכח באביב 1914 בהפקת תיאטרון של מחזהו של ביכנר בווינה^[2]. במהלך שירותו כסמל במחנה עורפי במלחמת העולם הראשונה, בעקבותיו כמעט איבד את שפיות דעתו, עיבד ברג את המחזה לליברית. ב-1917 כתב את הגרסה הראשונה לאופרה, אותה עיבד בשנים 1918–1920. לאחר שסיים את האופרה ניסה ברג לחפש מו"ל שיסכים להוציאה לאור, אך לא מצא כזה. לבסוף הוציאה את האופרה לאור אלמה מאהלר, רעיית ידידו ולטר גרופיוס (ואלמנת המלחין גוסטב מאהלר).

ב-1924 נתקל אריך קלייבר בביצוע חלקי בפסנתר של האופרה אותו ניגן אדוארד שטוירמן בווינה. קלייבר החליט להעלות את האופרה בבית האופרה של ברלין. הופעת הבכורה התקיימה ב-14 בדצמבר 1925, לאחר כשנה שלמה של חזרות.

הופעת הבכורה, בה נכח ברג עצמו, הייתה אירוע קיצוני והפכה לקרב אגרופים בין רוב יושבי האולם שהגיבו למוזיקה בהשתוללות, בצעקות ובגידופים ובין קבוצה קטנה של תומכים ומצדדים. למחרת הבכורה כתב מבקר המוזיקה של הדויטשה צייטונג: "... מוסד ציבורי למשוגעים. על הבמה, בתזמורת, בקהל - רק מטורפים... נוכלות מכוונת. קטעים, סחבות, התייפחויות, גיהוקים, התייסרויות, קרקורי פטפוט מכוערים... [ברג] מרעיל בארות של המוזיקה הגרמנית... מהווה סכנה לשלום הציבור". מנגד כתבו אחרים על "השלמות המוזרה והמיוחדת של היצירה הזאת... [ברג] מפגין הוכחה להיותו גאון" וכן "ידענו שם, ובאותו הרגע, שנכחנו באירוע היסטורי"^[3].

בשנת 1982 הועלתה האופרה בישראל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאופרה של קלן. האופרה הוצגה באופרה הישראלית החדשה בתל אביב בעונות 2002, 2005 ו-2012^[4]^[5].

הסגנון המוזיקלי עריכה

המוזיקה, כאמור, היא א-טונלית, בחלקה הקטן היא מבוססת על דודקפוניה מבית מדרשו של מורהו של ברג, שנברג^[2].

חמש-עשרה התמונות בשלוש מערכות האופרה מקושרות באמצעות מבנה-על מוזיקלי על בסיס המספר חמש. המערכה הראשונה מציגה את הדמויות באמצעות חמישה קטעים מוזיקליים: סוויטה, רפסודיה, מרש, פסקליה ורונדו. המערכה השנייה מפתחת את העלילה על ידי מבנה סימפוני בן חמישה פרקים (סונטה-אלגרו, פנטזיה ופוגה, לארגו, סקרצו ורונדו הכולל בסופו את "מקהלת החיילים הנוחרים") ואילו המערכה השלישית בנויה מרצף וריאציות על נושא, תו בודד (סי), קצב, אקורד-משושה, תו בודד (רה מינור) ופרפטואום מובילה ("קוואזי-טוקטה"). השירה כולה היא רצ'יטטיבית ("דקלום קצבי"), ולאחר כל פרק יש מעבר תזמורתי.

התזמור הוא לתזמורת בת 113 כלי נגינה.

בעברית עריכה

עם הפקת האופרה בשנת 1982, הוציאה התזמורת הפילהרמונית הישראלית ליברית תלת-לשוני גרמני-אנגלי-עברי בתרגומו של גדעון תמיר.

לקריאה נוספת עריכה

אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918 (ירושלים: הוצאת כרמל, 2010), עמ' 174-171.

Willi Reich, Alban Berg's Wozzeck: A Guide to the Text and Music of the Opera, in: "Modern Times Quarterly Review: November 1931" (New York: The League of Composers).
Douglas Jarman, Alban Berg, Wozzeck (Cambridge: Cambridge University Press, Cambridge Opera Handbooks, 1989). ISBN 0521241510.